משנה מסכת עירובין
שיעורים במשנה מסכת עירובין בתמצות
טוב גם כהכנה לפני לימוד המסכת בגמרא
ניתן להאזין לכל הפרק כשיעור רצוף, וניתן לשמוע כל משנה בנפרד
משניות זכר-חנוך HebrewBooks | פרק ה
לשמיעת כל פרק ד
אדם שיצא בעל כורחו מהתחום – למקום שאינו מוקף
– יש לו ארבע אמות ללכת
אדם שיצא בעל כורחו מהתחום – למקום מוקף
רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה: מותר לו ללכת בכל האיזור המוקף
רבי יהושע ורבי עקיבא: יש לו רק ארבע אמות
כשגם החזירו אותו בעל כורחו לעיר
חוזר דינו כאנשי העיר – אלפיים אמה לכל כיוון מהעיר
ירידה מהספינה לנמל בשבת
אם בכניסת שבת היו בתחום הנמל: מותר לרדת מהספינה בשבת
אם בכניסת השבת היו מחוץ לתחום של הנמל: אסור לרדת מהספינה בשבת
אדם שיצא מחוץ לתחום בהיתר
אם במהלך הדרך נודע לו שכבר אין צורך שימשיך:
מאותו מקום יש לו אלפיים אמה לכל כיוון
אם אותם אלפיים אמה חופפות לתחום שבת של העיר:
מותר לו לחזור לעיר ודינו כאנשי העיר.
אדם לא ידע בכניסת השבת שהוא בתוך תחום העיר – ואח"כ נודע לו
רבי מאיר: יש לו אלפיים ממקום שהיה בכניסת השבת
רבי יהודה: דינו כאנשי העיר
אדם שנרדם בדרך בזמן כניסת שבת
רבי יוחנן בן נורי: יוכל ללכת עד אלפיים אמה מהמקום שהיה בו בכניסת השבת
חכמים: יש לו רק ארבע אמות לכל כיוון
רבי אליעזר: יש לו שתי אמות לכל כיוון
רבי יהודה: יכול לבחור באופן חד פעמי לאיזה כיוון לפנות – ואז יש לו ארבע אמות לאותו כיוון.
כשישנם שני אנשים שלכל אחד מהם רק ארבע אמות ללכת
מותר להם לאכול ולהביא דברים אל האיזורים שחופפים בינהם
כשישנם שלושה אנשים שלכל אחד מהם רק ארבע אמות ללכת
לראובן ושמעון שטח חופף לכן מותר להם לאכול ולהביא דברים באיזור החופף של שניהם
ללוי וושמעון שטח חופף לכן מותר להם לאכול ולהביא דברים באיזור החופף של שניהם
לראובן ולוי אין שטח חופף – לכן אסור להם להעביר דברים אחד לשני ולאכול יחד
שלוש חצרות צמודות – עירוב חצרות
הראשונה עירבה עם האמצעית – מותר להעביר דברים מהראשונה לאמצעית ולהיפך
האחרונה עירבה עם האמצאית – מותר לאחרונה להעביר דברים לאמצעית ולהיפך
לראשונה אסור להעביר חפצים לאחרונה – כי אין להם עירוב משותף
אדם שהלך לעיר לפני כניסת שבת – ולא יספיק להגיע לתחום העיר עד שבת
אם יוכל באופן תיאורטי להגיע לעץ – יכול להגדיר את גזעו או כל דבר מסויים כמקום השביתה, אם העץ נמצא במרחק של עד אלפיים אמה מהעיר – והעץ עד אלפיים אמה ממנו – וכך להגיע בשבת בהיתר לעיר.
אם לא הגדיר באופן מדוייק את מקום השביתה
למשל רק אמר מתחת לאילן – דבריו לא הועילו
איך מודדים אלפיים אמה ממקום השביתה?
רבי חנינא בן אנטיגנוס: מודדים רדיוס של אלפיים אמה – מותר ללכת בכל שטח העיגול.
חכמים: מרבעים את מקום השביתה בריבוע 4000 אמה על 4000 אמה – מותר ללכת בכל הריבוע
למי מותר "לערב ברגליו" ללא פת
רבי מאיר: רק עני או מהלך בדרך
רבי יהודה: מותר לכולם
אדם שיצא לדרך כדי להניח עירוב – לבני עירו – וחזר לפני שהניח
רבי יהודה: לאותו אדם העירוב מועיל, לשאר בני העיר העירוב לא מועיל.
רבי מאיר: לאותו אדם זהו ספק – לכן לא יוכל לסמוך על העירוב. וכ"ש שבני העיר לא יוכלו לסמוך על העירוב שלא הונח לבסוף.
יצא במזיד מחוץ לתחום
ת"ק: אפילו אם יצא אמה אחת – אסור להכנס ויש לו רק ארבע אמות
רבי אליעזר: אם יצא עד שתי אמות יוכל לחזור (חופף עם תחום העיר) משלוש אמות ואילך – אסור ויש לו רק ארבע אמות.
אדם שלפני שבת רצה לשבות בעיר אבל לא הספיק להגיע אפילו לתחום שבת של העיר
ת"ק: יש לו רק ארבע אמות – אפילו אם הוא במרחק של אמה אחת מהעיר – מכיוון שלא הוגר מקום שביתה רלוונטי
רבי שמעון: אם הוא התקרב ל15 אמה שבקצה התחום – מותר לו להיכנס. (בגלל מודדי העיר שנותנים מרווח נוסף)
תגובה אחת
"בפועל" נשמעת בצורת כלאים
הרב מבטא את המלה "בפועל" (פעמים אחדות !!!) בצורה שגויה. בב' פתוחה ובפ' רפה. פ' רפה באה אחר ב' שוואית, אבל אחר ב' פתוחה חייבת לבוא פ' רפה.
על הרב להחליט האם המלה היא "ידועה" (ב' פתוחה)או סתמית (ב' שוואית), אך אין להגות מלה אנדרוגיניסית…