(ס. שליש תחתון – ס: 1-)
חלק א – 3 מימרות של ר' יהודה (אגב פרסות וקרן)
- שור הוא עם כרס ופרסות וראש וזנב גדולים, ולהפך בחמור (נפק"מ למו"מ).
- שור שהקריב אדם הראשון היה בעל קרן אחת ("מקרין מפריס" –מִקרן).
- השור הנ"ל יצא מהאדמה עם קרנותיו מוכנות והם קדמו לפרסותיו (מקרין מפריס).
מסייע לריב"ל – מעשה בראשית בקומתן נבראו, וכן בדעתם.
(ס. 6-)
חלק ב – בדעתן נבראו
- העשבים עשו קל וחומר בעצמם מהעצים ויצאו "למיניהם"
- הירח התלוננה ואמר לה ה' להמעיט עצמה
(וניחם אתה בארבעה דברים: א. תהיה גם ביום. ב. בה ימנו את החודשים והשנים. ג. צדיקים יקרא 'קטן' על שמה. 4. "הביאו עלי כפרה שמיעטתי את הירח).
מאמרים מוסגרים על הדשאים:
- האם יש בהם איסור הרכבה כמו בעצים? תיקו.
- סתירה ותירוץ: נבראו ביום השלישי, יצאו אל פני האדמה ביום השישי כשנברא האדם והתפלל.
(ס: חצי)
חלק ג – שסועה ועוד אגדתות
א. רב חנן בר רבא:
- A. השסועה בעל חי בפני עצמו (וטמא).
- B. הוכחה שתורה מן השמיים – וכי משה רבינו קניגי (צייד) או בליסטרי (יורה יחצים) היה? אם כן איך ידע שאין עוד מפריסי פרסה שאינם מעלי גרה ולהפך? אלא מכאן שתורה מן השמיים.
ורב חסדא לרב תחליפא – תרשום את המילים בספרך ותפרשם.
ב. עוד מילה למילון
אגב רב תחליפא: "חמשת סרני פלשתים… והעוים" – והרי העוים הם 6?
ר' יונתן – הפסוק החשיב רק את הארנקי שבהם (החשובים).
ושוב רב חסדא לרב תחליפא – תרשום את המילה ארנקי כנ"ל.
ג. העוים
ר' יונתן – פלשתים, אך לא חשובים.
רב – מתימן, והברייתא מבארת למה נקראו עוים.
ר"ל – פלשתים: דברים ב, כג: הכפתורים השמידו את העוים.
למה צריך את הפסוק הזה, לכאורה מיותר וניתן לשורפו!
אלא הן הן גופי תורה: לעם ישראל היה אסור לכבוש את הפלשתים (ברית אברהם ואבימלך), אבל הכפתורים כבשום (את העוים) ועם ישראח כבש מהכפתורים.
ד. עוד פסוקים שר"ל אומר שלכאורה מיותרים אך הם לא:
- סיחון כבשו את מואב.
נזכר כי כך עמ"י יכלו לכבוש את השטח (כח במואב אסור להם להילחם).
- השמות של הר חרמון (שניר ושריון) –
ללמד שהגויים אהבו את הרי ישראל וקראו לערים שלהם על שמם.
- יוסף מעביר את העם מעיר לעיר –
כדי שלא רק עם ישראל ירגישו שהם גולים.
2 תגובות
כדי שלא רק עם ישראל ירגישו שהם גולים, בגמרא משמע שכדי שהמצרים לא יקראו לעברם קריאות גנאי ולא רק בהרגשה האישית של עם ישראל
הרנקי צ"ל הארונקי, ארנקי צ"ל ארונקי, ישראח צ"ל ישראל, כח במואב צ"ל כי במואב