(ס: 1- עד סא: 1-)
העופות הטהורים והטמאים
א. הקדמה
התורה לא נתנה סימנים לעופות כמו בבהמות, אלא פשוט רשימה של 20 עופות טמאים (וכיון שב4 מהם כתוב למינה/ו – דורשים עוד 4):
ויקרא פרק יא (ובאופן דומה בדברים יד)
(יג) וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה:
(יד) וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ:
(טו) אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ:
(טז) וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ:
(יז) וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף:
(יח) וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם:
(יט) וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף:
במשנה – התורה לא נתנה סימנים, אבל חכמים נתנו 4 סימני טהרה (ולהפך לטומאה):
- לא דורס (אוכל מחיים/מחזיק את הקרבן עם האצבע על הקרקע ועוד).
- יש לו אצבע יתירה
- יש לו זפק (קיבה ראשונה מיד אחרי הוושט)
- הפנים של הקורקבן נקלף בקלות.
לאילו עופות יש אלו סימני טהרה?
נשר – 0
פרס ועזניה – 1
עורב – 2
כל השאר (20 עופות) – 3
תורים ובני יונה – 4
מה עם שאר העופות בעולם? האם צריכים את כל סימני הטהרה כדי להיות טהורים, או את כל סימני הטומאה כדי להיות טמאים? את כל זה נראה בגמרא. עד כאן ההקדמה.
ב. משנה וברייתא –
במשנה – התורה לא נתנה סימנים, אבל חכמים נתנו 4 סימני טהרה/טומאה.
שואלת הגמרא – הרי בברייתא למדו את 4 הסימנים מהנשר,
תשובה – אכן למדו את הסימנים מהנשר, והמשנה רק התכוונה שזה לא נכתב במפורש.
משמע מכאן:
- מטרת הסימנים לאפשר לנו ללמוד גם לעופות אחרים שלא ברשימה.
- כדי לטמא צריך את כל 4 סימני הטומאה, כמו בנשר, ואילו מקרי הביניים טהורים (וכמו שאומר ר' חייא בברייתא נוספת).
- שאר העופות הטמאים הם יוצאי דופן, שטמאים למרות שאין בהם את כל 4 הסימנים.
(סא. מתחת לאמצע)
ב. שואלת הגמרא:
הרי יש לנו שני מקרים קיצוניים: לנשר יש 4 סימני טומאה, לתור יש 4 סימני טהרה.
למה הברייתות למדו דווקא מנשר שצריך 4 סימני טומאה כדי לטמא (ואז מי שבאמצע – טהור),
אולי נלמד מתור שצריך 4 סימני טהרה כדי לטהר, ומי שבאמצע – טמא?
תשובה:
הרי התורה כתבה 23 מקרי ביניים. אם לומדים מנשר, מובן למה הם נכתבו – כי הם יוצאי דופן.
אבל אם לומדים מתור – אז ברור שמקרי הביניים והנשר טמאים, אז למה הם נכתבו?
(דילוג לסא: 2-)
שאלה – אז אם לומדים מנשר שכל השאר טהורים, למה התורה כתבה שתורים ובני יונה טהורים?
תשובה – היא לא. היא רק כתבה שהם טהורים להקרבה, ואילו שאר העופות לא.
(חזרה לקטע הארוך שדילגנו – סא. באמצע (קצת פישטנו אותו, עכשיו נרחיב))
ג. תהליך הלימוד ושני כתובים הבאין כאחד
- A. תהליך הגמרא:
שוב: הגמרא שאלה למה לא ללמוד מתורים, וענתה כי אז למה כל מקרי הביניים נכתבו.
בגמרא זה נכתב בשלבים:
שנכתוב את תור, ונלמד מהם שמי שאין לו 4 סימני טהרה הוא טמא?
כי אז למה נכתבו כל ה20 שיש להם 3 סימני טהרה?
אז שנכתוב אותם ונלמד מהם ש3 סימני טהרה זה לא מספיק?
כי אז למה נכתב העורב שיש לו רק 2 סימני טהרה?
אז שנכתוב את העורב, ונלמד ממנו ש2 סימני טהרה זה לא מספיק?
כי אז למה נכתבו הפרס והעזניה שסימן טהרה 1 זה לא מספיק.
אז שנכתוב את הפרס והעזניה ונלמד שסימן 1 זה לא מספיק?
כי אז למה נכתב הנשר?
אפשר לסכם את כל זה בקצרה: אם נלמד מתורים, למה נכתבו כל הטמאים?
(סא: שליש עליון)
- B. קושיית שני כתובים:
בשלב הביניים הצענו לכתוב את פרס ועוזניה וללמוד שסימן 1 לא מפסיק.
על זה שואלת הגמרא – איך נלמד, הרי שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדים?
תשובה – אין להם את אותו סימן טהרה, לכן מלמדים.
שאלה – עדיין יש כאן שני כתובים, כי הרי מה20 עופות אמנם לא למדנו ש3 סימני טהרה לא מספיקים (כי אז למה נכתבו העורב וכו'), אבל בשלב הזה כן ניתן ללמוד שסימן טהרה 1 לא מספיק (כי הגמרא עוד לא ענתה: שאז למה נכתב נשר), ואם כן אפשר ה20 עופות והפרס/עזניה הם שני כתובים, ואיך מלמדים? (וכאן מן הסתם מתוך ה20 יש לפחות אחד עם אותו סימן טהרה של הפרס/עזניה!)
תשובה – כנ"ל – אין להם את אותו סימן.
כלומר: לכל ה20 יש את אותם 3 סימנים, וכן לפרס או עזניה, ולשני (עזניה/פרס) יש את הסימן ה4, לכן מלמדים.
בכל אופן, כל זה רק בהוו"ה, לפני שאמרנו שגם מזה א"א ללמוד כי אז למה נכתב הנשר.
ד. הערת סיום
תוספות (סא. ד"ה מה) – הסימנים נועדו לאפשר לבדוק האם עופות שלא הוזכרו ברשימה טמאים או טהורים (וכן משמע לאורך הסוגיה).
ברש"י לעומת זאת (סא. נשר) עולה שהרשימה סגורה, והסימנים מאפשרים לברר האם העוף שאני רוצה לאכול הוא מהרשימה או לא (ואמנם יש רק 24 מינים, אבל כל מין כולל עוד עופות הדומים לו, כך שיש מקום ךדון בכל עוף האם הוא מה24).
תגובה אחת
לא מפסיק צ"ל לא מספיק, בהוו"ה צ"ל בהו"א, ךדון צ"ל לדון