משנה מסכת עירובין
שיעורים במשנה מסכת עירובין בתמצות
טוב גם כהכנה לפני לימוד המסכת בגמרא
ניתן להאזין לכל הפרק כשיעור רצוף, וניתן לשמוע כל משנה בנפרד
משניות זכר-חנוך HebrewBooks | פרק ד
מים ומלח
1. לא משתמשים במים ומלח לעירוב תחומין לעירובי חצרות ולשיתופי מבואות.
2. אסור לקנות בכספי מעשר שני מים ומלח.
3. מי שנודר לא לאכול דבר המזין – לא נאסר במים ומלח.
דברים האסורים לאנשים מסויימים – בדיני עירוב
1. מותר לנזיר להשתמש ביין כעירוב.
2. עירוב של תרומה עבור ישראל: לת"ק מותר. לסומכוס: אסור.
3. עירוב בבית הפרס לכהן: מותר
4. עירוב בבית קברות לכהן: רבי יהודה: מותר – באופן פוטנציאלי יכול להכנס בתוך תיבה ולאכול.
1. דברים שמותר לערב בהם
דמאי, מעשר ראשון שנטלה תרומתו, מעשר שני שנפדה, הקדש שנפדה, כהן בחלה, כהן בתרומה.
2. דברים שאסור לערב בהם
טבל, מעשר ראשון שהתבואה שלו לא התחייבה עדיין בתרומה, מעשר שני והקדש שלא נפדו כראוי.
3. שליחת העירוב ביד חרש שוטה וקטן או מי שלא מודה בעירוב
אם מסרו לאדם כשר וראיתי – מותר, אחרת העירוב לא מועיל
נתינת העירוב באילן שעומד ברה"ר
– אם האילן מוגדר כרשות היחיד – העירוב לא מועיל
– אם האילן מוגדר ככרמלית – העירוב מועיל- איסור דרבנן לא גזרו בבין השמשות.
נתינת העירוב בבור שבכרמלית
– למרות שהבור הוא רשות היחיד – העירוב מועיל – איסור דרבנן לא גזרו בבין השמשות.
בראש הקנה או המוט
– כשהם רק נעוצים באדמה: העירוב מועיל
– כשהם שתולים באדמה: העירוב לא מועיל – גזירה שמא יקצץ את העץ.
כשהעירוב נעול בארון ואבד המפתח
– ת"ק: העירוב מועיל כי ניתן לחתוך את החבלים.
– רבי אליעזר: העירוב לא מועיל מצריך שני איסורי דרבנן – הסכין היא מוקצה – וגם יש צורך בחיתוך החבלים.
העירוב לא היה קיים בבין השמשות
העירוב לא מועיל
הדוגמאות: מחוץ לתחום, נפל עליו גל אבנים, נשרף, תרומה שנטמאית.
העירוב היה קיים בבין השמשות
למרות שא"כלא היה קים – העירוב מועיל
ספק אם העירוב היה קיים בבין השמשות
– רבי מאיר ורבי יהודה: מחמירים – יכול ללכת רק עד אלפיים אמה ורק לצד העירוב.
– רבי יוסי ורבי שמעון: מקילים – מעמידים את העירוב על חזקתו והוא כשר. וכך העיד גם אבטולמוס בשם 5 זקנים.
התנייה על עירוב
לא יודע לאיזה כיוון ירצה ללכת בשבת. מניח שני עירובים משני צידי העיר ומתנה:
אם ארצה ללכת למזרח העירוב של מזרח יועיל (עד 4000 אמה רק למזרח)
אם ארצה ללכת למערב העירוב של מערב יועיל. (עד 4000 אמה רק למערב)
אם ארצה להשאר בעיר אוכל להיות כבני העיר. (רדיוס 2000 אמה מסביב לכל העיר)
המקרים שהותר להשתמש בתנאי – "יש ברירה"
– לצורך מצווה (לשמוע את החכם או חכמים) – לדעת רבי יהודה אם אחד מהם רבו הולך רק לכיוון של רבו.
– במקום סכנה (לברח מגויים)
יו"ט שסמוך לשבת
רבי אליעזר: ניתן להניח שני עירובים – לכל יום עירוב וכל יום אם ירצה לכיוון שונה. יו"ט ושבת שתי קדושות שונות.
חכמים: ספק האם יש פה קדושה אחת או שתי קדושות. לכן מחמירים ומניחים עירוב אחד לכיוון אחד לשני הימים.
שיטת חכמים – אם יו"ט ביום שישי
מניח את העירוב בעריב יו"ט ושמור עליו כל בין השמשות ולוקח אותו. לפני צאת יו"ט
שיטת חכמים – אם יו"ט ביום ראשון
מניח את העירוב בליל שבת ומחכה כל בין השמשות ומשאיר את העירוב. במוצאי שבת בודק אם העירוב קיים. – אם כן העירוב מועיל ליו"ט אחרת לא.
שני ימי ראש השנה
רבי יהודה: כל יום עומד בפני עצמו – רק מספק ואחד מהם חול – לכן ניתן לערב שני עירובים לשני כיוונים.
חכמים: שני ימי ראש השנה כיום אחד ארוך עם קדושה אחת – ניתן לערב רק עירוב אחד לכיוון אחד.
שני ימי ראש השנה – הפרשת תרומות ומעשרות
רבי יהודה: ניתן להתנות ולאפשר אכילה של הפירות ביום השני ממ"נ. כל יום עומד בפני עצמו.
חכמים: שני ימי ראש השנה כיום אחד ארוך – לא ניתן התיר את הפירות הלא מעושרים באכילה.
ביצה שנולדה ביום הראשון של ראש השנה
רבי יהודה: ניתן לאכול את הביצה ביום השני ממ"נ. כל יום עומד בפני עצמו.
חכמים: שני ימי ראש השנה כיום אחד ארוך – לא ניתן לאכול ביצה שנולדה ביו"ט.
האם מזכירים בתפילות ר"ה את העובדה שכל יום בר"ה הוא ספק?
רבי דוסא בן הרכינס: מזכירים
חכמים: לא מזכירים. שני ימי ר"ה הם יום אחד ארוך
האם מזכירים בתיפילות ר"ה את ראש חודש?
רבי דוסא בן הרכינס: מזכירים
חכמים: לא מזכירים. יום הזיכרון = ראש חודש + ראש השנה
