{enclose sanhedrin_81.mp3}
להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן
סיכום הדף היומי, סנהדרין פא
(פא. במשנה – פא: במשנה)
א. מי שנתחייב שתי מיתות שונות על שני מעשים – נידון בחמורה יותר.
מה החידוש? אפילו שכבר נגמר דינו על הקלה, לא אומרים שהוא כאילו כבר מת.
מניין חידוש זה? מיחזקאל יח, שם מתוארים שלושה חטאים רצח (סיף) אשת איש (חנק) וע"ז (סקילה) – ונידון בסקילה (דמיו בו).
ב. אם בעבירה אחת התחייב בשתי מיתות – חייב בחמורה, אך ר' יוסי – "נידון בזיקה הראשונה", כלומר:
אם תחילה היתה אשת איש ואז חמותו – חנק, כי אין איסור חל על איסור.
אבל – אם תחילה חמותו ואז אשת איש – שריפה (כאן, כיוון שאשת איש זה "איסור מוסיף" ביחס לחמותו, אז איסור כן חל על איסור, ולכן באמת חייב בשתי המיתות, גם ר' יוסי הולך לפי החמורה ולכן נידון בשריפה).
ג. משנה – אדם שהעונשים לא מרתיעים אותו
A – הגבלת הדין – 1. ר"ל – דווקא באיסורי כרת שיש בהם מלקות. 2. ר' יעקב – דווקא שחזר על אותו חטא.
B – הקדמות:
1. מחלוקת כללית ביבמות (סד:) – כמה דרוש לחזקה – רשב"ג – 3, רבי – 2.
2. שתי הבנות – חזקה למלקות (ואז חייב רק אם חטא שוב אחרי שהוחזק, שאז אין טעם להלקות) או חזקה לעבירה (ואז חייב ברגע שהוחזק בעבירה, כי ברור לנו שיעבור שוב).
C – מקורות בתנאים
1. משנתנו – בפעם השלישית שעובר כבר הורגים אותו בכיפה.
או (הו"א) – החזקה למלקות, ויש חזקה בפעמיים (רבי).
או (דחיית רבינא) – החזקה לעבירה, ואחרי שלוש עבירות (כרשב"ג) שמים בכיפה.
2. ברייתא – ת"ק- בעבירה ה-3 שמים בכיפה, אבא שאול – ב-4.
או (הו"א) – החזקה למלקות (כי אבא שאול – למלקות), ת"ק (משנתנו) כרבי (2) ואבא שאול כרשב"ג (3).
או -(דחייה) – לכו"ע החזקה אחרי 3 (כרשב"ג), והמחלוקת – ת"ק – החזקה לעבירות (כרבינא במשנתנו), ואבא שאול – החזקה למלקות.
3. ברייתא שנייה – אותה מחלוקת, אלא שכאן בפועל לא הלקו כי התרו הוא הוא לא קיבל את ההתראה.
מכאן ברור שלפי כולם החזקה לעבירה ולא למלקות, וכו"ע כרשב"ג. אז למה אבא שאול מחכה לפעם הרביעית?
כי לדעתו צריך התראה לפני עונש ה"כיפה".
תגובה אחת
שלום
האם יש אפשרות להדפסת התרשים בכל אחת מן הדפים ?