השיעור לכבוד שימקו אל עמי ומשה מלין הי"ו,
שפתרו את החידה שלנו בפורים 🙂
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
והסרטון המשולב
(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי נזיר דף נ
(נ. שליש – נ: שליש תחתון)
חלק א – נצל (כזית נצל מטמא וסותר)
א. ברייתא: ואיזהו נצל – הבשר נרקב ונימוח ואז חזר וקרש
למה צריך שחזר וקרש?
עונה ר' ירמיה – אכן סתם כך לא צריך קרש,
אלא כאן מדובר שיש ספק אם זה בשר או רוקו וכיחו, ולכן כשקרש – ברור שזה בשר.
(נ. מתחת לאמצע)
ב. שאל אביי את רבה – האם יש נצל לבהמה? (טומאת נבלה, שמטמאת במגע ומשא)
הערה על השאלה:
יש דיון נוסף (בכורות כג.) האם הנבלה צריכה להיות ראויה לכלב או לגר?
("לא תאכלו כל נבלה, לגר אשר בשעריך תתננו ואכלה" (דברים יד),
בר פדא – מכאן שאסור רק אם ראוי לאדם
לדעתו ברור שנצל לא מטמא, לא כי הוא נצל אלא כי לא ראוי לאכילת אדם.
רי"ח – מספיק ראוי לכלב,
הדיון על נצל רק לשיטתו, כי נצל ראוי לכלב, השאלה אם נחשב עדיין בשר ומטמא?
תא שמע – לקח שומן של נבלת עוף טהור והימחה אותה –
באש – מטמאת,
בשמש (מסריח, ומקביל לנצל) – טהור, מכאן שגם נצל טהור.
דחייה – שם לא ראוי גם לכלב, ולכן טהור.
(נ. 2-)
(אגב הזכרת זומן שהימחוהו באש/בשמש, וגם מתקשר לכזית בשר של משנתנו)
חלק ב – ניצוק
תנן (במכשירין) – אם שופך נוזל מכלי טהור לכלי טמא – האם הנוזל שנשאר למעלה נטמא?
ת"ק – כל ניצוק טהור, חוץ מדבש הזיפים והצפיחית (שהם סמיכים, ונחשבים חיבור)
ב"ש – גם המיקפה (תבשיל) של גריסין או פול – מפני שסולדת לאחור
בעי רמי בר חמא – האם יש ניצוק לאוכלין (שומן שהימחוהו באש)?
לפי ב"ש – ודאי שלא,
כי לדעתם ההגדרה היא שחוזר לאחוריו (שלגבי מיקפה זה חומרא),
וכאן לא חוזר לאחוריו, ויקלו.
השאלה לת"ק –
האם לדעתם מספיק שסמיך, ואז הם יחמירו בשומן,
או שמסכימים שצריך חוזר לאחוריו (ולדעתם מקפה לא מספיק חוזרת), ואז יקלו בשומן
תא שמע שזה לא ניצוק:
- רבא – זה ניצוק:
ברייתא – לקח פרורי שומן ובישל והצטרפו לכזית – לא נחשב כזית (כי זה חיבור ע"י אדם),
אבל לקח כזית שומן ובישל – נחשב כזית,
והרי בתהליך הבישול הכל קופץ וגועש ונפרדים חלקים ורק מחוברים בקו דק של ניצוק – אלא שנחשב חיבור.
דוחה ר' זירא – דחייה מציאותית: שם מדובר שהתבשל הכל במהירות ובגוש אחד ולא קפץ.
- רבינא – זה לא ניצוק:
מהסברא של ב"ש נשמע לב"ה שצריך שחוזר לאחוריו, וכאן לא חוזר ואינו חיבור.
דחייה – זו הסברא של ב"ש, אבל אולי לב"ה מספיק שסמיך.
