להורדת חוברת של סיכומי הדף היומי בכתב על מסכת ערכין לחץ כאן.
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
דף כד
(כד. תחילת פרק אין מקדישין עד כה. במשנה)
הקדמה: [1]
שדה מקנה היא שדה שאדם קנה. ביובל השדה תחזור לבעליה המקוריים.
שדה אחוזה היא שדה שאדם ירש מהיורשים של היורשים של באי הארץ, וביובל היא נשארת אצלו.
המקדיש שדה אחוזה – לא נפדית בדמיה, אלא ב50 שקלים לבית זרע חומר (כור) שעורים.[2]
· זה אם נפדית במהלך השנה הראשונה אחר היובל (כלומר שנשארו 49 או 48 וקצת עד היובל).
אם נפדית אחר כך: בודקים כמה שנים נשארו עד היובל הבא (חלק של שנה נחשב שנה), ומכפילים בשקל ופונדיון לכל שנה.
· אם המקדיש פדה – מוסיף חומש.
· לא נפדיתה ע"י הבעלים/קרוביו אלא אדם זר, או לא נפדיתה בכלל – ביובל היא הולכת חרם לכהנים.
כשהולכת לכהנים – האם הם צריכים לפדות אותה?
משנה כה: –
ר"י – הם פודים,
ר"ש – פשוט לוקחים בלי פדיון.
חלק א – "אין מקדישים לפני היובל פחות משתי שנים".
קשה מברייתא: מקדישים גם לפני היובל!
תשובת רב ושמואל:
אכן מקדישים גם לפני היובל.
אם פודים בתוך שנתיים מהיובל לא פודים בשני שקלים אלא בכל ה50!
וכוונת המשנה להודיע זאת לציבור, כדי שידעו שאם יקדישו בתוך שנתיים ליובל וירצו לפדות – יצטרכו לפדות ב50 (ואם לא יפדו השדה תלך לכהנים ביובל…).
(דילוג כד. 6- עד כה. 7+)
חלק ב – הסיפא: חישוב חודשים
מצד אחד – "אין מחשבים חודשים להקדש"
חצי שנה נחשבת שנה , ולכן אם נשארו 5 וחצי שנים, נותן כאילו נשארו 6.
מקור : "וחישב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות" – חצאי שנים נחשבים כשנים.
מצד שני – "אבל הקדש מחשב חודשים"
חצי שנה לא נחשבת שנה . ולכן אם נשארו שנה וחצי, לא אומרים שכאילו נשארו נשתיים ופודה ב2 שקלים ו2 פונדיונים, אלא פודה ב50.
מקור : "וחישב לו…" – לטובתו (לטובת ההקדש).
(חזרה לכד. 6-)
חלק ג – האם אפשר להקדיש ביובל עצמו
(חשוב להדגיש, הנחת היסוד היא שכשאדם מקדיש שדה להקדש, להקדש אין מה לעשות איתו, והציפייה היא שהוא יפדה אותה מיד. לכן אם נאמר שאפשר להקדיש את השדה ביובל עצמו, זה בעצם אומר שגם אפשר לפדות, ושכוונת התורה שמשלמים 50 שקלים היא ליובל עצמו).
רב – חל,
ומה שאמרה התורה שנפדה ב50 – זה באותה שנה.
שנה אחר כך – זה כבר יורד בסלע ופונדיון.
שמואל – לא חל.
ומה שאמרה התורה שנפדה ב50, זה כשפודה בשנה שאחר היובל.
א. מקורות:
a . הקל וחומר של שמואל (אם מקדיש לפני היובל – יוצא ביובל לכהנים, קל וחומר שביובל עצמו לא חל).
נקדים: יש מחלוקת מקבילה: האם מוכרים ביובל עצמו (כט.) –
רב – המכר חל, ויוצא מיד בחזרה.
שמואל – המכר לא חל (קל וחומר – אם מוכר לפני היובל – יוצא ביובל, קל וחומר שםא מוכר ביובל עצמו לא חל).
אך קשה –
הרי כאן אין את הקל וחומר שיש במכר. שהרי אם הקדיש לפני היובל – היא לא פשוט יוצאת ביובל אלא צריכה פדיון (ר"י). ממילא אין קל וחומר שלא ניתן להקדיש ביובל עצמו.
תשובה –
שמואל כר"ש (ולא כר"י) , שכשיוצאת ביובל לכהנים לא צריכה פדיון, אז קל וחומר שההקדש לא חל.
ואילו רב יענה – גם אם לא צריכה פדיון, זה לא שההקדש מתבטל, אלא הכהנים משולחן גבוה קא זכו.
(כד: 3+)
a . הפסוקים (ויקרא כז, טז-יח):
וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לה' וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף.
אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם. וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ.
רב – "משנת היובל" – שנת היובל עצמה.
"ואם אחר היובל" – כפשוטו – שנה 1 שאחרי היובל.
ושמואל – משנת היובל – משנת היובל והלאה, כלומר אחרי היובל (שנה 1).
"ואם אחר היובל" – הכוונה אחר אחר היובל (שנה 2).
(כד: 9+)
ב. קושיות על רב:
1. הברייתא לעיל אמרה במפורש:
"ובשנת היובל עצמה לא יקדיש, ואם הקדיש אינה קדושה!".
a. הכוונה ש"אינה קדושה בגירוע", כלומר שאם יקדיש ישלם 50 שקלים.
(והברייתא עושה שירות לציבור שידעו ולא יחשבו שנפדית ב1, כי אולי היובל פועל רק בסופו).
דחייה : הרי הברייתא אומרת שגם שנתיים לפני היובל לא נפדית בגרוע, אז מה החידוש?
b. אכן זה מחלוקת תנאים (לעיל יח:, שם זה הוזכר לגבי גילאי הערכין)
רב כמו רבי , שהגבול התחתון והעליון תמיד כלולים, ולכן ה50 כלול.
ושמואל כרבנן – שהגבול התחתון לא כלול.
(כד: שליש)
2. למה צריך פונדיון?
הרי לפי שמואל – התקופה היא 49 שנים, וצריכים לחלק 50 שקלים ל49, יוצא סלע ופונדיון לשנה.
אבל לפי רב התקופה היא 50 שנים, אז זה בדיוק סלע לכל שנה!
תשובה – זה תלוי במחלוקת נוספת – האם היובל כלול במחזור:
שמואל, (כרבנן הנ"ל), וכרבנן – היובל לא כלול במחזור, כך שיש בין יובל ליובל 49 שנים.
רב, כרבי, כר"י – היובל כלול במחזור, כלומר שאחרי היובל יש עוד 48 שנה עד היובל הבא, ויוצא שגם לדעתו בכל המחזור יש 49.
[את כל זה יאמר רב.
שמואל לעומת זאת מתאים גם לרבי, ואמנם בדרך כלל הגבול התחתון כלול, כאן הוא לא,
וממילא הוא צריך לומר שהיובל לא כלול גם לרבי].
(כד: 4-)
3. משנתנו באמצע:
"ולא גואלין אחר היובל פחות משנה".
לשמואל זה מובן – הכוונה שלא מקדישים ופודים ביובל עצמו.
אבל לרב מה הכוונה?
תשובה – הכוונה שאמצע שנה נחשבת שנה, ואז המשנה ממשיכה ומסבירה את זה בסיפא: ש"אין מחשבים חודשים להקדש".
