הדף היומי – שבת דף קכג

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(קכב: 8- עד קכד. במשנה)

הקדמה –

א. סוגי כלים (מהקל לחמור):

• בכלי שמלאכתו להיתר
• בכלי שמלאכתו לאיסור
• כלי שמלאכתו לאיסור ומקפיד עליו (מוקצה מחמת חסרון כיס לפי כולם)

ב. סוגי טלטול (מהקל לחמור):

• לצורך גופו
• לצורך מקומו
• מחמה לצל

ג. לר' נחמיה – אפילו מלאכתו להיתר, מותר רק לשימושו העיקרי, ממילא כלי שמלאכתו לאיסור אסור לכל טלטול.

חלק א – כלי שמלאכו לאיסור, מוקצה מחמת חסרון כיס

בגמרא יש שני דיונים (תחילת עמוד א ואמצע עמוד ב), ועל כל אחד מהם אותן קושיות, לכן נשלב אותם יחד.

א. הדעות:

A. במשנה – מותר לקחת קורנס לפצע אגוזים.

            ר"י – דווקא בקורנס של אגוזים (מלאכתו להיתר, אך כלי שמלאכתו לאיסור – אסור).

רבה – קורנס של נפחים –
כלי שמלאכתו לאיסור, מותר למלאכת היתר (צורך גופו, משמע שלצורך מקומו אסור).
(ר' יוחנן – של זהבים, רב שמן ב"א – של בשמים (אך של זהבים זה מוקצה כי מקפיד).

B. תהליך גזירת כלים

ב. קושיות:
A. קושיות על כלי שמלאכתו לאיסור – האיסור לטלטל מדוכה ועלי

1. 1.זו שיטת ר' נחמיה.
2. 2.זה מוקצה מחמת חסרון כיס,
3. 3.רבא – זה מחמה לצל (ואביי – או לצורך מקומו).
4. 4.ר' אלעזר – זאת ברייתא קדומה מלפני התרת הכלים (לגבי שום).

B. קושיות על כלי שמלאכתו להיתר –
משניות קנים, מקלות, נגר שאסורים בטלטול אפילו שמדובר בכלי שמלאכתו להיתר.

1. 1.ר' אלעזר – ברייתא קדומה,
2. 2.רבה – בקנים ומקלות: הטלטול לא הכרחי (לא יתעפשו כ"כ מהר, יכולים להפשיט על הידיים),
   בנגר – שם הבעיה היא טלטול מהבית לחצר (והתירו בגרירה, כי לוקח מהפתח לחצר ולא ממש מתוך הבית).

(קכג. שליש)

חלק ב – נושאים אגביים

א. טלטול מן הצד

הוצאת דבר שמכוסה בעפר –

• אם מגולה והעפר לא מתרומם אלא נופל – לא נחשב אפילו טלטול מהצד ומותר לפי כולם.
• אם העפר יתרומם – טלטול מן הצד
  (למשל – פגה טמונה בעפר ומכניס קיסם להוציאה, פוגלה (צנון שטמון עם החלק הרחב למטה)

ת"ק – אסור,

ר"א בן תדאי – מתיר,

וכן רב נחמן, ואמנם אסר בצנון אך חזר בו.

ב. מחט שנשבר חורה או חודה

השימוש העיקרי (תפירה) התבטל, אך השימוש המשני של היתר קיים (הוצאת קוץ).

רב יוסף – לא מוקצה.

            קשה – מחט כזו טהורה.
תשובה – יש להבדיל בין שבת (שימוש) לטומאה (כלי מעשה).

רבא – מוקצה.

            לא מבדיל בין שבת לטומאה.

            קשה – מחט לא נקובה, לא מוקצה (כלי) אך טהורה (לא כלי).

            תשובת אביי – שם מדובר במחט שעוד לא עשו בה חור.

                        אגב, קנה של זיתים –

משנה בעמוד ב – עוד דוגמא להבדלה בין שבת לטומאה:
יש בליטה – כלי לטומאה (שיש בית קיבול קטן לשמן שבודק)
אין בליטה – טהור כפשוטי כלי עץ, אך אינו מוקצה].

ג. אסובי ינוקא והוצאת קוץ

רב נחמן – אסור (דומה למתקן, כמו איסור עשיית אפיקטיויזין)

רב ששת – מותר (כמו הוצאת קוץ במשנתנו).