הדף היומי – חגיגה דף כג

השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אורי שרגא חיים בן יוסף אריה הלוי וגטה טובה ז"ל
ולעילוי נשמת
שיינדל מלכה בת בצלאל ושרה ז"ל

להקדשות ליחצו כאן

Download

השיעור המשולב (תרשים יחד עם קריאה בגמרא)

שיעור עם קריאה והסבר בגמרא בלבד

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת חגיגה לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

הדף היומי הקצר – הסיכום הכתוב

(כב. 6+ עד כג: שליש תחתון)

המשך דיונים על המשנה על החומרות בקודש מבתרומה:

ג. ההבדל השלישי – אסור לאדם להחזיק ביד אחת סנדל זב וביד שנייה כלי חרס עם קודש

א. למה? בגלל מעשה שהיה – שפעם אדם עשה כך והכניס את הסנדל לכלי וטימא את הקודש

אז למה לא אסרו גם בתרומה? כי המשנה כר' חנניה בן עקביא, שכשגוזרים משום מעשה שהיה – גזורים בדיוק כמו המעשה.

[שפעם מישהו העביר הספינה על הירדן אפר פרה אדומה, והתגלה בספינה טומאת מת,
ולכן גזרו –
לרבנן – גם על דברים שדומים לספינה, וגם על שאר נהרות,
ר' חנניה בן עקיבא – רק ספינה ורק על הירדן].

ב. שאלות – 

1. האם אסור גם בסנדל טהור?
2. האם אסור גם בכלי סגור?
3. אם מישהו עבר והלך כך עם קודש: ר' אילא – הקודש טמא מדרבנן, ר' זירא – לא טמא.

(לג. באמצע)

ד. ההבדל הרביעי – כלי שנגמר בטהרה – צריך טבילה לצורך קודש

א. למה?
מדובר בכלי שחבר השגיח עליו מגמר הכלי, אלא שחוששים שמא לפני גמר הכלי עם הארץ ירק עליו, והרוק נשאר לח עד אחרי גמר הכלי וטימא אותו.

ב. מדויק מהמשנה – צריך טבילה, אך לא צריך הערב שמש,
וזה לכאורה לא כר' אליעזר:

במשנה בפרה – יש חשש דומה: חתך קנה כדי ליצור שפופרת לאפר פרה אדומה,
לר"א – טמא בגלל החשש הנ"ל,

משמע שלר' אליעזר (שלא צריך טמא): הטומאת ספק הנ"ל כן מצריכה הערב שמש, ולכן לא צריך לטמאה שוב כדי להראות לצדוקים.

לר' יהושע – גם טמא מהחשש, אך בכל זאת מטמאים אותו שוב בוודאות, ואז מטביל ומשתמש.

כי לר' יהושע הטומאת ספק הנ"ל לא מצריכה הערב שמש,
ואנחנו רוצים שיהיה טמא בטומאת ודאי, שעקרונית מצריכה הערב שמש,
כדי להראות לצדוקים שפרה לא עושים הערב שמש.

תשובה: גם לר"א אצלנו לא צריך הערב שמש,

ורק שם בפרה גזרו משום הספק של הרוק הנ"ל טומאה רצינית יותר שכן מצריכה (עקרונית) הערב שמש:

1. כאילו נגע בשרץ ונהיה ראשון לטומאה
   דחיה – אם כן למה הקנה מטמא את האדם שחותכו ומטבילו.
2. אלא כאילו נגע במת
   דחיה – אם כן למה מספיק לטבול ולא צריך הזאה שלישי ושביעי?

אלא כאילו נגע במת וכבר היזו עליו שלישי ושביעי, ועכשיו היום השביעי, ורק חסר הערב שמש (ומראים לצדוקים שלא צריך הערב שמש).

[והתניא – חז"ל אמנם מחמירים בפרה אדומה אבל לא ממציאים דברים? "מעולם לא חידשו דבר בפרה"!)

תשובה – הם כן ממציאים סיטואציות, ורק לא ממציאים הלכות שאינן נכונות,

כמו שלא ימציאו שקרדום יכול להיטמא במושב

(ומנין שבאמת לא? כי כתוב "והיושב על הכלי אשר ישב עליו הזב…" – דווקא מושב שמיועד לישיבה)].