לעילוי נשמת
ר' אברהם יצחק בן מאיר וציפורה פיגה ז"ל
להקדשות ליחצו כאן
השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)
שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חגיגה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב
(ב. תחילת המסכת – ג. 8+)
הפסוקים
"שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה… שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כׇּל־זְכוּרְךָ אֶל־פְּנֵי הָאָדֹן ה'" (שמות כג)
"שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ" (דברים טז, טז).
משנה
הכל חייבים בראייה (עלייה לרגל והקרבנות של זה – עולת ראייה, שלמי חגיגה, שלמי שמחה),
חוץ מ:
- מי שפטורים ממצוות – חרש, שוטה וקטן,
- נשים, עבדים, טומטום ואנדרוגינוס
- מי שלא יכולים לעלות ברגלם –
חיגר, חולה, זקן, ומי שאינו יכול לעלות ברגליו (שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה) - סומא – שלא יכול לראות (שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' – יִראֶה)
דין חינוך בקטן – גם מתחיל רק כשיכול לעלות בפועל (מספיק לבדוק אם יכול מירושלים להר הבית) –
ב"ש – שיכול לעלות על כתפי אביו
ב"ה (יותר מבוגר) – שיכול לעלות ברגליו כשמחזיק באביו ("שלוש רגלים תחוג לי בשנה" (שמות כג, יד).
מחיר הקרבנות (כמה מעות כסף) –
ב"ש – עולת ראייה – 2, חגיגה – 1
ב"ה – עולת ראייה 1, חגיגה – 2
חלק א – "הכל" לאתויי מאי?
- לרבות חציו עבד וחציו בן חורין
אפילו שרק חציו חייב – הוא חייב.
אך לרבינא הוא פטור.
תשובה – מסתדר גם לרבינא –
כשאמר שפטור, זה כי סבר כבית הלל שהמצב הזה של חצי עבד יכול להימשך.
אך אח"כ ב"ה הודו לב"ש שעל השותף השני לשחרר את העבד (כדי שיוכל להתחתן עם יהודיה), ולכן גם עכשיו עוד לפני שששחרר – כבר נחשב משוחרר וחייב בראייה.
- מי שרגלו היתה שבורה לפני הרגל, ונרפאה ברגל
לר' אושעיא חייב – כי כל יום הוא חיוב בפני עצמו,
אך לרי"ח פטור – כי שאר הימים הם השלמה ליום הראשון, ובראשון היה פטור.
- סומא בעין אחת
אך יש תנא שסובר שפטור (כפי שהראייה של ה' היא שלמה, כך גם של האדם).
(ב: 8+)
חלק ב – חוץ מחרש
דיוק – רק חרש ואילם פטור (שאז הוא דומה לשוטה וקטן, שאין בהם דעת).
וכן במשנה בתרומה – רק חרש ואילם פטור מהמצוות, אך חרש או אילם – חייב,
וכן בברייתא – חרש ואילם הרי הם כפקחין לכל דבריהן,
והגמרא מסבירה את המקור למושגים:
- ואני כחרש לא אשמע, וכאילם לא יתפח פיו
- אלם זה גם נוטריקון – אישתקיל מילוליה.
(ב: שליש תחתון)
והתניא – גם חרש או אילם פטורים מראייה!
תשובה – הם חייבים בשמחה (כי כאמור – חייבים בכל המצוות),
והם רק פטורים מראייה כי יש לימוד מיוחד שפוטר אותם – גזירה שווה בין מצוות ראייה למצוות הקהל:
בהקהל – "בְּבוֹא כׇל־יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת־פְּנֵי ה' אלוקיך …. הַקְהֵל אֶת־הָעָם…" (דברים לא)
ובראייה – "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ…" (שמות כג).
ומניין שפטורים בהקהל? את זה נראה מחר…
