שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

סנהדרין נט – תלמוד בבלי דף יומי

{enclose sanhedrin_59.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף היומי, גמרא סנהדרין נט

(נח: שלישי תחתון – נט: שורה אחרונה)
א. איסורים נוספים לבני נח
(רמב"ם – חייבים מיתה רק בידי שמיים)
1. גוי שהיכה ישראל (ואגב מובאים מימרות על המגביה יד על חבירו). 2. גוי ששבת ממלאכה (בכל ימות השבוע), (ולא מוזכר בשבע מצוות בני נח כי זה קום עשה). 3. גוי שעסק בתורה, ולא מוזכר בשבע מצוות בני נח כי זה כבר נכלל בגזל או בא על נערה מאורסה (והברייתא שמשבחת גוי שעוסק בתורה- זה כשעוסק במצוותיו).

מצוות נוספות לבני נוח
– (הרחבה של מצוות מהברייתא בדף נו:)
ב. דם מן החי – (ר' חנינא ב"ג, ואילו ת"ק סובר שאין איסור כזה (גם לא לישראל, אלא – לישראל יש איסור דם, בלי קשר ל "מן החי")).
מקורות: 1. בגוי – "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" – רחב"ג לומד דם, ורבנן – דם בא להתיר לגוי אבר מן החי בשרצים, שאין דמו נפרד מבשרו.
2. בישראל – באותו פסוק מוזכר איסור דם ואיסור אבר מן החי, רחב"ג – מכאן שגם בדם יש איסור "מן החי", רבנן – יש רק איסור "דם" (ומוזכר בסמיכות לאיסור "מן החי" ללמד שלא רק דם בהמה שחוטה אסור, אלא גם דם מהחי – אם זה דם שהנפש יוצאת בו (כשהדם שיוצא נהיה שחור)).
ולמה מוזכר גם לבני נוח וגם לישראל? בגלל הכלל בסעיף הבא.

ג. כפילות במצוות לבני נח ולישראל
ר' יוסי בר"ח – מצווה שנאמרה לבני נח:
1. אם לא נאמרה שוב לישראל – אז האמירה הראשונה מופנית רק לישראל (כי לא ייתכן שהיא רק לגויים, כי אין דבר שגויים מחמירים בו יותר מישראל, וזה שמחמירים בגויים ביפת תואר ופחות משו"פ – זה מסיבות צדדיות). הדוגמא היחידה – גיד הנשה (לא נשנה, ואסור רק לישראל).
2. אם נאמרה שוב לישראלגם בני נח חייבים (כמו ע"ז שנשנית בסיני, ובני נח אסורים בה).
קושיות על כלל 2, ממצוות שנשנו פעמיים, ובכ"ז אסורים רק לישראל: מילה ופרו ורבו. תירוצים: 1. כשזה בא ללמד דבר חדש – לא נחשב כפעמיים . 2. ברית מילה נאמרה רק לזרע אברהם (ולא כולו, אלא "ביצחק").

ד. ר"י – רב: אדם הראשון נאסר בבשר (עד אחרי המבול). "ורדו" הכוונה למלאכה ולא לאכילה. הותר בבשר שירד מהשמיים.
ה. איסורים נוספים – כישוף וכלאיים (הרבעת בהמות והרכבות אילנות).

3 תגובות

  1. לא הבנתי עד הסוף את ההבדל בין מילה ,פריה ורבייה לבין שאר שבע מצוות בני נח, הרי גם בשאר המצוות יש חידוש כשנשנו.
    האם ההבדל הוא בכך שבשאר המצוות ישנה חזרה בלשון איסור לעומת מילה ופריה ורבי שהחזרה היא לא בלשון איסור ("וביום השמיני ימול וכולי..)?
    תודה

    1. גם לי זה לא לגמרי ברור עדיין.
      מה שאמרנו בשיעור זה שכנראה היה ניתן לכתוב את התוספות שיש ליהודים בגילוי עריות וע"ז בלי לחזור על עצם האיסור. כלומר במקום לכתוב – "[b]אסור לעבוד ע"ז[/b], והנה הפרטים…", התורה יכלה לכתוב – "לגבי איסור עבודה זרה, הנה עוד פרטים…". לכן זה נחשב כחזרה מיותרת.
      לעומת זאת בברית מילה ופו"ר, אין שם משהו מיותר, פשוט יש תוספת של פרטים (כלומר – על מה יכלה התורה לוותר במשפט "וביום השמיני ימול בשר ערלתו"? הרי צריך לכתוב שהנושא זה ברית מילה). זה קשור לעובדה שזה מצווה חיובית, ואז קשה לכתוב פרטים בלי חלזור על עצם המצווה.
      אני מקווה שאני מבהיר את עצמי…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.