סנהדרין נח – תלמוד בבלי דף יומי

Download

{enclose sanhedrin_58.mp3}

להדפסת תרשים הדף היומי לחץ כאן

סיכום הדף יומי, גמרא תלמוד בבלי סנהדרין נח

(נז: שליש תחתון – נח: לישי תחתון)
דיני עריות אצל בני נח
א. דיני אשת איש
1. שני מקורות ("לאמר" ו"איש איש") – ללמד לאשת איש גויה ויהודיה (בהמשך נלמד גם מ"ודבק באשתו").
2. אם בא על אשת איש ישראלית – דנים בדיני ישראל, כלומר: 1. ר"נ – מספר הדיינים עדים והתראה. נדחה – לא יתכן שנקל עליו יותר כשבא על ישראלית. 2. רי"ח – אם בא על בעלת "סטסטוס" שאין אצל הגוים (נערה מאורסה ונשואה שלא נבעלה) – מת בעונש שלנו (ומחלוקת ראשונים אם במקרה זה צריך עד אחד או שניים כשלנו).

ב. עריות משום קירבה:
רבנן: כל עריות שישראל אסורים בהן.
ר"ע (+ר"מ בברייתא 1) – גוי אסור רק על מה שיהודי נהרג (ולכן מותר בקשרי אחווה, ואסור בקשרי נישואין).
ר"א (+ר"מ בבריייתא 1) – אסור בקשרי אחווה (דרך האמא) ומותר בקשרי נשואין.
שניהם למדו זאת מ"על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו".
(ודבק – ולא זכר, באשתו – ולא אשת איש, לבשר אחד – ולא בהמה).
ר"א – אביו דומה לאמו – אז בשניהם מדובר באחות (ולא דרך נישואין).
ר"ע – מנסה כמה שיותר קרוב לפשט – אמו ממש (אם אנוסתו), ואשת אביו מוגדרת כאביו (ערוות אביו).
ראיות: 1. עמרם נשא את יוכבד דודתו. 2. אברהם נשא את אחותו. 3. ה' מתיר לקין את אחותו.
רב הונא – שתי גרסאות האם גוי מותר על ביתו.
ג. עבדים: 1. עבד כנעני של ישראל – מותר על כולם. 2. שפחה שייחדה גוי לעבדו – אסורה.
ד. ביאה שלא כדרכה אצל בן נח: ר"א – גם באשתו חייב מיתה. רבא – להפך – אפילו באשת חבירו לא חייב.