מסכת סוטה דף לו

לעילוי נשמת דומיניק רות שמחה בלונדר ז"ל, ממשפחת לוי
שנהרגה בתאונת דרכים כשהיתה רק בת 34,
עלתה לארץ מצרפת מתוך תחושת שליחות, ציונות, אהבת אדם והארץ
תנצב"ה

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול השיעור לחץ כאן

סיכום הדף היומי סוטה דף לו

(לו. 1+ עד לו: 2-)

שימו לב שהטבלאות הרבה יותר קריאות בחוברת, אותה ניתן להוריד כאן.

המשך כניסת בני ישראל לארץ

א. המשך תיאור הכניסה לארץ (המשך הברייתא הארוכה מדף לג:)

הניסים שנעשו בכניסה:

1. מעבר וחציית הירדן
2. הליכה 60 מיל עם האבנים עד הר גריזים ועיבל (שזה נס לכל כך הרבה אנשים נשים וטף, אחרי שהתעכבו בירדן, ואחר כך גם יחזרו לגלגל באותו יום.
   זה נס לפי ר"י (לג:) שההרים היו רחוקים ליד שכם ולא כר"א שהם ליד הירדן).
3. אין כל ברייה יכולה לעמוד בפניהם (היו נתרזים – "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם" (שמות כג, כז)).
4. ראויים היו לניסים גם בכניסה שנייה לאחר גלות בבל – נלמד מהפסוק הדומה לו בשירת הים – "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד… עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז).

בנוסף באותו יום: הביאו את האבנים מהירדן להר גריזים ועיבל, סדו בסיד, כתבו עליו את התורה ב70 לשון ("באר היטב"), הקריבו קרבנות, ברכות וקללות, קילפו את הסיד,[1] חזרו לגלגל ושם האבנים נשארו ("וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה" (יהושע ד, ג).

הערות אגב פסוק זה –

אלא שגרם החטא ונכנסו בהסכמת האומות ולא בכיבוש.

1. בפסוק הבא אגב – לגבי הצרעה

(מוזכרת בפסוק הבא – "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ" (שמות כג, כז-כח). הדבורה אכן נלחמה בעבר הירדן המזרחי – "וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ" (יהושע כד, יב).

האם היא נלחמה גם בערב המערבי?

ברייתא – לא.

והרי בפסוק הנ"ל כתוב שכן?

1. ר"ל – עמדה על שפת הירדן וזרקה בהם מרה.
2. רב פפא – שתי צרעות היו, של משה לא נכנסה ושל יהושע נכנסה.

(לו. 7-)

ב. סדר השבטים על הר גריזים ועיבל ובאבני האפוד

A. סדרים שונים:

1. סדרים כלליים

הלידה (פרשת ויצא)

הכניסה למצרים (שמות א, ב-ד) –

מפקד השבטים (במדבר א, א-טו)

2. בברכות וקללות (דברים כז, יא) –

3. ברייתא על סדר האבנים באבני האפוד

"שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם" (שמות כח, י)

ת"ק –

            [ויוצא שבכל אבן יש 25 אותיות. והרי זה 24?

1. ליוסף נוספה אות ה"א – יהוסף ("עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ" (תהלים פא, ו)

דחייה – כתוב "כתולדותם", וזה מתייחס גם לסדר וגם לשמות.

1. בנימין נכתב מלא (בנימין במקום בנימן)
2. ר' אבהו – "בן פורת עלי עין" – עולי עין
3. ר' יוסי בר' חנינא – "וידגו לרוב בקרב הארץ", כמו הדגים שאין עין שולטת בהם.
4. רב חנא בר ביזנא – שקידש שם שמיים.

ר' חנינא בן גמליאל (דומה לסדר הכניסה למצרים, רק שכאן יש את יוסף תחילה) –

ומפרש "כתולדותם" – כשמות שנתן להם יעקב, ולא כשמות שקרא להם משה – "שמעון" ולא "שמעוני").

B. מהלך הגמרא:

בברכות וקללות כתוב – " וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן נֶגֶד הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְקֹוָק כַּגֵּר כָּאֶזְרָח חֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר גְּרִזִים, וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל…" (יהושע ח, לג)

רב כהנא – "החציו" מלמד שזהו חצי שכבר מוכר לנו, מכאן שהיו חלוקים כך גם באבני האפוד.

דחייה – הרי בברייתא יש שתי דעות אחרות.

            ומ"החציו" לומדים שהחצי של הר עיבל היה מרובה,

            כיון שבני יוסף היו מרובים (וזאת למרות שחלק מהלויים היו למטה במברכים ומקללים),

                        ראיה – שמבקשים שטח נוסף (יהושע יז, יד).

[ויהושע אומר להם לבאר יערות – "עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי" (שם טו),

והגמרא דורשת – אל תדברו על כך שאתם הרבה, שלא יהיה עין הרע,

והם עונים שלבני יוסף אין עין הרע:

(לו: באמצע)

ג. אגב – על הוספת האות ליוסף

"עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ, בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע" (תהלים פא, ו)

למה נוספה –

(בסתר. יהודה שקידש בגלוי נקרא כולו על שם ה').

סיפור יוסף ואשת פוטיפר,

שמות בני בנימין.

1. ר' חייא בר אבא – גבריאל הוסיף לו אות כדי שיוכל ללמוד 70 לשון,

נשבע לפרעה שלא יגלה שפרעה לא יודע לשון הקודש,

וכשפרעה ביקש שיישאל על שבועתו לקבור את יעקב בארץ ישראל, איים עליו יוסף שיישאל גם על השבועה הנ"ל שלא לגלות, וכך פרעה הסכים בעל כרחו שיקבור את אביו בא"י.

[1] לפי ברייתא זו שקילפו את הסיד, קצת קשה הדף הקודם שם שאלנו אם הסיד מכסה את האותיות איך אומות העולם אמורים ללמוד תורה מהם, הרי קילפו את הסיד!