שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

זבחים קיב – שיעור דף יומי

{enclose zevahim_112.mp3}

תחילת פרק השוחט והמעלה
חלק א – קרבנות ועבודות בהם אין חיוב על עבודה בחוץ.
א. פטור על קרבנות שלא קרבים בפנים – לא ראויים ל"פתח אוהל מועד".
שריפת פרה אדומה והקרבת שעיר המשתלח.

ב. קרבנות פסולים (שפסולים גם בדיעבד) – (ראויים לפתח, אך) לא ראויים להיקרב
רובע ונרבע, מוקצה לע"ז ונעבד,
מחיר כלב ואתנן,
כלאיים, טריפה ויוצא דופן.
בעלי מום.
תורים קטנים או בני יונה גדולים.
מחוסר זמן בבהמה,

ג. מצבים שונים שלא מאפשרים הקרבה
אותו ואת בנו

מחוסר זמן (ההמה קטן מ-8, או שזמן הקרבן לא הגיע (זבה לפני היום ה-8).
(בזבה וכד' – רק בחטאת ואשם פטורים, אך עולה ושלמים – ראויים לנדבה, לכן חייבים).

ד. דעת ר"ש
באם ראוי לבוא לאחר זמן – אין כרת אך יש לאו (בגמרא – איזה לאו) –
מום עובר, תור קטן, אותו ואת בנו, מחובר זמן.

ה. סוגי וחלקי קרבנות שלא קרבים
מקריב בשר שמיועד לאכילה:
לישראל – שלמים,
לכהנים – בחטאת, אשם, שלמי ציבור בשבועות, מותר מנחת העומר, שתי הלחם של שבועות, לחם הפנים, שיירי מנחות (אחרי הקמיצה).

ו. פעולות שאינן מעבודות הקרבן
A. (בגמרא קטו: – עבודות שאינן גמר, אלא רק שלב בעבודה).
במנחה
יוצק שמן על מנחה,
פותת את המנחה (מפורר אחרי האפיה),
בולל שמן בסולת (או בפתיתים).
מגיש מנחה (קרן דרומית מערבית)
! – קומץ את המנחה (אפילו שזה עבודה, ראה להלן ז)
בקרבן –
מולח,
מניף (כמו חזה ושוק של שלמים)
! – מקבל דם – (אפילו שזה עבודה, ראה להלן ז).
שאר עבודות במשכן
מסדר את לחם הפנים על השולחן,
מטיב את הנרות (מפתילות ודשן)

B. על פעולות אלו גם לא חייבים משום
זרות (אמנם אסור, אך פטור (ועבדתם – עבודת תם – עבודה שמסיימת)),
טומאה (נלמד מזרות)
מחוסר בגדים – נחשבים כזר,
לא רחוץ – גזירה שווה למחוסר בגדים.

(ב אמצע)
חלק ב
תיאור הסטורי של היתר ואיסור הבמות, מה הדין בכל שלב, וההבדל בין במת ציבור, יחיד והמשכן.
להשלים

תגובה אחת

  1. כמה תיקוני טעויות
    (אתקן את זה גם בהקלטה, אך כרגע אני צרוד מדי)
    [b]א.[/b] בזמן היתר הבמות [b]אסור להקריב קרבן יחיד של חובה (חטאת אשם וכו') אפילו בבמה הציבורית[/b] (ולא כמו שאמרנו בשיעור שרק בבמת היחיד אסור). כך עולה בדף קיד.
    [b]ב. [/b]דברי משה "לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום" מתפרשים בדף קיד אחרת ממה שהבנתי בטעות כאן ברש"י:
    מה אכן מדבר על זמנו כשהם במדבר עם משכן קבוע, שאז ניתן להקריב מה שרוצים (גם חובת יחיד) – כי יש משכן ושם ניתן להקריב חובת יחיד, אלא אז נוכל רק להקריב "הישר בעיניו" (קרבנות נדר ונדבה), עד שנגיע למנוחה ולנחה (שילה וירושלים) שאז שוב נקריב חובות יחיד במשכן/מקדש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.