שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – מועד קטן דף ז

הלימוד לעילוי נשמת
ר' מאיר בן רבי שמעון ועישה לוי ז"ל – ת.נ.צ.ב.ה

ולעילוי נשמת
יצחק אפרים פישל בן אברהם דוד ז"ל, ביום השלושים לפטירתו.

להקדשות ליחצו כאן

סרטון דף יומילהורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת מגילה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(ו: במשנה – ז: שליש תחתון)

משנה: מלאכות שהם לא בגוף הקרקע – צידת עכברים ואישות ותיקון הגדר.

בשביעית (שהאיסור הוא עבודת האדמה) – מותר לגמרי (זה לא עבודת האדמה),

בחול המועד (שהאיסור הוא עבודה שיש בה טירחא יתירה, ומותר רק בהפסד) –

צידת עכברים
בשדה אילן: מותר (הפסד גדול, ובלי הרבה טירחא),
בשדה לבן: ת"ק – מותר, חכמים – מותר שלא כדרכו (כי זה לא הפסד גדול).

תיקון גדר
זה אמנם הפסד, אבל טירחא,
לכן יעשה תיקון וזמני שאין בו טירחא.

הערות:

א. לגבי הצידה

  1. אישות – בריה שאין לה עיניים (חפרפרת), ורב יימר ב"ש מביא סמך מפסוק (אשת).
  2. ת"ר – כמו שמותר לצוד, גם מותר להחריב חורי נמלים (רשב"ג – נותן שם עפר מחור נמלים אחר שלא מכירים זה את זה, שנמצא מעבר הנהר ללא שום גשר או במרחק פרסה, וחונקים זה את זה).
  3. כדרכו ושלא כדרכו –
    כדרכו – חופר גומא ושם מצודה,
    שלא כדרכו – נועץ שיפוד (רבנו יחיאל מפריש – הכוונה שכך חופר את הגומא).
  4. תניא – רשב"א – אם שדה הלבן סמוך לשדה אילן – אז מותר כדרכו.

ב. לגבי תיקון הגדר

  1. תיקון זמני לגדר:
    רב יוסף – הוצא ודפנה (ענפים),
    במתניתא – בצרור אבנים.
  2. רב חסדא – הנ"ל בגדר גינה, אבל בגדר חצר מתקן כמו שצריך (כי זה הפסד גדול אם יבואו לשם גנבים).[1]
  3. A. ראיה או קושיא מברייתא:
    כותל שגוחה (נוטה) לרה"ר – בונה כדרכו בחוה"מ מפני הסכנה.

גירסא א – זה סיוע לרב חסדא.

דחייה – שם זה מפני הסכנה.

גירסא ב – זה קושיא לרב חסדא (שמותר רק מפני הסכנה).

דחייה
שם כיוון שזה סכנה – מותר גם לסתור וגם לבנות מחדש,
אצלנו שזה רק הפסד ממון – מותר רק לבנות אך לא לסתור.

(ואגב, למה לא אומרים לו שם רק לסתור, ויבנה אחרי החג?
כי אם לא נרשה לבנות מחדש, גם לא ירצה לסתור, וזה סכנה).

  1. B. רב אשי – ראיה ממשנתנו שהמשנה בגינה ולא חצר –
    "בשביעית בונה כדרכו" – אם מדובר בחצר – מה החידוש,
    אלא מדובר בגינה, והיינו חושבים לאסור כי נראה כשומר על הפירות (והרי צריך להפקירם), קמ"ל שמותר (וישאיר שער פתוח).

 

(ז. רבע תחתון – במשנה)

חלק ב – משנה: ראיית נגעים בחול המועד

א. הקדמות –

יש שני תנאים כדי לטמא נגע צרעת:

  1. צבע לבן מסוים
  2. סימן טומאה (כמו שערות או מחיית בשר חי (בשר בריא באמצע הנגע) או התפשטות אחרי שבוע.

בדיקה ראשונה:

אדם שרואה נגע ניגש לכהן.

אם יש את שני התנאים (לבן + סימן) – מצורע מוחלט.

אם יש רק תנאי אחד

אם יש רק סימנים אך לא הצבע הנכון – טהור.

אם זה הצבע הנכון אך אין סימניםמסגירים לשבוע ובודקים שוב.

בדיקה שנייה:

אם הצבע השתנה לטובה – טהור.

אם גם: הצבע נשאר,
וגם: נוספו סימני טומאה או והנגע פשה (התפשט) – מצורע מוחלט.

אם לא השתנה כלום – מסגירים לשבוע נוסף.

בדיקה שלישית:

אם השתנה – עושים כנ"ל (לטהור או לטמא).

אם עדיין לא השתנה – טהור.

             אחרי שנהיה מוחלט (צבע + סימנים) –

נשאר טמא עד שזה עובר לו.
כשזה עובר, בא לכהן שאומר שיכול להיטהר.

             תהליך טהרת המצורע:

ביום הראשון:

שתי ציפורים, עץ ארז אזוב ושני תולעת,
תגלחת,
טבילה

היום ה1 עד ה7 נקראים "ימי ספירו".

ביום השביעי:

תגלחת,
מכבס בגדיו
טבילה

ביום השמיני:

קרבן אשם ומתן הדם והשמן על בהונות ידיו.

 

             טומאת המצורע –

 מחנה ישראלאשתו
מצורע מוסגררק סגור בביתאסור
מצורע מוחלטאסורר"י, רבי – מותר
(רי"ס בר"י – אסור)
ימי ספירומותראסור

 

(ז: 8+ עד שליש תחתון)

             מקור לדינים לגבי אשתו –

  1. A. מוסגר אסור – תוס' רא"ש – זה מעצם הצורך שלו להיות מוסגר בבית, גם ללא אשתו.
  2. B. ימי ספירו אסור

"וְיָשַׁב מִחוּץ לְאׇהֳלוֹ שִׁבְעַת יָמִים…" (ויקרא יד, ח) –

ומחוץ לאהלו הכוונה איסור לאשתו –
"לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאׇהֳלֵיכֶם׃ וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי…" (דברים ה).

  1. C. מוחלט
  2. רי"ס בר"י אוסר – קל וחומר מימי ספירו לימי חילוטו.
  3. ר"י מתיר – לא אומרים קל וחומר מימי ספירות לימי חילוטו (מאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי), כי יש מיעוט: "שִׁבְעַת יָמִים" – דווקא בימי ספירו אסור ולא בימי חילוטו.[2]

וכן אמר רבי לר' חייא – שעוזיה מלך יהודה הוליד את יותם בימי חילוטו.

 

ב. ראיית נגעים בחול המועד:

בברייתא יש ר"מ, חכמים ורבי, ורבא שמתייחס לר"מ וחכמים. נחלק אותם לשתי גישות.

גישה ראשונה ר"מ וחכמים (ע"פ רבא): בכל מקרה לא מטמאים אותו בחול המועד.

משנה וברייתא:

ר' מאיר – רואים להקל ולא להחמיר
(כי אם יראה שטמא פשוט ישתוק, וזה ישאיר את המצב הנוכחי עד אחרי חול המועד).

חכמים (רי"ס) – לא רואים כלל.
(כי הכהן לא יכול לשתוק, ואם יראה שטמא חייב לטמאו –
("זאת תורת נגע צרעת… לטהרו או לטמאו" (ויקרא יג)).

 

רבא המחלוקת בבדיקה השלישית (בסוף הסגר השני):

שלר"מ יכול לשתוק, ולכן רק יכול להרוויח (להיטהר אם המצב השתפר או לא השתנה).
ולרי"ס אסור לשתוק, ויכול להפסיד.

           אבל:

  1. בבדיקה ראשונה (לטהור) – לפי כולם לא בודקים (רק רע יכול לצאת מזה, ואמנם לר"מ יכול לשתוק אבל בשביל מה להיכנס לזה אם אין שום תועלת בבדיקה).
  2. בסוף הסגר ראשון – לפי כולם בודקים,

כי אם יראה שטהור – רק הרוויח,
ואם לא השתנה ויסגיר עוד – רק נשאר באותו מצב,
ואם יראה שטמא – כאן גם לרי"ס מותר לכהן לשתוק

(תוס' רא"ש – הכהן לא יכול להתעלם מטומאה, אך כאן לא מתעלם – כשהוא שותק הוא משאיר אותו מוסגר, שזה גם אחת מאפשרויות הטומאה של הבדיקה השנייה.

לעומת זאת –
בבדיקה ראשונה אם ישתוק הוא ישאר טהור – שזה התעלמות מהטומאה.
בבדיקה שלישית אם ישתוק יישאר מוסגר – שזה לא אחת מאפשרויות הבדיקה השלישית).

(ז: 3+ אמר מר עד ז: 8+)

גישה שנייה: רבי

  1. A. ההבדל בין הגישות:
    לפי הגישה הראשונה
    : ברור שלא מטמאים אותו יותר ממה שהוא.
    רבי לעו"ז אומר שאפשר גם לטמא, וזה תלוי בתוצאת השמחה (תוצאה החברתית (צוותא דעלמא) או הזוגית (צוותא דאשתו)).
  2. B. רבי כר"מ שאסור לשתוק, אבל זה לא בהכרח אומר שלא יראה, כי כאמור – זה תלוי בתוצאת השמחה.
  3. C. על איזה שלב מדובר?
    גם לרבי כל הדיון בסוף הסגר השלישי (כמו רבא).
    בנוסף, רבי מדבר על שלב נוסף: מצורע שכבר מוחלט ובא להיטהר.

יש מח' בין שתי ברייתות מה רבי אמר:

גירסא א – צוותא דאשתו עדיף לו –

במוסגר – רואים (כר"מ, אבל לא כי ישתוק, אלא כי גם אם יוחלט – שמח, כי יותר לאשתו, אפילו שיצא מהמחנה)
במוחלט – לא רואים (כי אם יתחיל ימי ספירו עצוב, כי אסור לאשתו, אפילו שיחזור למחנה).

גירסא ב – צוותא דעלמא עדיף לו –

במוסגר – כרי"ס שלא רואים (כי אם יוחלט – יצא מהמחנה לגמרי, אפילו שיותר לאשתו)
במוחלט – רואים (כי אם יתחיל טהרתו – שמח כי יחזור למחנה, אפילו שיאסר לאשתו)

(את ההמשך, ז: 8+ עד שליש תחתון כבר ראינו).

 

[1] אבל הרי אם זו טירחא גדולה אז אסור גם בהפסד גדול?
ואולי כאן זה לא טירחא גדולה אלא הבעיה שזה מעשה אומן, וזה מותר כשזה הפסד גדול.

[2] לפי גירסת רש"י בכת"י ועוד. אולם ברש"י המודפס הלימוד הוא מפסוק ביחזקאל לגבי טומאת מת.

 

תגובה אחת

  1. לפי הגירסא השנייה בשיטת רבי שעדיף לאדם את חברתו של החברים מדוע סובר רבי שנבדקים בבדיקה השנייה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.