שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

ערכין דף ה – גמרא דף יומי

להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

דף ה

(ד: 10- עד ו. ברבע העליון)

הקדמה על הקדש:

שני ייעודים להקדש: הקדש לבדק הבית, והקדש למזבח (לקרבן).

ויש שתי רמות: קדושת דמים וקדושת גוף.

הקדש לבדק הבית הוא קדושת דמים.
הקדש למזבח יכול להיות קדושת דמים (בדבר שלא ראוי להקרבה), ויכול להיות קדושת הגוף (בדבר שראוי להקרבה).

חלק א – נידון בכבודו בדבר שאינו בערכין

אתמול:
דין נידון בכבודו בנדרי דמים נלמד מנידון בכבודו בערכין.
אבל למרות זאת: אפילו מי שאינו בערכין (כמו טומטום) – בכל זאת נידון בכבודו.

מקשה אביי מברייתא א

מי שמקדיש ראש עבד, חמור, פרה (לא בערכין) – חצי מוקדש (כלומר לא נידון בכבודו).
למה שם לא אומרים נידון בכבודו?

(אביי עצמו הקשה על חמור, שהוא לא בערכין ולא נידון בכבודו, אבל רבה מראה שבעצם הקושיא רחבה יותר – אפילו עבד שכן בערכין, לא נידון בכבודו!)

עונה רבה – יש לחלק:

בקדשי בדק הבית (כמו ערכין ונדרי דמים) – נידון בכבודו.
בקדשי מזבח (מקדיש דמי חמור/אדם לקרבן עולה) – לא נידון בכבודו.

קושיות על הסבר רבה לברייתא:

(דילוג ד: 3- בסוף השורה עד ה. באמצע "בעל מום נמי")

A . אך קשה:
הרי יש שני סוגי קדושת מזבח – קדושת דמים וקדושת הגוף,
ורבה התכוון שבשניהם לא נידון בכבודו.
על זה שואלים – הרי לגבי קדושת דמים למזבח רבה הסתפק האם נידון בכבודו.
(לגבי מי שאמר "דמי ראשי לגבי מזבח").

[צדדי הספק ("גופא") –
מצד אחד זה קדושת דמים – ולכן אמור להיות נידון בכבודו (כמו ערכין ונדרי דמים),
אך מצד שני זה קדושת מזבח – ואמור להיות לא נידון בכבודו].

והרי בברייתא ברור שלא.

תשובה :
הוא התלבט לפני שראה את הברייתא.

(חזרה לדף ד: 3-)
טוב, אז אין נידון בכבודו, אבל יש משהו אחר –

B . אבל הרי בקודשי מזבח הקדושה מתפשטת בכולה! ברייתא ב :

המקדיש רגלה של בהמה לעולה:
ר"מ ור"י – רק הרגל קדושה (וימכרו את הבמה ויקנו חדשה לעולה),
רי"ס ור"ש – הכל קדוש.
המקדיש ראש (דבר שהנשמה תלויה בו) – הקדושה מתפשטת בכולה לפי כולם.

עונה רבה:

רק בקדושת הגוף למזבח הקדושה מתפשטת (ברייתא ב),
א בל בקדושת דמים למזבח הקדושה לא מתפשטת (ברייתא א),

מקשה אביי:
והרי רבה אמר שכשמקדישים דבר הראוי לקרבן, גם אם הקדיש לדמיו, אוטומטית זה נהיה קדושת הגוף. אז איך ייתכן שהפרה בברייתא א היא רק קדושת דמים?

תשובה :

1. כשמקדיש הכל – נהיה קדושת הגוף.
אך כשמקדיש רק איבר (אפילו הראש) – נשאר קדושת דמים.
(כי לא אומרים שני "מתוך" – מתוך שחל קדושת דמים חל קדושת הגוף, ומתוך שח באיבר אחד חל בכל הגוף).

דחייה : הרי רבה עצמו התלבט בזה, למה לא למד מברייתא א שלא?

2 . בברייתא א מדובר בפרה בעלת מום (כמו עבד וחמור),
וממילא קדושת הדמים לא הופכת לקדושת הגוף, והקדושה לא מתפשטת.

לסיכום:
בקדשי בדק הביתנידון בכבודו והכל קדוש.
בקדשי מזבח בקדושת הגוף – לא נידון בכבודו, אך הקדושה מתפשטת והכל קדוש.
בקדשי מזבח בקדושת דמיםהקדושה לא מתפשטת. רבה הסתפק ולמד מברייתא א שלא נידון בכבודו.

מאמר מוסגר –
רבה כאמור הסתפק בקודשי מזבח קדושת דמים – האם זה נחשב כקדושת דמים (ונידון בכבודו) או כקדושת מזבח (ולא נידון בכבודו). אגב זה מביאים ספקות דומים:

1. בעי רבא – ערכין למזבח (במקום ערכין רגילים שהולכים לבדק הבית).
האם זה בכל זאת כערכין, ונידון בהישג יד,
או נחשב נדרי דמים, ולא נידון בהישג יד.

2. בעי רב אשי – הקדיש שדה אחוזה למזבח

(המקדיש שדה בארץ ישראל, אם פודה 49 שנה לפני היובל – פודה כל בית זרע חומר שעורים (30 סאה) ב50 שקלים. אם פחות שנים לפני היובל אז פחות.
סתם הקדש שדה לבדק הבית.
רב אשי שואל – אם הקדיש שדהו למזבח, האם הדין של 50 שקלים עדיין נכון או שנפדה בשוויו כמו שאר דברים שהוקדשו למזבח (קרבן שהומם)?

תיקו.

(ה. במשנה)

חלק ב – חזרה לערכין

א. משנה – קטן מחודש נידר אך לא נערך.

גמרא – והאם בכל זאת העריכו אותו? ת"ר:

ר"מ – נותן דמיו כעבד,

רבנן – לא אמר כלום.

סברת המחלוקת למסקנה :

ר"מ – נותן דמיו כעבד – כי אין אדם מוציא דבריו לבטלה, והתכוון לנדר דמים.
רבנן – לא אמר כלום – אדם מוציא דבריו לבטלה, ולא התכוון לדמים, ולכן פטור לגמרי.

ולפי סברא זו, אומר רב גידל-רב: אומר "ערך כלי עלי" –

לר"מ יתן דמי כלי,
(ולרבנן פטור).

אבל זה חידוש, כי היה מקום לפרש גם הפוך:

ברבנן זה חידוש , כי היה מקום לומר שאולי גם לרבנן אדם לא מוציא דבירו לבטלה ,
אלא שבקטן מחודש טעה וחשב שיש לו ערך, ולכן באמת התכוון לערכין ופטור,
אבל בכלי יודע שאין לו ערך והתכוון לדמים וחייב.
קמ"ל שלא מוציא דבריו לבטלה וגם בכלי פטור.

(ה: 1+)

בר"מ יש חידוש , כי היה מקום לומר שאולי גם לר"מ אדם מוציא דבריו לבטלה,
אלא שבקטן מחודש גוזרים אטו בן חודש, ולכן חייב,
אבל בכלי אין מקום לגזור ויהיה פטור.
קמ"ל שהסברא היא אין אדם מוציא דבריו לבטלה, לכן חייב גם בכלי.

עוד מימרא של רב גידל-רב :

המקדיש בהמת חברו (בהמה זו עלי) – מביא דמיה.

גם זה מתבסס על ר"מ – שאין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכיון שאדם לא יכול להקדיש בהמת חברו, מניחים שהתכוון להקדיש את דמיה.

ומה החידוש?

יכולנו לפרש שחשב שאם מתכנן לקנות את הבהמה יכול להקדיש אותה כבר עכשיו, ואז לא נניח שהתכוון להקדיש, ופטור. קמ"ל.

(ה: במשנה)

חלק ג – גוי

לגבי נדרי דמים – נודר ונידר (הרי יש לו שווי כעבד),

לגבי ערכין –

ר"מ – נערך אך לא מעריך,
ר"י להפך: מעריך אך לא נערך,

מקור:

יש שני לימודים הפוכים:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה' (ויקרא כז, ב).
בני ישראל – ולא גויים, איש – גם גויים.

לכן כל דעה מרבה גוי למשהו וממעטת ממשהו:
ר"מ מרבה שנערך, כפי שחרש שוטה וקטן נערכים ולא מערכים,
ר"י מרבים שמעריך, כפי שטומטום ואנדרוגינוס מעכרכים ולא נערכים.

רבא:

אמנם הסברא של ר"י מסתברת (שמעריך) –
כי יותר מסתבר ללמוד מטומטום ואנדרוגינוס מאשר מחש"ו, כי חש"ו לא מעריכים פשוט כי אין להם דעת.

אך מצד שני, ההלכה של ר"מ מסתברת (שלא מעריך) –
כמו שבעזרא שלא קיבלו נדבות מהגויים לבניית המקדש – "לא לכם ולנו לבנות בית לאלוקינו", וממילא גם לא לבדק הבית.

ומה יענה ר"י לפסוק בעזרא?

1. רב חסדא: אכן לא משתמשים בכסף שלהם לבדק הבית, אלא הוא אסור בהנאה ונגנז.

דחייה : אם לא משתמשים, אז למה יש בכסף זה דין מעילה?

2. רבא: אלא באמת משתמשים לבדק הבית.
ומה שבעזרא לא השתמשו – זה ספציפית לאותה סיטואציה, כי התורמים תרמו רק כדי בסופו של דבר לגרום לרפיון בבנייה.

וכך גם עולה ברי "ח:
שיש שתי ברייתות סותרות האם מקבלים נדבות מגוים לבדק הבית,
ועונה: בתחילת הבניין לא מקבלים (כי אולי כוונתם לרפיון), אך בסוף הבניין מקבלים,

(וגם זה רק אם זה לא דבר המסוים כמו האמה על אמה לגירוש עורבים).

ושואל רב יוסף – אז למה נחמיה ביקש מהמלך שיתן עצים לתחילת בניית המקדש?
תשובה – שם ביקש מהמלך הגוי ולא מהעם הגוי, שהמלך לא יתחרט ולא ירפה.

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.