לעילוי נשמת אחיו של אחד הלומדים
משה בן רחל ז"ל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
השיעור המשולב (תרשים וקריאה בגמרא)
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
דף יומי קידושין דף ה
(ה. 1+ עד ה: מתחת לאמצע)
המשך לימודים לדרכי הקידושין
א. המקור לקידושי שטר
ברייתא
- קל וחומר מכסף –
אם כסף שלא מוציא – מכניס,
קל וחומר שטר שמוציא (גט) – ודאי שמכניס.
דחייה – מה לכסף שכן פודים בו מעשר שני והקדש
- היקש – "ויצאה והיתה" – כמו שמתגרשת בשטר, כך מתקדשת בשטר.
אז תלמד שגם מתגרשת בכסף?
- אביי – אין סנגור נעשה קטגור
בשטר לעומת זאת בקידושין וגירושין זה לא אותו נוסח שטר (אך בכסף המטבע אותה מטבע).
- רבא – כי יש מיעוט: "וכתב לה ספר כריתות", שמתגרשת רק שטר ולא בכסף.
[הרחבה:
מצד אחד יש היקש – ויצאה והיתה
(שניתן לרבות – שמתקדשת בשטר, שמתגרשת בכסף)
ומצד שני יש מיעוט – וכתב לה,
(שניתן למעט – שלא מתקדשת בשטר, שלא מתגרשת בכסף).
ומה ראית? (לרבות שמתקדשת בשטר, ולמעט שלא מתגרשת בכסף)
כי הנושא במיעוט זה גירושין, לכן עדיף למעט דין בגירושין]
והרי לרי"ס הגלילי שתחילת הפסוק ("וכתב לה") תפוס? (שלא כותבים גט על בע"ח או אוכל)
- "וכתב לה ספר כריתות" – ספר כורתה ואין דבר אחר (כסף) כורתה.
ורבנן – לומדים שצריך דבר הכורת בינו לבינה (ולא תנאי אין סופי למשל שלעולם לא תלכי לבית אביך),
ורי"ס הגלילי – מ"כרת-כריתות"
ורבנן לא דורשים "כרת-כריתות".
[סיכום הלימודים –
- כסף (ד: 9+) –
a. והלא דין הוא: קל וחומר מכסף באמה עבריה –
אם אמה לא נקנית בביאה אך נקנית בכסף, אז אישה שנקנית בביאה – ודאי שגם בכסף.
ודחה רב אשי – מה לאמה עבריה שגם יוצאה בכסף
- b. כי יקח – קיחה קיחה משדה עפרון
c. ויצאה חינם אין כסף – אין כסף לאדון זה, יש כסף לאדון אחר. - ביאה (ד: 10-) –
- a. והלא דין הוא: קל וחומר מביאה ביבמה –
אם יבמה לא נקנית בכסף אך כן בביאה, אז אישה שנקנית בכסף – ודאי שגם בביאה.
ודחה רב אשי – מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת
- b. כי יקח איש אישה ובעלה
- שטר (ה. 1+) –
- a. ודין הוא: קל וחומר משטר בגט –
אם כסף שלא מוציא – מכניס, קל וחומר ששטר שמוציא – גם יכניס.
ודחתה הברייתא – מה לכסף שכן פודים בו הקדש ומע"ש.
- b. היקש "ויצאה והיתה".
(ה. רבע תחתון)
ב. אולי נלמד חדא מתרתי
כלומר ללמוד מאחד מהם בקל וחומר אי אפשר – כמו שראינו אתמול והיום,
עכשיו מציאה הגמרא – בואו נלמד לא בקל וחומר אלא בניין אב: שמה שקונה בעלמא קונה גם אישה
אך ללמוד מאחד מהם ברור לגמרא שאי אפשר
(הגמרא לא מפרטת למה, אבל אפשר לנחש: כי כסף גם פודה, שטר גם מוציא, ביאה קונה בעל כרחה)
לכן מציעה הגמרא שנלמד משניים לשלישי.
אבל דוחה הגמרא – גם לכל זוג יש דבר משותף שאין בשלישי –
כסף וביאה – האישה נהנית
כסף ושטר – קנינן מרובה (קונים גם קרקעות ועבדים וכו')
שטר וביאה – ישנן בעל כרחה (בגט וייבום).
(ואמנם יש גם כסף בע"כ בקניית אמה – אבל זה עניין של אישות).
(ה. 6-)
ג. רב הונא – גם חופה קונה (עושה קידושין)!
(ויש מחלוקת ראשונים האם אחרי זה יצטרכו חופה נוספת לנישואין, או שהחופה הראשונה עושה את שני השלבים)
- A. מקור – קל וחומר ממה שעושה קידושין –
אם כסף/שטר/ביאה יכולים לגרום תחילת קידושין ולא את הסוף (נישואין),
אז חופה שעושה את הסוף (נישואין) – קל וחומר שעושה את ההתחלה. - a. לגבי מה הנישואין חזקים מהקידושין?
תחילה מציעים – שכהן מאכיל בתרומה, אבל דוחים – מדאורייתא זה גם בכסף
אלא מציעים – עצם זה שגומר את הנישואין (שמעשה ידיה לבעלה)
- b. מאיזה קניין לומדים:
מאחד לבד א"א ללמוד –
כי בכסף גם פודים,
ובביאה יבמה נקנית,
ושטר גם מוציא,
אלא מנסים מכמה יחד (הצד השווה)[1] –
כסף וביאה –
דחייה – האישה נהנית
כסף ביאה ושטר –
דחייה – ישנן בעל כרחה
אך יתרץ רב הונא – בכסף זה לא נחשב שיש בע"כ,
כי אמה לא נמכרת לאישות.
(ה: שליש)
- B. קושיות רבא על רב הונא ("שתי תשובות בדבר") ותשובות אביי:
- במשנה כתוב "באישה נקנית בשלוש דרכים" ולא בארבע!
עונה אביי – זה לא מוזכר כי זה לא מפורש בתורה אלא מדרשה.
- לגבי הקל וחומר – איך מזה שחופה גומרת אתה לומד שהיא חזקה מכסף,
הרי החופה גומרת רק כי קדם לה קידושי הכסף!
עונה אביי – נכון, אבל כסף גם את זה לא יכול לעשות (לעשות נישואין אחרי הכסף).
[1] בגמרא ניתן לכאורה להבין שכשהגמרא עוברת לצד השווה אז היא נוטשת את הקל וחומר של רב הונא, אבל זה קשה גם כי רב הונא אמר שזה קל וחומר, וגם כי רבא מיד אח"כ מקשה על הקל וחומר – משמע שלא נטשו אותו. לכן פירשנו שהכל חלק מההסבר של הקל וחומר (ושוטנשטיין מפנה לשל"ה שכנראה מפרש כך, אך לא מצאתי את השל"ה בפנים).
