הדף היומי – שבת דף עט

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

גירסה ארוכה של השיעור (כולל קריאה בדף עצמו) –

(עט. 7+ עד עט: 1-)

המשך שיעורי הוצאה

חלק א – עור

הקדמה: בעיבוד העור יש ארבעה שלבים –

1. ייבוש.
2. מליחה – לייבש את העור עוד יותר.
3. השרייה במים עם קמח – להחליק את העור
4. השרייה במי עפצים (חומר שנוצר על ידי חרקים של עצים שונים (אלון) – גורם לדיו להידבק טוב בקלף.
   רק אחרי השלב השלישי העור נקרא קלף.

שיעור הוצאת עור:

במשנה – כדי לעשות קמע,

וכן אומר ר"נ לרבא, והוא מוסיף: שגם אם עוד לא עובד, ואפילו אם לא התכוון לעבדו – זה אותו שיעור.

ראיה שכיוון שזה מיועד למלאכה מסוימת, השיעור הוא כמו אחרי אותה מלאכה:

משנה קה: – כל מלאכות הכנת החוטים הם אותו שיעור (במלוא רוחב סיט כפול) –
מלבן, מנפץ, צובע, טווה.

קושיות:

1. קושיות על ג – ממקרים שבהם השיעור "לפני" גדול יותר מהשיעור "אחרי":
2. שיעור ההוצאה של סימני צבע (קליפות אגוזים ורימונים וכד') –
   אם כבר שרויים – כדי לצבוע דוגמה ללקוחות (ברייתא)
   לפני ששרויים השיעור גדול יותר – כדי לצבוע בגד קטן לסבכה (משנה פט:)
3. שיעור הוצאה של זרעונים –
   אחרי שזרויים – מי שמוציא עבורם משהו (זבל) – בשביל לזבל דבר אחד (ר"ע – קלח כרוב, חכמים – כרישא).
   לפני שזרויים – השיעור גדול יותר: רבנן – מעט פחות מגרוגרת זרעים, ר"י בן בתירא – 5 זרעים.
4. טיט (ראינו אתמול) –
   אחרי שהטיט מוכן – השיעור כדי לסתום חור קטן בתנור הצורפים.
   לפני שהטיט מוכן השיעור גדול יותר – המוציא מים לגיבול טיט השיעור ברביעית.

תשובה:
במקרים אלו אנשים לא טורחים בשביל להכין כמות קטנה,
בעור – אדם טורח לעבד עור בכמות כזו.

(עט. רבע תחתון)

1. קושיות ישירות על השיעור בעור:
2. עולא: עור שלא עובד כלל ("מצה") שיעורו לא קמע אלא כדי לעטוף משקולת קטנה של עופרת (קטן מקמע).

תשובה:

עולא דיבר על עור שלא יובש כלל ( עדי לעטוף משקולת),
ר"נ דיבר על עור שיובש באוויר אך לא נמלח – כדי לעשות קמע.

5. משנה בכלים – השיעור של עור הוא ה על ה טפחים (לטומאת מדרס ולהוצאה)!
   ומשמע כל עור, וזה קשה על ר"נ ועל המשנה!
   תשובה: שם מדובר בקורטובלא (שבישלו את העור עד שהתקשה לגמרי כדי שישמש כמצע).

(עט: 1+)

חלק ב – שיעור הוצאה של קלף

הקדמות –

1. A. שכבות העור:

את העור המוכן אפשר לחלק ל2 שכבות:

1. שכבה חיצונית – קלף (מלשון קליפה)
2. שכבה פנימית – דוכסוסטוס,
3. שתי השכבות ביחד – גויל.
4. B. מה כותבים –
5. במזוזה יש קלף אחד עם 2 פרשיות – שמע + והיה.
6. בתפילין של ראש יש 4 קלפים עם 4 פרשיות, הקטנה בהן היא ק"ש.
7. C. על מה כותבים סת"ם?

מזוזה – בהתחלה הגמרא מניחה שרק על דוכסוסטוס, אך בהמשך נראה דעה שגם על קלף.
תפילין – על קלף, ובהמשך נראה שלפי רב גם על דוכסוסטוס.
ספר תורה – לכתחילה גויל, אבל נראה בהמשך שכשר בכולם.

א. שיעור הוצאת קלף –
במשנה – כדי לכתוב עליו פרשה קטנה שבתפילין – ק"ש.
ורמינהו – קלף ודוכסוסטוס כדי לכתוב עליו מזוזה (ק"ש + והיה).

תשובה:

1. הכוונה לק"ש ("מזוזה שבתפילין" – כלומר פרשה אחת מהפרשיות של התפילין).

ראיה שגם פרישות תפילין נקראות מזוזה:
לגבי גזרת טומאה של כתבי הקודש, יש מחלוקת איזה חלק מהתפילין מטמאים את הידיים, ור' זכאי אומר שרק הקלף עצמו – ובניסוח שלו "מזוזה".

קושיה – בהמשך הברייתא כתוב שיעור אחר – השיעור של משנתנו (ק"ש), מכאן שברישא הכוונה למשהו אחר (מזוזה – 2 פרשיות).
וממילא קשה: א – יש סתירה בין הרישא לסיפא. ב – הרישא סותרת את משנתנו.

2. הברייתא מחלקת בין קלף לדוכסוסטוס –
   ברישא דוכסוסטוס (השכבה הפנימית) – כדי לכתוב מזוזה (2 פרשיות)
   בסיפא קלף (השכבה החיצונית) – כדי לכתוב ק"ש – כמו משנתנו.

(עט: שליש)

ב. האם אפשר לכתוב תפילין על דוכסוסטוס? (ומזוזה על קלף?)

רב – דוכסוסטוס הרי הוא כקלף.

הבנה ראשונה ברב – שאפשר לכתוב תפילין גם על דוכסוסטוס.

1. A. קושיות:
2. משנתנו – קלף – כדי לכתוב עליו פרשיית ק"ש מהתפילין.
   משמע שעל דוכסוסטוס לא כותבים תפילין, אלא השיעור גדול יותר – מזוזה.
   (וכן אפשר להקשות מהברייתא הנ"ל).
   תשובה: למצווה.
   כלומר, זה כשר לתפילין, אבל מצווה מן המובחר לכתוב על קלף, ואת שיעור ההוצאה קובעים כאן לפי המצווה מן המובחר, כי כך עושים רוב האנשים.

(עט: באמצע)

2. ת"ש – הלמ"ס תפילין על קלף ומזוזה על דוכסוסטוס.

(ומוסיפה הברייתא: בקלף כותבים על הצד הפנימי, בדוכסוסטוס על החיצוני).
תשובות:

1. למצווה.

והרי כתוב שאם שינה פסול!
תשובה – זה לגבי מזוזה (שצריך דווקא דוכסוסטוס).

והרי כתוב "שינה בזה ובזה פסול" – משמע גם אם כתב תפילין על דוכסוסטוס.
תשובה – הכוונה אם שינה במזוזה:
1. אם כתב אותה על קלף.
2. אם כתב על דוכסוסטוס בצד הלא נכון (בצד שפונה לבשר).

(עט: שליש תחתון)

1. זו מחלוקת תנאים, ורב הוא כמו התנא שמכשיר:

1. ברייתא שבה ת"ק אומר שאם שינה בזה ובזה פסול,
   אבל ר' אחא/ר' אחי בר חנינא/ר' יעקב בר' חנינא – מכשיר.
2. רב פפא – רב כמו תנא דבי מנשה: שאם כתבה על גויל, קלף או דוכסוסטוס כשרה.

ובמה מדובר?
במזוזה לא, כי לא כותבים מזוזה על קלף,
אלא בתפילין, והנה דעה שכותבים גם על דוכסוסטוס.

דחייה: כתוב שם שגם כותבים על גויל, והרי לא כותבים תפילין על גויל! אלא מדובר בספר תורה.

(עט: 😎

1. B. ראיה לרב –

ברייתא: תפילין וס"ת שבלה – האם אפשר לגזור את פרשיית שמע ו/או והיה ולעשות מזה מזוזה? (לרש"י – לתפור את שתיהן יחד, תוס' – לקחת אחת, ואת השנייה להשלים ברווח ליד).

אסור, כי לא מורידים בקודש.

ומשמע: לולי סיבה זו – היה מותר, כלומר שמבחינת הדבר שעליו זה כתוב אין בעיה.
על מה זה כתוב? לכאורה – מדובר בתפילין שכתובים על דוכסוסטוס, כשיטת רב, וכך יכול לכתוב עליהם מזוזה.

דחייה – אפשר להעמיד שזה תפילין שכתובות על קלף,
ושהברייתא כר"מ שכותבים מזוזה גם על קלף.

השתא דאתית להכי, שיש דעה שמזוזה אפשר על קלף, אפשר גם לפרש את רב אחרת:

הבנה שנייה ברב – שאפשר לכתוב מזוזה גם על קלף.

           (ואילו תפילין – רק על קלף ולא דוכסוסטוס).

לסיכום: