הדף היומי – שבת דף קיג

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(קיג. במשנה – קיג: 5-)

חלק א – המשך קושר

א. במשנה – קשירת דלי –

בפסקיא מותר (חגורה, כיון שצריך אותו, זה קשירה לזמן קצר).

בחבל מחלוקת,

ומסבירה הגמרא:

בפסקיא מותר,

בחבל רגיל – ודאי אסור, כי זה קשר לזמן ארוך.

           המחלוקת בחבל גרדי  (חבל של אורגים) –

ר"י – מותר (כי זה לזמן קצר).

רבנן – אסור, גזירה אטו חבל.

וקשה מברייתא – חבל דלי שנפסק – האם מותר לעונבו? כאן הדעות הפוכות:

ר"י – אסור,

רבנן – מותר.

תשובה –

לר"י – עניבה אסורה לא מגזירה אלא כי נחשב קשר.

לרבנן – עניבה לא נחשבת קשר, ולא גוזרים כי לא יתבלבלו עם קשר,
בניגוד לחבל גרדי שכן יתבלבלו עם חבל רגיל.

לסיכום:

בחבל רגיל – אסור,
בפסקיא – מותר,
חבל גרדי: ר"י מתיר, ורבנן אוסרים בגזירה,
בעניבה להפך: ר"י אוסר (מן הדין) ורבנן מתירים.

(קיג. שליש)

ב. קשירת הפרה לאבוס

רב – מותר לקשור פרה לאבוס משני הצדדים (ולא חוששים שישאיר צד אחד לתמיד).

קשה – מותר לקשור רק אם צד אחד כבר היה קשור (שאז ההנחה היא שכל פעם פותח את אותו צד ולכן זה קשר לזמן קצר).

תשובה –

בחבל רגיל – צד אחד.
בחבל גרדי – שני צדדים (כר"י לעיל שבגרדי לא חוששים (תוס')).

(קיד. באמצע)

(אגב הלימוד על חבל הגרדי)

חלק ב – מוקצה של כלי האריגה (כלי קיואי)

(מאירי: ברור שהם כלי שמלאכתו לאיסור, וממילא ודאי שאם כבר מותרים, זה רק לצורך גופו או מקומו.
כל הדיון האם הם גם מוקצה מחמת חסרון כיס, ואז אסורים כמוקצה לגמרי).

א. קני עץ שאיתם מסדר את החוטים – שמואל: אינם מוקצה.

ב. הכובד העליון והתחתון (הגלילים אליהם מחברים את חוטי השתי למעלה ולמטה) –

רב יהודה התלבט,
ר"נ-שמואל – לא מוקצה,
ר' יהודה בר ליואי – מוקצה.

ג. העמודים שתקועים באדמה שמחזיקים את כל הנול – פה גם שמואל מודה שאסור לטלטלם.

למה? לא כי הם יותר מוקצה מהכובד, אלא כי אחרי שיוציא תישאר גומא ויבוא להשוות אותה.

קשה: הרי המשנה בכלאיים מתירה להוציא צנון תלוש מהאדמה, ולא חוששים שיבוא אח"כ להשוות את הגומא.

תשובה: בשדה לא חוששים, בבית חוששים.

(קיג. משנה למטה)

חלק ג – קיפול בגדים בשבת

בקיפול בגדים יש שתי בעיות:

1. במשנה: הכנה מקודש לחול

(שרוצה לשמור שלא יתקמט ללבישה הבאה)

מקרים שמותר: לבו ביום, לשבת הבאה, (לרי"ש – גם ביו"כ לשבת, ור"ע אוסר).

2. בגמרא: נראה כמתקן כלי

(שומר מקמטים ושלא ידהה הצבע)

כדי להתיר צריך את כל התנאים הבאים:

• איש 1 (שכך לא מקפל כל כך טוב כי לא מותח),
• לבן (שם הקיפול פחות חשוב כי לא צריך לשמור על הצבע),
• חדש (פחות מקומט, והקיפול פחות חשוב),
• אין לו אחר (שאם יש לו בגד אחר להחלפה, אין צורך להקל לו).

(קיג. 6-)

חלק ד – כבוד שבת והפסוק "אם תשיב משבת רגלך…"

א. בגדים מיוחדים לשבת

1. רב הונא – מי שיש לו בגדים מיוחדים – יחליף אליהם.
   מי שאין לו – שיאריך את הבגד לכיוון הרצפה (כפי שעושים העשירים שלא מקפלים אותם כי לא עוסקים במלאכה).

והרי זה נראה כיוהרא?
תשובה – כיון שעושה זאת רק בשבת – זה לא.

1. "וכבדתו מעשות דרכך" – שלא יהיה המלבוש של שבת כמלבוש בחול.

(דילוג קיג. 2- עד קיג: מעל האמצע)

1. נעמי לרות "ורחצת וסכת ושמת שימלותייך" – לשים בגדי שבת.

(קיג. 1-)

ב. הסבר שאר הפסוק של "אם תשיב" –

"וכבדתו מעשות דרכך, ממצוא חפצך, ודבר דבר"

1. מעשות דרכך – שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול
   1. שלא לדלג מעל אמת מים.

דוחה רבא – אז מה יעשה? ילך מסביב או יתרטב? זה יותר גרוע (מאמץ, סחיטה).

2. שלא יפסע הליכה גסה

(וכפי ששאל רבי את רי"ש ברי"ס אם מותר פסיעה גסה בשבת, וענה לו שאסור, אבל שגם ביום חול זה רע (נוטל 1 מ500 ממאור עיניו (הופתרון – שתיית יין מקידוש ליל שבת)).

1. ממצוא חפצך – חפציך אסורים, חפצי שמיים מותרים.
2. ודבר דבר – שלא יהיה דבורך בשבת כדיבורך בחול (דיבור על ענייני חול),

אבל בהרהור מותר.

(קיג: רבע)

חלק ה –

א. אכילת אדמה

מובא אגב הדיון בין רבי לרי"ש ברי"ס –
שאל רבי את רי"ש ברי"ס אם מותר לאכול אדמה בשבת (לרפואה),
וענה לו כנ"ל – שגם ביום חול זה סכנה (מלקה).

המשך יבוא (הדרשות על מגילת רות)