השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת שרה ז"ל
ולעילוי נשמת
הרב שמעון אכילה בן אלכסנדר ויטרבו ואשתו מרת שרה רבקה בת יוסף לבית קולומבו
ולעילוי נשמת
שיינדל מלכה בת בצלאל ושרה ז"ל
השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)
שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חגיגה לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב
(כז. 8+ עד סיום המסכת)
תזכורת למשנה:
ראינו במשנה (כו) שאמנם ברגל עמי הארץ טהורים, אך כשנגמר הרגל הם שוב חוזרים לטמא (למפרע), ולכן אחרי כל רגל טיהרו את כלי המקדש.
מלבד:
1. השולחן (כי צריך להיות תמיד), לכן נזהרו שלא ייטמא.
2. המזבח –
ר"א – המזבחות לא נטמאים, כי נחשבים קרקע
(לגבי מזבח הנחושת כתוב במפורש "מזבח אדמה" (היה מלא באדמה,
לגבי מזבח הזהב – הוקש למזבח הנחושת).
חכמים – מפני שהן מצופין (נחושת/זהב).
א. מה חכמים אומרים?
ההסבר השני – סוברים שכן מקבלים טומאה –
כי לא נחשבים קרקע,
וגם לא נחשבים "כלי עץ העשוי לנחת", כי כיוון שמצופים נחושת/זהב – לא נחשבים כלי עץ.
ההסבר הראשון – מסכימים שלא מקבלים טומאה, ונותנים הסבר חלופי לכך: מפני שמצופים.
קשה – אדרבה! הרי כאמור – הציפוי הוא דווקא סיבה שייטמאו (שלא יחשבו כלי עץ לנחת).
תשובה (בהמשך) – חכמים התכוונו לומר שזה "רק ציפוי", ובטל לעיקר הכלי,
ולכן עדיין נחשבים כלי עץ העשוי לנחת ולכן לא מקבל טומאה.
ב. אגב ציפוי מזבח הזהב
אמר ר' אבהו-ר' אלעזר – ת"ח אין אש של גיהנם שולטת בהם.
קל וחומר מסלמנדרה, שנעשית מתוך האש, והסך מדמה אין האש שולטת בו,
קל וחומר לת"ח שהם שלא רק סכו באש, אלא כל גופן אש (הלא כה דברי כאש נאום ה').
ר"ל – אין אש גיהנום שולטת (לגמרי) בפושעי ישראל
קל וחומר ממזבח –
אם המזבח שיש לו ציפוי בעובי דינר – אין האש שולטת בו,
קל וחומר לפושעי ישראל שמלאין מצוות כרימון.
הדרן עלך חומר בקודש, וסליקה לה מסכת חגיגה
