שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – שבת דף פ

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(פ. 1+ עד פ: 1-)

המשך שיעורי הוצאה

א. חלק א – שיעור הוצאה בדיו – כדי לכתוב 2 אותיות.

תנא – בין אם זה דיו יבש, בין אם זה דיו רטוב (בקולמוס או בקלמרין (קסת)).

רבא – הוציא 2 אותיות וכתבן על נייר תוך כדי הליכה – זה נחשב הנחה וחייב.

ב. חלק ב – צירופי הוצאות (באותיות ובאוכל).

(4 מימרות של רבא ואח"כ ברייתא. אנחנו נתחיל קודם בברייתא).

  1. A. ת"ר – הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת בהעלם אחדזה מצטרף וחייב.

רי"ס – אם הוציא לשתי רשויות הרבים נפרדות – פטור.

מה מפריד ביניהם?

רבה – רה"י.
אביי – אפילו כרמלית.
רבא – אפילו פיסלא (גזע עץ שהוא "מקום פטור") – כמו שבגיטין מקום פטור נחשב רשות עצמאית.

  1. B. רבא:
  2. שאלה – אם הוציא אות אחת יבשה ואות אחת רטובה? תיקו.
  3. הוציא אות אחת וכתבה, ואח"כ עוד אותו וכתבה – פטור,

כי עד שמוציא את השניה, הראשונה התייבשה, ואז כבר אין בה את השיעור.

  1. הוציא חצי גורגרת אוכל והניח, ואז שוב הגביה, ואז הוציא עוד חצי גרוגרת – ההגבה מפרידה ופטור.
  2. הוציא חצי גורגרת והניחה, ואז הוציא עוד חצי ולא הניח אלא העביר מעל החצי הראשון בתוך 3 טפחים – נחשבת כאילו הניח וחייב.

למה, הרי לא הפסיק ללכת ולא הניח?[1]

כי גם לרבנן, שלא אומרים "קלוטה כמי שהונחה" בתוך 10 טפחים, אם זה ביד שלו + בתוך 3 טפחים – אז כן נחשב מונח (כי יש לבוד).
וכאן החידוש שגם אם זה מעל 3 טפחים מהקרקע, אבל בתוך 3 לחצי הראשון – גם נחשב מונח.

(פ. שליש תחתון)

חלק ג – עוד שיעורי הוצאה

  1. כחול – כדי לכחול עין 1.
    והרי כוחלות 2 עיניים?
    תשובה: בצנועות שמסתירות את הפנים מלבד עין 1.

והרי בברייתא כתוב 2 עיניים?
תשובה:
בעיר תנועות יותר ומסתירות עין 1,
בכפרים פחות צריך צניעות וחושפות 2 עיניים.

  1. שעווה – לסתום נקב קטן בכלי של יין.
  2. דבק – כדי לשים על קרש כמלכודת לציפורים.
  3. זפת וגופרית – לסתום כלי של כספית.
  4. חרסית –

רבנן – כדי לתחוב את המפוח בכור ולסתום את הרווח.
ר"י – כדי פטפות (חצובה של כירה).

והרי ר"י כעיקרון מחמיר ודורש שיעור קטן יותר (כמו בגמי).
תשובה: הכוונה כאן זה לסתום סדקים בחצובה, שזה אכן שיעור קטן יותר.

  1. סובין – להזיק מתחת לכור צורפים.
  2. בברייתא – שיער – לגבל טיט.
  3. בברייתא הנ"ל – טיט – לסתום פי כור (כמו בחרסית).
  4. סיד

רבנן – לסוד אצבע קטנה של בת

[אגדתא:

  1. הסרת שיער:
    עניות – סיד, עשירות – סולת, בנות מלכים – שמן המור (שמן סטכת או שמן זית שלא הביא שליש).
  2. רב ביבי סד את ביתו והרוויח 400 זוז, השכן עשה כך בבת אחת והבת מתה.
  3. רב נחמן – בנותינו לא צריכות כי איננו שותים שיכר].

ר"י – לסוד צדעא (כלכול – שיער שעל הרקה).
ר' נחמיה – בת צדעה

  1. בת צדעא (השיער שתחת הרקה).

קשה:

  1. יוצא שר' נחמיה מחמיר מר"י.
    תשובה: זה בסדר. העיקר שר"י מחמיר מרבנן.
  2. רבי אמר שבטיט עם מעט מים אומרים כר' נחמיה. והרי לפי הסבר זה אין סיבה להצריך פחות מים.
  3. אאנדיפא (תחתית לכלי יין).

דחייה – היין יזול החוצה.

  1. סימן של שנתות.
  2. אפותא – ליפות את המצח (ובזה אכן שמים פחות מים).

(וראיה שכך קוראים למצח).

(פ: במשנה)

חלק ד – משנה – עוד שיעורי הוצאה

  1. אדמה – לעשות חותם –

ר"ע – לשק הסוחרים, רבנן (מחמירים) – לאיגרת.

 

  1. זבל וחול הדק כדי לזבל:

ר"ע – כרוב, רבנן (מחמירים) – כרישא.

  1. חול – כדי לתת על מלוא כף סיד.

רב חסדא – זה כר"י שהחול מחזק את הסיד (ולכן אסור לערב חול בסיד אחרי החורבן).

רבא – זה גם כרבנן (שאמנם לא מחזק, אבל כן מוריד את הלובן, וזה מה שמתיר להשתמש בסיד אחרי החורבן).

  1. קנה
    דק ושלם – כדי לעשות קולמוס

שיגיע לקשרי האצבעות (ושואל רב אשי – לאיזה קשר – העליון או זה שתחתיו? תיקו).

לא דק או לא שלם – להסקה תחת חביתה

  1. של איזה עוף?
    הבן של מר בריה דרבינא – צלצלא

בר בריה דרבינא – תרנגולת

  1. כשהוא כבר מעורבב בשמן במחבת.
  2. הכוונה לגרוגרת מתוך הביצה, ולא לכל הביצה.

[1] נזכיר מדף ד. –
רשות הרבים עולה עד 10 טפחים. זה אומר שאם זרקתי מעל 10 טפחים וזה נח מעל 10 טפחים – פטור.

אם הושטתי מעל 10 טפחים (למשל הושטתי מרה"י לרה"י דרך רה"ר) – חייב (גזירת הכתוב).
אם זרקתי, יש מחלוקת רבנן ור"ע, ורבה מתלבט במה נחלקו:
A. מעל 10 טפחים לפי כולם פטור (כי זה מעל אוויר רה"ר),והמחלוקת במתחת ל10 –
לר"ע -קלוטה כמי שהונחה, לרבנן לא.
B. מתחת ל10 לפי כולם חייב – קלוטה כמי שהונחה,
והמחלוקת מעל 10 – לר"ע לומדים זורק ממושיט, לרבנן לא.
למסקנה רבה מכריע כמו A, שלר"ע אומרים קלוטה כמי שהונחה ולרבנן לא.

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.