סנהדרין פ – גמרא הדף היומי

Download

{enclose sanhedrin_80.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף היומי, סנהדרין פ

(עט: במשנה – פ: נקודותיים באמצע)
א. רוצח שנתערב באחרים – רבנן – כולם פטורים, ור"י – הורגים אותם בעקיפין (מכניסים לכיפה).
ברור שלא מדובר ברוצח שנתערב בחפים מפשע, אלא:
1. שמואל – רוצח שלא נגמר דינו שנתערב בשנגמר דינם, רבנן – כולם פטורים, ר"י – הורגים בעקיפין. (ור"ל – לכו"ע כולם פטורים).
2.. ר"ל – שור שלא גמר דינו בשוורים שנגמר דינם. (ראשונים, כולם אסורים בהנאה, אך א"א לסוקלם כי לא נגמר דינו, לכן – ) רבנן – בי"ד לא נזקקים לזה, ר"י – בי"ד הורגים אותם בכיפה.
3. רבא – חסורי מחסרא, יש פה שני נושאים: 1. שניים שאחד מהם ירה חץ והרג, שניהם פטורים – אפילו שאחד צדיק כאביו של ר' יוסי. 2. שור שנגמר דינו שנתערב בשוורים חפים מפשע (כולם אסורים בהנאה, ולכן ) – רבנן – סוקלים אותם, ר"י – הורגים בכיפה.

ב. פרה מעוברת שנגחה
בברייתא – תלוי בגמר הדין (ולא בנגיחה) – רק אם נגמר דינה כשעדיין מעוברת – הוולד אסור בהנאה,
לעומת זאת – רבא – תלוי בנגיחה, וגם אם ילדה לפני גמר הדין – הוולד אסור, כיוון שכביכול נגח איתה.
תירוצים:
1. הברייתא כרבא, והברייתא מדברת על פרה שנגחה לפני שנתעברה, שאז תלוי בגמר דין – אם גם העיבור וגם הלידה לפני – מותר, אם שניהם אחרי – אסור (כמו דבר שיוצא מן הטמא (רש"י)).
2. רבינא – כנ"ל שמדובר שנתעברה אחרי הנגיחה, אלא שהעיבור אחרי הנגיחה והלידה אחרי גמר הדין, שאז הוולד אסור כי גמר הדין מתייחס גם אליו ("עובר ירך אמו").

ג. חייבי מיתות שונות שנתערבו זה בזה
A. שתי מחלוקות בעניין התראה:
1. האם התראה לעונש חמור תופסת גם לעונש קל – זה ספק בכתובות לג, ולא הוכרע שם.
2. האם צריך התראה לעונש הספציפי, או שמספיק התראה סתמית על מיתה – ת"ק – לא צריך, ר"י – צריך.
B. הכלל – חייבי מיתות שונות שנתערבו, הורגים אותם בעונש הקל, אפילו שלא היתה התראה לעונש זה, כי:
1. נכריע את הספק בכתובות – שהתראה לחמור תופסת לקל.
2. כת"ק, וכאן היתה רק התראה סתמית.
C. הניסוח במשנה – הנסקלין בנשרפין – לר"ש – בסקילה, לרבנן – בשריפה. (ולא גורסים הפוך (נשרפין בנסקלין, כי אז זה פחות חידוש לר"ש, שהרי ממילא הנסקלין הם הרוב).