הדף היומי – ראש השנה לד

Download

https://youtu.be/t8rih5xLxuw

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת ראש השנה דף לד

(לג: במשנה – לד: באמצע)

סדר ושיעור התקיעות

חלק א – המקור לתקיעה-תרועה-תקיעה (תר"ת), ושצריך 3 תרועות (=3 X תר"ת)

(בסוגיא נתייחס לשתי ברייתות, ברייתא א – (לג: 😎 וברייתא ב – (לד. רבע עליון)).

הקדמה –

הפסוקים –

בראש השנה – "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א). "שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד).

יובל – וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם (ויקרא כה, ט).

בחצוצורות – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה. וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם" (במדבר י, ה-ו).

הקשר בין ראש השנה ליובל(ברייתא א, וברייתא ב מסכימה) –

1. היקש – שכתוב ביובל "בחודש השביעי" וזה מיותר, להקיש כל התקיעות של החודש השביעי זה לזה.
2. גזירה שווה – שבשניהם כתוב בחודש השביעי.
3. ברייתא א – מיובל – "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם".
4. ברייתא ב – מהחצוצרות במדבר –

ולמה צריך את שניהם, שאם לא היתה מסורת של גזירה שווה, היינו לומדים מהיקש (גם בלי מסורת), אך כיוון שיש גזירה שווה – אכן לא צריך היקש.

הקשר בין ראש השנה לחצוצרות (ברייתא ב) –

            "תרועה – תרועה" לגזירה שווה.

הדינים והמקורות –

A. בשופר –

ברייתא א – מיובל

ברייתא ב(לד. 11-) – "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (תהלים פא, ד).

B. תקיעה לפני ואחרי כל תרועה (תר"ת) –

בתורה בראש השנה הרי כתוב רק "יום/זכרון תרועה".

שתקיעה ותרועה זה דברים שונים – "וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ" (במדבר י, ז).

תקיעה לפני – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים קֵדְמָה" (שם ה).

תקיעה אחרי – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת… תְּרוּעָה יִתְקְעוּ לְמַסְעֵיהֶם" (שם ו).

            ת"ק – "תְּרוּעָה יִתְקְעוּ",

            רי"ש בן רי"ח ב"ב – "וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית".

למה הברייתות חולקות?

ברייתא א – חולקת על הגזירה שווה בין החצוצרות לבין ר"ה.

ברייתא ב – (לד. שורה 2 ברחבות) – מסכימה ללימוד מיובל, אך לא ניתן ללמוד משם תקיעה:

"והעברת" תפוס ללימוד שתוקע דרך העברתו (לא להחליף את החלק הרחב עם הצר (כז:)).

            תגובה – לומדים גם וגם (שהרי התורה יכלה לכתוב "ותקעת").

"תעבירו" – אולי כלל לא מדבר על תקיעה, אלא העברה ביד.

            תגובה – זה קול, כמו שכתוב אצל משה – "ויעבירו קול במחנה".     

בשתי הברייתות –

C. המקור ל3 תרועות –

כתוב 3 פעמים "תרועה" ביובל ור"ה –

1. יובל – "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה" (ויקרא כה, ט).
2. ר"ה – "יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (במדבר כט, א).
3. ר"ה – "שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ" (ויקרא כג, כד)

האם זה מהתורה? (לד. שליש תחתון)

לברייתא א – כל ה3 מהתורה (וכן ההלכה).

לברייתא ב –

            ת"ק – רק 2 מהתורה, כי 1 תפוס לגזירה שווה לחצוצרות.

            ר' יונתן – רק 1 מהתורה, כי גם השני תפוס: "יום תרועה" – ביום ולא בלילה.

ואילו ת"ק לומד ביום מיובל ("ביום הכיפורים").

(לג: בתחילת הגמרא, הכל לפי רש"י)

חלק ב – שיעור וסוג התקיעות –

א. שיעור תקיעה –

            במשנה – 3 תרועות.
בברייתא – תרועה 1.

תשובה – שיעור התקיעה = שיעור התרועה,
והמשנה התכוונה ש3 תקיעות = 3 תרועות.

ב. שיעור תרועה –

אביי – כאן זו מחלוקת –
במשנה – 3 יבבות (קולות קצרים – יללה)
בברייתא – 3 שברים (קולות ארוכים יותר – גניחה).
            (המחלוקת היא על הפסוק "יום תרועה יהיה לכם" – "יום יבבא", וכתוב "ותייבב אם סיסרא").

(לד. 9-)

ג. להלכה – התקין ר' אבהו שמספק יעשו הכל (סה"כ 30 קולות) –

תשר"ת X 3 – שמא זה גם וגם

תש"ת X 3 – שמא זה גניחה

תר"ת X 3 – שמא זה יללה

            הערות:

1. למה התשר"ת לא מספיקה גם בשביל האפשרות שזה רק תרועה או רק שברים?
כי אז יש הפסקה בין התקיעות לבין התרועה.
ואמנם בדף הבא נראה שאין בעיה של הפסקה, אך זה רק בדיעבד (ר"ן בשם ר"ת), או שזה דווקא כשלא הפסיק עם קול אחר באמצע (רמב"ן).

2. מנהגנו היום:

30 קולות בבת אחת לפני (תקיעות דמיושב),

10+10+10 במהלך הברכות בחזרת הש"ץ

10+10+10 בתפילת לחש או אחרי חזרת הש"ץ,

10 בסוף כדי להשלים ל100.