להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
דף יומי – יומא דף ד
(ג: שליש תחתון – ד: 6-)
המשך דין פרישת כהן לפני יום כיפור ולפני פרה
תזכורת (ב.) –
ר' מניומי בר חלקיה בשם רי"ח – המקור לפרישה ביו"כ ופרה מהפרישה לפני חנוכת המשכן:
וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ שִׁבְעַת יָמִים עַד יוֹם מְלֹאת יְמֵי מִלֻּאֵיכֶם…
כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם (ויקרא ח, לג-לד).
לעשות – מלמד לפרה (גז"ש – "ציוה") – הרחבנו בדף ב,
לכפר – מלמד ליו"כ (החרבנו אתמול).
חלק א – שיטת רב דימי ברי"ח: למד רק ליום כיפור ולא לפרה (לעשות לכפר – ליום כיפור).
קושיות:
- והרי יש משנה בפרה שגם לפני פרה מפרישין?
תשובה: זה מעלא בעלמא אבל לא מהתורה.
- והרי כאמור – בדף ב. זה רי"ח שאמר את זה על יו"כ ועל פרה.
תשובה: שם הוא אמר את זה בשם רי"ש רבו, אך הוא עצמו חולק.
(ג: 9-)
חלק ב – שיטת ר"ל:
א. קושיית ר"ל על המקור של רי"ח:
אם הלימוד מחנוכת המשכן – זה אומר שזה דין שמעכב,
והרי אנחנו רואים שזה לא מעכב – כי הרי את הכהן החליפי לא היו מפרישין!
ב. המקור של ר"ל – ממשה בהר סיני:
כתוב בסוף פרשת משפטים (אחרי שמיעת 10 הדברות וכו'):
וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־הָהָר׃
וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד־ה' עַל־הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן׃
וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃
ולהלן נראה מחלוקת בברייתא:
ר"ע – הכוונה ל7 הימים מר"ח סיוון, וביום ה7 עשרת הדברות.
רי"ס הגלילי (וכך סובר ר"ל) – הכוונה אחרי עשרת הדברות – 7 ימים של הכנה לקראת ה40 יום.
ואומר ר"ל: "ששת ימים" מיותר, כי זה מובן כבר מ"ביום השביעי",
אלא זה בנה אב שכל מי שנכנס למקום שכינה (קודש הקודשים) טעון פרישה שישה ימים.
קשה: והרי המשנה מצריכה שבעה ימים?
תשובה: למשנתנו יש סיבה אחרת לפרישה (7) – טומאת ביתו,
(שמא ישמש עם אשתו ותפרוס נידה ואז הוא טמא שבעה ימים, לכן פורש שבעה).
ג. סיכום ביניים:
רי"ח:
לימוד מפרישת אהרן לפני חנוכת המשכן (קרבנות יו"כ = קרבנות חנוכת המשכן) – 7
רי"ח עצמו – רק ביו"כ, ואילו בפרה זה מדרבנן.
רי"ח בשם רי"ש – שניהם מהתורה.
ר"ל:
לגבי יו"כ:
מהתורה – לימוד מפרישת משה לפני שעלה להר סיני (כניסה לקה"ק = עלייה להר סיני) – 6
מדרבנן – חשש הלכתי – שמא אשתו תפרוס נידה בתשמיש – 7.
ובפרה כל הפרישה היא מעלא בעלמא (כמו רי"ח עצמו).
(ד. 1+)
ד. קושיות וראיות:
- ראיה לרי"ח: היו מזין על הכהן מי חטאת כל שבעת ימי הפרישה.
לרי"ח זה מובן – גם במילואים היזו (דם) על אהרן כל 7 הימים שלפני היום ה8.
(ולמה היזו דם ולא מי חטאת? כי עוד לא היתה פרשיית פרה אדומה).
אבל לר"ל – למה להזות?
תשובה: זה מעלא בעלמא (גם ביו"כ וגם בפרה).
(ד. שליש)
- תניא כוותיה דרי"ח (מהמשכן):
בברייתא יש שני לימודים מהמשכן ליו"כ:
a. כתוב בעבודת יו"כ:
"בזאת יבוא אהרן על הקודש" – "בזאת" – במה שנאמר לפני כן (אחרי מות – שמתו במילואים, כלומר יש קשר למילואים).
בגמרא:
והרי זה נצרך לגופיה (פשט) – לקרבנות שמביא הכהן (פר ואיל)
תשובה: אם כן היה צריך בזה או באלו. בזאת (נקבה) – מתייחס לפרישה.
- b. כתוב במילואים (בסוך הברייתא, המקור שכבר ראינו, "ואומר"
"ציווה ה' לעשות לכפר עליכם" – לעשות – פרה, לכפר – יו"כ.
(ויש שלא גורסים את הפרה, כי הרי לרי"ח זה מעלה בעלמא).
ושואלת הגמרא: למה צריך עוד דרשה?
תשובה: שמהדרשה הראשונה משמע אולי שזה רק ביו"כ הראשון או רק אהרן הכהן
לכן הדרשה מלמדת שזה לדורות.
הברייתא גם מציינת נקודות דמיון בין חנוכת המשכן ליו"כ:
שבשניהם זה פרישת שבעה ליום אחד,
ובשניהם מלמדים אותו בזמן הפרישה את ההלכות,
(ד. 7-)
- תניא כוותיה דר"ל (הראיה מרי"ס הגלילי):
תחילה הברייתא מבארת מתי היו ששת הימים בהם שכן הענן:
"וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד־ה' עַל־הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן" –
רי"ס הגלילי (כר"ל): אחרי ממעמד הר סיני, תחילה לארבעים יום,
והענן כיסה רק את משה לשם פרישה, וזה המקור לפרישה (כר"ל).
ר' נתן: דומה לרי"ס הגלילי שזה היה אחרי מתן תורה,
אבל הענן כיסהו לא לשם פרישה אלא למרק (לנקות) אכילה ושתייה שבמעיו, לשומו כמלאכי השרץ שלא אוכלים ושותים.
ר' מתיא בן חרש: דומה לרי"ס הגלילי שזה היה אחרי מתן תורה,
אבל הענן היה כדי להכניס בו אימה לפני עולה להר סיני,
שתהא התורה ניתנת באימה.
(ולא ברור האם גם לדעתו ניתן ללמוד ליו"כ או שזה דין מיוחד בתורה).
ר"ע (כרי"ח): לפני מעמד הר סיני – בר"ח סיוון, וביום ה7 ניתנה התורה.
והכוונה שהענן כיסה את ההר (ולא את משה, שעלה וירד כמה פעמים),
ו"ויקרא אל משה" – הכוונה לאמירת עשרת הדיברות למשה וכל ישראל,
(ד: רבע)
ה. בגמרא: במאי קמיפלגי (רי"ס הגלילי ור"ע, וממילא גם ר"ל ורי"ח) – מתי היה מעמד הר סיני:
ר"ע כרי"ס – שמעמד הר סיני היה ב7 בסיוון,
וכך היו 6 ימים מר"ח, וביום ה7 מעמד הר סיני,
וכבר באותו יום משה עולה שוב פעם בשביל ה40 יום.
רי"ס הגלילי כת"ק – שמעמד הר סיני ב6 לסיוון,
ולכן לא ייתכן ש7 הימים מתייחסים לימים מר"ח,
כי לא סביר שהענן הסתלק רק ב7 אם ב6 כבר היה מעמד הר סיני,
אלא 7 הימים היו אחרי מעמד הר סיני.
(ד: באמצע)
ו. קושיות על שתי הדעות:
- קשה על רי"ס הגלילי (ת"ק, ר"ל) – אם 6 הימים היו אחרי מעמד הרב סיני –
ה40 יום נדחים ב6 ימים, אז איך שבירת הלוחות לא היתה ב17 בתמוז? (משנה תענית)
תשובה – ה6 ימים כלולים ב40 יום. - לגבי ר"ע (רי"ס, רי"ח) –6 הימים הם מר"ח, ואז ביום ה7 "ויקרא אל משה" מתייחס לאמירת עשרת ההדברות:
זה סיוע לר' אלעזר – ש"ויקרא אל משה" הכוונה שקרא למשה וכל ישראל, וכתוב משה כדי לחלוק לו כבוד.
קשה מברייתא: "וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת־הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת…" (במדבר ז) – ואומרת הברייתא – רק אליו וכל ישראל לא שמעו.
תשובות:
- בהר סיני כולם שמעו, באוהל מועד רק משה שמע.
- בקריאה – כולם שמעו, בדיבור – רק משה.
(ד: שליש תחתון)
ז. עוד דרשות על הפסוקים בשמות כד:
וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל־הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת־הָהָר׃
וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד־ה' עַל־הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן׃
וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה׃
- A. לגבי הכניסה לענן – לכאורה יש סתירה:
מצד אחד – "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן" (שמות מ),
מצד שני – "וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל־הָהָר וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם".
תשובות:
- 1. מלמד שתפסו הקב"ה והביאו בענן.
- דבי ר' ישמעאל – נעשה לו שביל בענן ("וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן" כמו "ויבואו בני ישראל בתוך הים").
- B. אגב "ויקרא אל משה" –
גם בתחילת ספר ויקרא יש קריאה: "וַיִּקְרָא אֶל־מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר".
- לימדה תורה דרך ארץ – שקודם יקרא לחברו ואז יאמר לו.
- "לאמר" – מכאן שאדם יעביר את דברי חברו לאנשים אחרים רק אם הדובר אמר לו להעביר.
