להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
(קיז: 10- עד קיט. 6+)
[במשנה ראינו שמצילים מזון 3 סעודות. בהקשר לזה חלק ב עוסק ב3 סעודות ולומד מהפסוקים של המן. אגב זה מובא גם חלק א על בציעת הפת בשבת – שגם זה נלמד מפסוקי המן]
חלק א – סדר בציעת הפת בשבת
וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה…" (שמות טז) –
ר' אבא – מצד אחד – צריכים שני לחמים (משנה),
רב כהנא – מצד שני – רק שמים שניים (לקטו), אבל את הבציעה עושים על אחד.
ועוד דינים בבציעה –
ר' זירא בצע יחתיכה גדולה שמספיקה לכל הסעודה (ולא נראה רעבתנות, כי עושה כך רק בשבת).
ר' אמי ור' אבי העדיפו לבצוע על לחם שהיה העירוב (לעשות 2 מצוות על אותו לחם).
(קיז: 3-)
חלק ב – כמה סעודות אוכלים בשבת?
א. ת"ר:
רבנן – 3 (1 בלילה ו2 ביום, לא כולל סעודת הלילה של מוצ"ש (מלווה מלכה),
ר' חידקא – 4 (1 בלילה ו3 ביום, לא כולל מלווה מלכה כנ"ל).
ב. מקור: מפסוקי המן – "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם כִּי־שַׁבָּת הַיּוֹם לַה' הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה".
3 פעמים "היום":
רבנן – כולל סעודת ערב שבת,
ר' חידקא – לא כולל סעודת ערב שבת.
ג. משניות וברייתא לכאן ולכאן:
- משנתנו כרבנן – שמציל מזון 3 סעודות:
את דעת ת"ק אפשר לסדר עם ר' חידקא, כי אולי הכוונה שכבר אכל סעודה אחת, ומציל עוד 3.
אבל את דעת ר' יוסי א"א להבין כך, כי לדעתו תמיד מציל 3, לא משנה מתי. - משנה בפאה:
הסיפא של המשנה לכאורה קשה לכולם:
מי שיש לו כסף או מזון ל14 סעודות, לא יטול מהצדקה, כי זה מה שאוכלים בשבוע.
והרי לכאורה צריכים 15 או 16 סעודות!
תשובות:
- מדובר שמוותר על ארוחות של חול:
לרבנן – הוא מוותר על מלוהו מלכה וכך אוכל 3 סעודות.
לר' חידקא – הוא מוותר גם על ארוחת בוקר ביום שישי, וכך אוכל 4 סעודות.
דחייה – לא הגיוני שיהיה בצום כל היום ביום שישי.
- לשניהם – כר"ע – עשה שבתך חול ואל תזדקק לבריות
(כלומר באמת צריך 15 או 16, אך הוא לא עושה כך על חשבון הבריות).
הרישא של המשנה – לכאורה כרבנן:
אם מגיע עני לשבת דואגים לו למזון 3 סעודות.
תשובה לר' חידקא – מדובר שהגיע עם ארוחה אחת, ואותה אוכל בשישי בלילה ונותנים לו 3 סעודות ליום שבת, ומוותר על מלווה מלכה, וכשיוצא משם ביום ראשון נותנים לו סעודה נוספת לדרך.
- ברייתא (שלכאורה כר' חידקא) –
מותר לשטוף כלים רק לצורך סעודות השבת – בבוקר בשביל סעודת הצהריים, ובצהריים לסעודת המנחה – משמע שיש 3 סעודות ביום.
דוחה התוס' רי"ד שזה גם כרבנן – הכוונה שאם רוצה סעודה נוספת יכול לשטוף בשבילה, אך לא שחייבים.
(קיח. 10-)
ד. מעלת מי שמקפיד על 3 סעודות:
- A. ריב"ל – בר קפרא – כל המקיים שלוש סעודות ניצול משלוש פורעניות (נלמד מ"היום") –
חבלו של משיח (לפני בוא יום ה')
דינה של גהנום (יום עברה היום ההוא),
מלחמת גוג ומגוג (ביום בוא גוג).
ואגב זה:
- כל המענג את השבת:
אִם־תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.
אָז תִּתְעַנַּג עַל־ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל־בָּמֳותֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר (ישעיהו נח).
- רי"ח – רי"ס – נותנים לו נחלה בלי מיצרים (נחלת יעקב – ופרצת ימה וקדמה).
- רנבי"צ – ניצול משיעבוד גלויות (והרכבתיך על במותי ארץ – ואתה על במותימו תדרוך).
- רב יהודה-רב: נותנים לו משאלות ליבו (וקראת לשבת עונג – והתענג על ה' ויתן לך משאלות ליבך (תהלים)).
ובמה מענגים את השבת?
רב יהודה בן רב שמואל – רב: בדברים חשובים כמו דגים גדולים.
ר' חייא בר אשי – רב: גם בדברים קטנים (כסא דהרסנא), אם עשה לכבוד שבת.
- מעלת שמירת שבת:
- רי"ח – כל המשמר שבת כהלכתו – אפילו עובד ע"ז כבימי אנוש – מוחלים לו.
(מקור מישעיהו נו (מה שקוראים בתענית במנחה):
אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה־זֹּאת וּבֶן־אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ" –
אנוש… מחול לו.
- רב – אילו שמרו על השבת הראשונה (עם המן) לא שלטו בהם האומות.
כי מיד אחרי שיצאו ללקוט בשבת "ויבוא עמלק".
- רי"ח-רשב"י – אם ישמרו שבת אחת מיד נגאלין.
בישעיהו שם –
כִּי־כֹה אָמַר ה' לַסָּרִיסִים אֲשֶׁר יִשְׁמְרוּ אֶת־שַׁבְּתוֹתַי… וַהֲבִיאוֹתִים אֶל־הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי…".
(קיח: באמצע)
- B. ר' יוסי – יהא חלקי מאוכלי שלוש סעודות ביום.
ואגב זה מובאים עוד 8 אמירות ש ר' יוסי של "יהא חלקי":
- מגומרי הלל (פסוקי דזימרא)
- מתפללים עם דמדומי חמה.
- מתים בחולי מעיים.
- מתים בדרך מצווה.
- מקדימים את הבת כמו בטבריא ומאחרים את מוצ"ש כמו בציפורי.
- ממושיבי ביהמ"ד ולא ממעמידי ביהמ"ד.
- מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה.
ועוד 6 אמירות כלליות של ר' יוסי:
- חמש בעילות בעל (ושנה) ויצאו ממנו חמישה גדולי עולם.
- קרא לאשתו ביתו.
- לא הסתכל במילה (ואילו רבי גם לא הוריד ידו תחת החגורה).
- פשט חלוקו בצניעות.
- לא עבר על דברי חברו.
- לא אמר דבר שלא רוצה שמושא הדיבור לא ישמע.
(קיח: 6-)
- C. רב נחמן – תיתי לי, דקיימית ג' סעודות ביום.
ואגב זה מובאים עוד 6 אמירות "תיתי לי":
- רב יהודה קיים עיון תפילה.
- רב הונא לא הלך ד"א בגילוי ראש.
- רב ששת – כנ"ל לגבי תפילין.
- ר"נ – כנ"ל לגבי ציצית (ואגב – סיפור על רבה).
- אביי – עשה סעודת סיום בסיום מסכת.
- רבא – לא נרדם לפני שהיפך בזכותו של ת"ח שבא לדון.
(ואילו מר בר רב אשי נמנע מלדון בדין כזה).
