זבחים פט – שיעור דף יומי

Download

קדימות בקרבנות

(פט. בתחילת הפרק – פט: 9 שורות מלמטה)

שני סוגי קדימויות: 1. תדירות. 2. קדושה. 

חלק א – כל התדיר קודם
א. משנה
הכלל – כל התדיר קודם – תמידין>מוספי שבת>מוספי ר"ח>מוספי חגים
מקור במשנה –  (במדבר כח, כג-כד) – "כג מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת-אֵלֶּה.  כד כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים לֶחֶם אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' עַל-עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ." (תמיד>פסח).
ב. גמרא
במשנה יש מקור לתמיד>פסח (תדיר>לא תדיר),
אבל מניין שגם ר"ח>פסח (לא תדיר>עוד יותר לא תדיר)?
1. ר' אילעא – "כאלה תעשו ליום" – שמוספי כל הפסח כמו של היום הראשון, כולל בשבת חוה"מ – שמוסף שבת>מוסף פסח.
דחייה – הפסוק נצרך לגופו.
[ניסיון הצלה – היה ניתן להיכתב "אלה תעשו…".
דחייה – 1. א"כ היה מובן שאחד בכל יום כבש אחד. דחיית הדחייה – כתוב "ליום". 2. אלה תעשו – הכוונה ליום הראשון (לנאמר בפסוק הקודם), לכן כתוב "כאלה…". וממילא הפסוק נצרך לגופו].
2. כאלה תעשו – שכל העשיות שוות.
3. אביי – מהפסוק הראשון – מהתוספת של "אשר לעולת התמיד" – ללמד שהעיקרון הוא שהיא תדירה יותר.

חלק ב – כל המקודש קודם
משנה
העיקרון – כל המקודש מחברו קודם.
דוגמאות:
בזבחים:
חלקים שונים:
1. דם חטאת > דם עולה (חטאת מכפרת)
(גם לפני השחיטה – חטאת>עולה (ר" קורקוס)).
2. אימורי עולה>אימורי חטאת (עולה כליל).
קדימות כללית בזבחים:
3. חטאת>אשם (4 מתנות + יסוד מפורש. בגמרא נבאר שהכוונה לאימורי חטאת>אימורי אשם).
4. אשם>תודה, נזיר (קודש קדשים)
5. תודה ואיל נזיר>שלמים (נאכלים ליום אחד ולא יומיים, + לחם)
6. שלמים>בכור (2 שהם ארבע (בכור רק אחד), נסכים חזה ושוק).
7. בכור>מעשר בהמה (קדושתו מהרחםפ, נאכל לכהנים).
סוגי קרבנות שונים
8. מעשר>עופות (זבח, אפילו שהן עולה וחטאת + יש בו דם ואימורים (לחטאת העוף – רק הדם למזבח)).
9. עופות>מנחות (מיני דמים).
בתוך המנחות והעופות
10. מנחת חוטא>מנחת נדבה (באה לכפר)
11. חטאת העוף>עולת העוף (כנ"ל).

עמוד ב
גמרא
א. מקור
A. (אחרונים – עצם הכלל שהקדוש קודם – מסברא. כאן הגמרא שואלת על החלוקה הפנימית לדם ואיברים).
ת"ר –
במדבר ח – ו קַח אֶת-הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם. ח וְלָקְחוּ פַּר בֶּן-בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת.   יב וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת-יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה לה' לְכַפֵּר עַל-הַלְוִיִּם.
מצד אחד – וַעֲשֵׂה אֶת-הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת-הָאֶחָד עֹלָה – חטאת>עולה – בדם (ובעשייה הכללית).
אך מצד שני – וּפַר-שֵׁנִי בֶן-בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת – עולה>חטאת – באימורים.
B. ולמה לא מסתפקים בחטאת רגילה בזריקה הראשונה (הרי השאר לא מעכבות (לח.)).
תשובות –
1. הרי חטאת הלויים כלל לא באה על חטא, ובכ"ז קודמת, אז גם בשאר הזריקות של חטאות רגילות.
2. במערבא – הואיל והתחיל גומר.

ב. שאלות שונות על שילובים שונים של המקרים במשנה
1. שני החזקים בעולה וחטאת: דם חטאת (מרצה) – איברי עולה (כליל)?
2. שני החלשים בעולה וחטאת: אימורי חטאת (לא כליל) – דם עולה (לא מכפר)?
3. דם עולה – דם אשם?
אמנם דם האשם מכפר, אך חלש מדם החטאת (1. לא על כרת. 2. שתיים שהן ארבע).
ראיות:
a. דם עולה>דם אשם: במשנה כתוב דם חטאת>דם עולה, ואם גם דם אשם, היו כותבים דם אשם.
דחיית הראיה – המשנה רצתה לדבר על עולה וחטאת גם לגבי אימורים (ולא רצתה לחדש לגבי אימורי אשם, כי אז לא היינו יודעי לגבי אימורי חטאת).
b. דם אשם>דם עולה: כתוב במשנה – חטאת>אשם. משמע – עולה לא קודמת לאשם. ולכאורה הכוונה לדם.
דחיית הראיה – הכוונה לאימורים (אימורי חטאת>אימורי אשם, וכל שכן שאימורי עולה>אימורי אשם).
ולגבי דם, מן הסתם – דם חטאת>דם אשם, אך זה לא כתוב במשנה.
4. תודה – איל נזיר? (תודה – 4 סוגי לחמים ובאיל נזיר 2, איל נזיר בא עם עולה וחטאת)
תשובה – ברייתא – תודה קודמת.

ג. שאלות על הסברות במשנה