לעילוי נשמת
ר' אברהם יצחק בן מאיר וציפורה פיגה ז"ל
ולהבדיל
לרפואת הודיה איילת השחר בת אסתר הי"ו
בתוך שאר חולי ישראל
להקדשות ליחצו כאן
השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)
שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חגיגה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב
(ד. 7+ עד ה. 10+)
חלק א – המשך דיון בפטורים שבמשנה
תזכורת לפסוקים:
"שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה… שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇּל־זְכוּרְךָ אֶל־פְּנֵי הָאָדֹן ה'" (שמות כג)
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים טז, טז).
תזכורת למשנה:
הכל חייבים בראייה,
חוץ מחרש שוטה וקטן,
וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים שאינם משוחררים,
החיגר, והסומא, והחולה והזקן ומי שאינו יכול לעלות ברגליו.
בדפים האחרונים דיברנו על חרש ושוטה, היום נדבר על השאר.
א. פטור טומטום, אנדרוגינוס, נשים וילדים ואנשים מסריחים
ת"ר: "יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ" –
זכור – למעט נשים,
זכורך – למעט טומטום ואנדרוגינוס,
כל זכורך – לרבות את הקטנים.
- זכור – למעט נשים.
למה צריך לימוד, הרי זה מצוות עשה שהזמן גרמא?
תשובה – כי היינו חושבים ללמוד גז"ש מהקהל (שם נשים חייבות), כפי שלמדנו משם את הפטור של חרש.
- זכורך – להוציא טומטום ואנדרוגינוס –
אנדרוגינוס – מובן:
לולי הפסוק היינו מחייבים (כי הוא גם זכר וגם נקבה), ובא הפסוק ובכ"ז פוטר (כי הוא ברייה בפני עצמה).
טומטום – למה צריך פסוק?
הרי זה ספק, ומספק פטור (מובן לדעות שספיקא דאורייתא פטור מהתורה, ורק חייב מדרבנן)
עונה אביי – מדובר כאן בודאי זכר (שביציו יוצאות), ובכ"ז פטור כי הגיד מוסתר (הזכרות לא ניכרת).
- כל זכורך –
- בברייתא – לרבות קטנים.
והרי המשנה פטרה קטנים?
תשובה – אכן פטורים, והריבוי זה מדין חינוך, והפסוק רק אסכמתא.
- למעט אנשים מסריחים (כמו בורסקי) שלא יכולים לעלות עם כולם.
(ד. שליש תחתון)
ב. פטור עבדים
גמרא – לא צריך לימוד, כי יש גז"ש בין עבד לאישה שפטורה.
אך רב הונא בכ"ז מביא מקור – "אֶל־פְּנֵי הָאָדֹן ה'" – רק מי שיש לו אדון אחד.
ומסביר רבינא – המקור זה למקרה של חצי עבד חצי בן חורין (שלמדנו עליו בדף ב.).
שכיון שהוא גם חצי בן חוריןף א"א ללמוד מאישה שפטור,
וצריך את הפסוק הנ"ל כדי לפטור.
(וכך מדויק מהמשנה שהיא פוטרת חצי עבד חצי בן חורין – "עבדים שלא השתחררו", כלומר השתחררו אבל לא לגמרי).
ורש"י מזכיר את דף ב. –
שהפטור זה לפי "משנה ראשונה" (שלב"ה לא מחייבים את האדון לשחררו),
אך לפי משנה אחרונה (שגם לב"ה חייב לשחררו) – חייב, כי כעת נחשב שיש לו רק אדון אחד.
(ד. 3-)
ג. חיגר, חולה, זקן, ומי שאינו יכול לעלות ברגליו, וסומא
- מקור – ת"ר –
רגלים – למעט בעל קבין (שאין לו רגליים),
דבר אחר – פעמים למעט בעל קבין (רש"י), ורגלים למעט חיגר וחולה וכו' – כמו שר' תנחומא אמר בדף ג. - ושאינו יכול לעלות רגליו –
רבא – לרבות מפונקים שלא יכולים ללכת יחפים במקדש, שהם פטורים.
(והמקור שאסור ללכת יחפים – "כי תבואו לראות פני, מי ביקש זאת מידכם רמוס (בנעליים) חצרי" (ישעיהו א).
- לגבי סומא –
רי"ח בן דהבאי (וכן ב.) – "יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה'" – יִראֶה – למד שסומא פטור, ואפילו סומא בעין אחת.
אך בברייתא הוא מובא יחד עם חיגר – משמע שהפטור זה משום שלא יכול לעלות ברגליו.
(ד: 2+)
ד. תנא – עוד שני פטורים שלא הוזכרו במשנה
- טמא – דברים יב, ה-ו – "כִּי אִם־אֶל־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם….לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם…" – כל שישנו בביאה (למקדש) ישנו בהבאת קרבנות.
(וכן בברייתא נוספת).
- ערל – נלמד מטמא –
לגבי אכילת תרומה- "אִישׁ אִישׁ מִזֶּרַע אַהֲרֹן וְהוּא צָרוּעַ אוֹ זָב בַּקֳּדָשִׁים לֹא יֹאכַל…" (ויקרא כב),
לרבות את הערל.
(ד: שליש)
חלק ב – אגדתא – פסוקים שגרמו לאמוראים לבכות
א. רב הונא
ב. ר' אלעזר
ג. ר' אמי
ד. ר' אסי
ה. רב יוסף –
סיפור על זה:
מחר נמשיך עם רי"ח.
