הדף היומי – ראש השנה לג

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת ראש השנה דף לג

(לב: משנה שנייה עד לג: במשנה)

א. לא מחללים שבת ויו"ט בשביל שופר

זו ואין צריך לומר זו (מהחידוש הגדול לחידוש הקטן) –

איסור דרבנן – תחום שבת (2000), פיקוח גל אבנים (בידיים – מוקצה),

איסור דרבנן אטו דאורייתא – עלייה באילן ורכיבה על בהמה (שמא יתלוש), שחייה (שמא יעשה רפסודה), חתיכה (גירוד פנימי (מתקן כלי – מכה בפטיש) או מראש הבהמה (קוצר)) בדבר שהוא שבות (משתמש במגל שזה שינוי).

איסור דאורייתא – חתיכה בדבר שהוא איסור תורה (סכין).

למה –

• עשה לא דוחה לא תעשה ועשה.
• וגם בדרבנן – "כל דתקון כעין דאורייתא תקון" ויש להם כוח לבטל מצווה ב"שב ואל תעשה".

(לג. 6+)

ב. צחצוח השופר

במשנה – מים ויין כן, כי זה לא מתקן כלי כי יכול לתקוע גם בלי זה.

דיוק – במי רגליים לא, כאבא שאול שזה לא כבוד למצווה.

(לג. באמצע)

ג. מי שלא מצווה לתקוע

A. קטנים

משנה – 1. אין מעכבים אותם (אפילו שלגדולים אסור מדרבנן לתקוע סתם). 2. מעודדים אותם כדי לחנכם.

גמרא –

ר"א – אפילו בראש השנה שחל בשבת.

(שאז הגדולים לא תוקעים, בכל זאת אפשר ללמד את הילדים בשביל מחר, ולא גזרו שמא יטלטל ולא שזה כמנגן בכלי שיר).

            ברייתא – חיזוק והגבלה –

                        חיזוק – שמפורש שאפילו בשבת.

                        הגבלה – כי גם בברייתא יש שני משפטים שלכאורה סותרים, ומעמידים כך –

                        "מתעסקין בהן… אפילו בשבת" – לכתחילה – בקטן שהגיע לחינוך.

                        "ואין מעכבין התינוקות מלתקוע בשבת" – בדיעבד – בקטן שלא הגיע לחינוך.

                   ויש שמפרשים כך גם את משנתנו.

B. נשים(פטורות כי זה מצוות עשה שהזמן גרמא. האם בכל זאת יכולות?) –

            מדויק במשנה (וכר"י בברייתא לגבי סמיכה) שמונעים אותן

            אך בברייתא (וכרי"ס ור"ש לגבי סמיכה) – לא מעכבים

                        הסבר המחלוקת –        

1. 1.רש"י – האם מי שפטור ועושה נחשב בל תוסיף (או נראה כבל תוסיף).
2. 2.מהרש"א – יש איסור שבות לתקוע סתם, וכן אסור לסמוך סתם כי זה עבודה בקודשים,
   והמחלוקת היא כשאישה פטורה ומקיימת – האם היא מקיימת בזה מצווה?

לר"י – לא, וממילא אסור לה,

לרי"ס ור"ש – כן, וממילא מותר לה (ולחלק מהראשונים גם מברכת).

(לג: 2+)

ד. כוונה בתקיעת שופר

אפשר לדבר על 3 רמות של כוונה –

            מתכוון לצאת ידי חובה.

            תוקע לשיר (מתכוון למעשה אך לא לצאת ידי חובה)

            מתעסק (לא מתכוון למעשה)

תזכורת מדף כח –

1. 1.לא צריך כוונה לצאת ידי חובה, אך כן צריך כוונה למעשה (תוקע לשיר – יצא, מתעסק – לא).
2. 2.ר' זירא – כן צריך כוונה להוציא אחרים (זה מחלוקת תנאים שם).
3. מתעסק לא יצא.

במשנה –

משמע שתוקע לשיר – יצא, כי מצוות לא צריכות כוונה – כרבא שם.

דחייה לשונית – אולי כשהמשנה כתבה "מתעסק", היא התכוונה גם לתוקע לשיר.

1. שומע מן המתעסק לא יצא.

משמע ששומע מתוקע לעצמו – יצא,

קשה על ר' זירא!

דחייה – אולי באמת גם בזה לא יצא, והמשנה כתבה "שומע מהמתעסק" פשוט כי דיברה על מתעסק ברישא.