חזרנו! הדף היומי – שבת דף קכב

שבוע שעבר חגגנו בעז"ה בת מצווה לביתנו, וההכנות הרבות גרמו לעיכובים משמעותיים בהכנת השיעורים. בעז"ה נחזור השבוע לרצף, ואי"ה נזכה גם להשלים את החסר.

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(קכב. במשנה – קכג. במשנה)

חלק א – הנאה ממעשה נכרי

חז"ל גזרו לא רק לומר לנכרי, אלא גם לא להנות ממעשיו אם עשאו בשבילו, שמא יאמר לו.

הדין במשנה –
עשה לעצמו, מותר להנות,
עשה בשביל ישראל – אסור.

א. דוגמאות וצריכותא:

            פעולות שעוזרות גם למאה:

1. 1.נר.
2. 2.כבש – כמו נר, והובא בשביל הסיפור של ר"ג (שאכן ירדו בכבש כזה שעשה נכרי).

פעולות שלכאורה יש חשש שירבה:

1. 3.מים – שלא גוזרים שמא ירבה בשבילו (בניגוד לנר, שם נר לאחד נר למאה)
2. 4.בברייתא – תלש עשבים לבהמתו (כמו מים).

והרי זה מוקצה? (ואמנם הוא לא מרים אלא רק מביא את הבהמה לעשבים, אך גם זה אסור, שמא ירים) ועונים – הוא רק גורם לה ללכת לשם אך הוא עצמו לא קרוב לעשבים.

ב. בברייתא הנ"ל – במכירו אסור.

והרי בסיפור של ר"ג הכירו? (פשוט כי היו בספינה יחד)

1. 1.אביי – אם שלא בפניו מותר.

(לאביי בנר וכבש, אם עושה גם בשביל היהודי – אסור, לכן במכירו + בפניו אסור).

1. 2.רבא – אפילו בפניו ומכירו, אסור רק בעשבים/מים, אך בנר/כבש מותר.

(לרבא בנר וכבש, אם עושה גם בשביל היהודי – מותר, לכן גם במכירו ובפניו מותר, והחשש של מכירו הוא לגבי עשבים ומים – שמא ירבה).

קושיות על רבא (ואביי):

1. a.בברייתא: "אמר להם ר"ג, הואיל ושלא בפנינו עשאו נרד בו".
   תשובה – משנים גירסה: "הואיל ועשאו…".
2. b.אם הגוים חיממו מרחץ,
   וכן נר שהדליקו במסיבה,
   אם הרוב ישראל (בעיר, במסיבה) – אסור להשתמש.

הנחות:

• שני המקרים הם בקבוצה הראשונה (נר ך1 נר ל100)
• רוב יהודי = מכירו (כיון שהם הרוב)
• במרחץ גם חיממו שלא בפני היהודים.

המרחץ קשה על כולם, המסיבה קשה על רבא.

תשובה – שם חמור כי מחממים על דעת הרוב.

חלק ב – פרק כל הכלים (חזרה לדיני מוקצה)

א. דלת שהתפרקה

של בית – מוקצה,
של כלי (כמו ארון) – לא מוקצה, כי עוד יחזיר אותה ועדיין נחשבת כלי.

1. A.מתי התפרקה

הנחת הגמרא: אם התפרקה לפני שבת זה יותר חידוש להתיר מאשר בהתפרקה בשבת.

על זה קשה מהמשנה – "כל הכלים ניטלים בשבת אע"פ שהתפרקו", לכאורה בא לחדש שאפילו שהתפרקו בשבת.

תשובה – בא לחדש שאפילו שהתפרקו (בלי להתייחס למתי התפרקו).

1. B.אגב, פירוק והרכבת דלת:

ממבנה מחובר לקרקע – אסור (בנייה וסתירה).

מארון – לפרק מותר להרכיב אסור:

            אביי – שניהם אסורים (יש בנייה וסתירה בכלים)

            רבא – אין בנייה וסתירה, ואסור להרכיב שמא יתקע (מכה בפטיש).