הדף היומי – ראש השנה לה

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת ראש השנה דף לה

(לד. 1- עד לה. סיום המסכת)

א. ברייתא – שמע 9 תקיעות מ-9 בני אדם –
זה אחר זה – יצא.

בבת אחת – לא יצא (לרוב הראשונים)

הערה: אמנם למדנו בדף כז. שבשופר שהוא חביב "תרי קלי משתמעי" (לגבי שופר וחצוצרה), אך כאן:
1. תוס' – צריך תקיעה לפני ואחרי התרועה ולא בבת אחת.
2. תרי קלי משתמעי, אך רק אחד מהם נחשב, לא כולם.
3. תרי קלי משתמעי דווקא כשמשמיעים קול זהה, אך כן זה תקיעה ותרועה.

ב. הפסק בתקיעות – יצא
ואפילו שמע 9 תקיעות ב9 שעות (רי"ח וברייתא)
                (וראה הערה על זה ממש בסוף השיעור הקודם).

                קשה –

            והרי בתחומים אחרים רי"ח אמר שאם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש:

1. רי"ח בשם ר"ש בי"ה – בהלל ומגילה.
2. רי"ח לתלמידו ר' אבהו לגבי קריאת שמע.
3. מהמשנה – מי שברך את הברכות ללא שופר, ואז השיג שופר – יתקע.
4. בברייתא – שתי עיירות, באחת תוקעין ובאחת מברכים – הולך למקום שתוקעים.

תשובה – אכן זו מחלוקת בכל התחומים (הלל, מגילה, ק"ש ושופר) –

רי"ח עצמו סובר שאם הפסיק יצא.
הנ"ל סוברים שלא יצא, ורי"ח רק אמר את זה לשיטתם.

(לד: שליש)

ג. התקיעות מעכבות זו את זו, והברכות מעכבות זו את זו

שאם יודע לתקוע רק תקיעה ולא תרועה – לא יתקע, (אך משמע ש3 התר"ת לא מעכבים זה את זה).

סברא – שהרי צריך תרועה לפני ואחרי.

או שאם יודע רק מלכויות וזכרונות ולא שופרות – לא יברך.

סברא – שאמר רבה "אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות, מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיבוא לפני זכרונכם לטובה, ובמה – בשופר".

(לד: באמצע)

ד. היחס בין הברכות לתקיעות –

A. הברכות והתקיעות לא מעכבות אלו את אלו –

מעצם המצב – משמע שאין מעכבות זו את זו.

B. הברייתא הנ"ל: תקיעות > ברכות

במקרה מסוף הסעיף הקודם – יבחר בעיירה שבה תוקעים.
פשיטא! זה דאורייתא וזה דרבנן (למרות שלמדנו לזה מקור בדף לב, כנראה זה אסמכתא)
תשובה – גם במצב שבו השופר ספק והברכות ודאי.

C. האם גם היחיד תוקע על סדר הברכות?

רב פפא – על סדר הברכות, ולכן ביקש ממישהו לתקוע לו כשיסמן לו שסיים כל ברכה.          

ראיה מהמשנה –
מי שברך ואחר כך נתמנה לו שופר – תוקע.
משמע שלכתחילה – גם יחיד צריך לתקוע על סדר הברכות.

רבא – לא על סדר הברכות (אלא אחרי (רש"י) או לפני (דרישה)), וכן ברייתא מפורשת.

ולגבי המשנה – נעמיד שמדובר בציבור.

ה. האם יכול להוציא אחרים בברכות מלכויות זכרונות ושופרות?

את שאינם בקיאים – ודאי מוציא (ר"ן), הנושא שלנו זה האם מוציא את הבקיאים.

A. סתם אדם לא מוציא את חברו – בברייתא הנ"ל (לד: שורה רחבה 2).

למרות שבברכת המצוות יכול להוציא (כט. – אפילו שכרב יצא יד"ח בעצמו), תפילה זה משהו אישי ובקשת רחמים, ובזה אדם לא מוציא את חברו.

(לד: 11-)

B. בשליח ציבור (משנה וגמרא)

a. הדעות

ת"ק –לא מוציא את הבקיאים

ולמה יש חזרת הש"ץ? בשביל אלו שאינם בקיאים. אמנם יכול להוציא גם בקיאים, אך חכמים תיקנו שלא יעשו זאת אלא יתפללו בעצמם.

ר"ג – מוציא, וזה התפילה העיקרית,

ולמה יש תפילת לחש של היחידים? כדי שגם הש"ץ יתפלל קודם בלחש, כדי שתהה תפילתו סדורה על לשונו כשעושה את חזרת הש"ץ.

b. להלכה –

            רב, רבה בב"ח-ר"ל – עדיין היא מחלוקת.

            רבה בב"ח–רי"ח – מודים חכמים לר"ג.

                        קשה – ר' חנה ציפוראה בשם רי"ח – "הלכה כר"ג" – משמע שחולקים.

                        תשובות:

1. ר' אבא – תלוי באיזו תפילה –

רבה בב"ח–רי"ח – מודים חכמים לר"ג – בתפילת ר"ה.
ר' חנה ציפוראה בשם רי"ח – עדיין היא מחלוקת – בכל השנה.

קשה – והרי ר' חנה ציפוראה דיבר גם על ר"ה!

1. 2.ר"נ בי"צ –
2. רבה בב"ח–רי"ח – מודה ר"מ לר"ג – בתפילת ר"ה.
   ר' חנה ציפוראה בשם רי"ח – חכמים חולקים גם בתפילת ר"ה.

יוצא שיש 3 שיטות –

ר"ג – מוציא בכל התפילות

ר"מ – רק בר"ה ויובל

חכמים – גם לא בר"ה.

(לה. שליש)

c. למה ר"מ מודה בתפילת ר"ה?

בגלל שזה ארוך בגלל מלכויות זכרונות ושופרות.

הערות:

1. זה לא בגלל הזכרת קרבנות היום,

שהרי מספיק שיאמר "ואת מוספי יום הזיכרון הזה נעשה… כמו שכתבת עלינו בתורתך".

(ריב"ל – זה נכון אפילו בציבור).

1. אגב, ר' אלעזר – בגלל האריכות, בתפילות אלו (ושל מועדים אחרים) מקבל את דברי ר' אבא שצריך לסדר תפילתו במחשבה ורק אח"כ להתפלל (כשאין סידור).

והרי ר"י תמיד סידר תפילתו? זה כי הוא התפלל אחת לחודש, ובשאר הזמן היה פטור כי למד תורה.

(לה. 5-)

d. ר"ש חסידא (לפי הרי"ף) –

יש שתי רמות –

• מי ששומע את הש"ץ – בכל מקרה יוצא,
• ·גם מי שלא נמצא בביה"כ – אם אנוס מלבוא – גם יוצא יד"ח!

                        שזה "אפילו העם שבשדות".

                        תיקון של רבין – דווקא לעם שבשדות.

הדרן עלך יום טוב, וסליקא לה מסכת ראש השנה