שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

זבחים ד – דף יומי

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף היומי – זבחים דף ד

(ד. שורה 1 – ה. שורה 3)

א. הקדמה – ההבדל בין העבודות השונות

שחיטה

קבלה

הולכה

זריקה

פוסלת בשלא לשם אוכלין בפסח

אין פסול כזה

כשירה בזר

פסולה בזר

טעונות צפון + שייכות בחטאות הפנימיות

 

אין דין צפון, (והזריקה על המזבח החיצוני)

כשירה בזר

זר אסור, אך לא חייב מיתה

זר חייב מיתה

עבודה שאי אפשר לבטלה

עבודה שאפשר לבטלה

עבודה שאי אפשר לבטלה

חייבים עליה כרת בחוץ

אסור, אך אין כרת

חייבים עליה כרת בחוץ

 

כיוון שיש הבדלים אלו, אי אפשר ללמוד מעבודה אחת לשנייה.

 

ב. מקור לדין לשם הקרבן בשלמים

A. שחיטה – "ואם זבח שלמים קרבנו" (בדרך כלל כתוב שלמים בלי 'זבח').

B. קבלה – "המקריב את דם השלמים" (השלמים מיותר (דמו)).

C. הולכה – מזה שהתורה מכנה את הקבלה בלשון הולכה, אז הולכה = קבלה.

D. זריקה – "הזורק את דם השלמים" (השלמים מיותר (דמו)).

 

ג. מקור לדין לשם הבעלים בשלמים

A. שחיטה בקרבן תודה – "ובשר זבח תודת שלמיו" (ואם אינו עניין לשינוי קודש, תנהו עניין לשינוי בעלים).

a. [והרי פסוק זה נצרך לשני לימודים אחרים:

1. שתודה לשם שלמים כשירה? תשובהאנו לומדים מ"זבח תודת…".

2. שגם בשאר הזבחים (חטאת ואשם) נאכל ליום ולילה (כמו קרבן תודה. "ובשר זבח תודת שלמיו, ביום קרבנו יאכל"). תשובה – מלמד את שני הדברים, כי אם רק בא ללמד לעניין האכילה, היה צריך לשים את המילה "זבח" ליד האכילה – "ובשר תודת שלמיו זבח ביום קרבנו יאכל")].

b. שאר עבודות בתודה

1. (מזביחה אי אפשר כמו בסעיף א).

2. במה מצינו בשינוי קודש ששם לא הבדלנו בין העבודות.

דחייה – בשינוי קודש יש דינים שאין בשינוי בעלים:

1.     פוסל בגופה (דחייה – אולי גם שינוי בעלים פוסל בגופה).

2.     ישנו לאחר מיתה (דחייה – לרב פנחס גם שינוי בעלים ישנו לאחר מיתה).

3.     ישנו בכל ארבע העבודות (ושינוי בעלים רק בזריקה (ובשאר העבודות אם כיוון בהם על הזריקה).

4.     ישנו גם בציבור.

אז מכאן אי אפשר ללמוד לשאר.

 

B. רב אשי – זריקה לגבי עולה – "ונרצה לו לכפר עליו" (לכפר=זריקה. בהו"א – עליו ולא על חבירו. דחיה – עליו תפוס, לכן למסקנה – "לו" ולא לחבירו).

 

C. רב אשי – מקור לכל העבודות בשלמים (איל נזיר) – "ואת האיל יעשה זבח שלמים לה'" – כל העשייה לשם שלמים, ואם אינו עניין לשינוי קודש תנהו עניין לשינוי בעלים [ולומדים לשאר שלמים כי כתוב שלמים ולא שלמיו].

קשה (רב אחא בר אבא) – הרי זה כלל (יעשה) ופרט (זבח)? – אז דווקא השחיטה!

תירוצים – זה לא כלל ופרט:

1. רבא – כי הכלל "לא מלא" – כי עוד לא ברור מה זה "יעשה" לפי שנכתב הפרט.

2. רבינא – זה כלל פרט וכלל (יעשה – זבח – לה').

[קושיות:

1. הרי הכלל הראשון לא דומה לשני? תשובה – לא נורא.

2. הרי צריך לדון "כעין הפרט" – אז אי אפשר לרבות את כל העבודות אלא: או – זריקה שחייבים עליה בחוץ, או קבלה שטעון צפון (ראה טבלה). תשובות: 1. כיון שזה דומה לכל דבר במשהו אחר, שניהם נחשבים "כעין הפרט" (זריקה + קבלה). 2. נלמד לקבלה, ואת זריקה נלמד נ"ונרצה לו" (מקור B).

אז יש לנו מקור להכל (שני סוגי הפסולים ובכל העבודות) לגבי שלמים. מה עם שאר הקרבנות?

 

ג. מקור בשאר הקרבנות

1. נלמד משלמים. דחייה – בשלמים יש דינים שאין תמיד בשאר (סמיכה, נסכים ותנופת חזה ושוק).

2. היקש כללי בין כל הקרבנות – "זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים".

[מהמקורות האלו רק למדנו את המצווה, אך מה הדין בדיעבד? "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת לה' אלוקיך נדבה", מכאן שנדר הופך לנדבה, אך לא נפסל לגמרי. (אך מכאן לא ניתן ללמוד את עצם דין לשמה, כי לא ברור מה הפסול שגורם לו לרדת מנדר לנדבה)].

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

2 תגובות

  1. אבע"א זריקה מדרב אשי נפקא
    ב"ה.
    כבוד הרב הסביר את קטע הגמ' אבע"א זריקה מדרב אשי נפקא, בלשון הבא: 2. נלמד לקבלה, ואת זריקה נלמד נ"ונרצה לו" (מקור B). וכן בהקלטה בין הדקה ה-17 ל-18 ומובן מדבריו שהיתה בעיה שא"א ללמוד משחיטה רק או קבלה או זריקה, ולפיכך תירצה הגמ' שאכן תלמד לקבלה ואילו את זריקה נלמוד מהדרשה של רב אשי.
    אינני יודע איך הייתי מנסח את זה יותר טוב, אבל כמדומני שפי' הגמ' קצת שונה, וכך הבנתי מדברי רש"י בד"ה מדרב אשי, שקושיית הגמ' היתה שכיון שאפשר ללמוד או קבלה (שישנו בצפון) או זריקה (שחייבים בחוץ) הרי שא"א ללמוד כלל, וע"ז באו שני תירוצים, או שכיון ששקולים הם (והי מינייהו מפקת, רש"י) הילכל יבואו שניהם,ף או שכיון שלזריקה יש לנו כבר את דרשת רב אשי, על כרחך שאת הכלל ופרט וכלל נתנה התורה כדי ללמוד את קבלה (והולכה) וכלשון רש"י דאי לזריקה לא איצטריך.
    ולבסוף אודה מקרב לב לרב שליט"א על השיעורים הבהירים כ"כ.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.