הדף היומי – יומא י

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי – יומא דף י

(י. 2+ עד יא. 6+)

חלק א – המשך אגדתא

תזכורת: דיברנו אתמול על ההחטאים שגרמו לחורבנות השונים, ומפני מה לא שרתה שכינה בבית שני. ר"ל – כי לא כולם עלו בעליית עזרא, רי"ח – כי הוא נבנה ע"י הפרסיים שהם צאצאי יפת, וכתוב: יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם.

כעת נראה מניין שהפרסיים צאצאי יפת.

א. צאצאי יפת (וצאצאי כוש)

"בְּנֵי יֶפֶת גֹּמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתֻבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס" (בראשית י, ב) –

גֹּמֶר – גרממיא (גרמניא),
וּמָגוֹג – קנדיא (כרתים, דרום מזרח ליוון). בירושלמי – גותייא – ארץ הגותים (אוקריינה).
וּמָדַי – מדי
וְיָוָן – מקדוניא (צפון יוון),
וְתֻבָל – בית אונייקי,
וּמֶשֶׁךְ – מוסיא (אזור טורקיה),
וְתִירָס – פרס

ב. אגב זה נראה עוד פסוקים שם (זיהוי מקומות) –

"וּבְנֵי כוּשׁ (בן חם בן נח) סְבָא וַחֲוִילָה וְסַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא, וּבְנֵי רַעְמָה שְׁבָא וּדְדָן" (בראשית י, ז)

תני רב יוסף: סַבְתָּה וְסַבְתְּכָא הם סקיסתן החיצונית (הרים) שמקיפה את סקיסתן הפנימית,
והמרחק ביניהם 100 פרסאות, וההיקף 1000 פרסאות.
פרסה = כ4 ק"מ.

לגבי נמרוד (עוד בן של כוש) – "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" (שם פסוק י)

בָּבֶל – בבל,
וְאֶרֶךְ – אוריכות (בדרום הפרת, דרומית לבבל),
וְאַכַּד – בשכר (אך תרגום יונתן – נציבין, בצפון בבל).
וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר – נופר נינפי (אולי העיר ניפור, בדרום החידקל)

ופסוק הבא (יא) – "מִן־הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת־נִינְוֵה וְאֶת־רְחֹבֹת עִיר וְאֶת־כָּלַח" (שם יא)

תני רב יוסף:
אַשּׁוּר  – העיר סילק (סלבקיא בדרום החידקל, דרומית לבגדד).
וַיִּבֶן אֶת־נִינְוֵה  – נינוה
וְאֶת־רְחֹבֹת עִיר – פרת דמישן (אזור מישן, בדרום הפרת)
וְאֶת־כָּלַח – בורסיף (על הפרת דרומית לבבל)

ופסוק יב – "וְאֶת־רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה".

רסן – אקטיספון (על החידקל, דרומית לבגדד),
הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה – כאן לא ברור האם זה רסן או נינוה, אך מספר יונה ברור שזה נינוה.

(י. באמצע, אגב הדרשות על צאצאי יפת)

ג. דרשות על שמות אנשים

לגבי המרגלים (במדבר כח, כג) –
"וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד־חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימַן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם".

וְשָׁם אֲחִימַן – מיומן שבאחים (ימין)
שֵׁשַׁי – שמשים את הארץ שאת ושבר.
וְתַלְמַי – שמשים את הארץ תלמים תלמים
יְלִידֵי הָעֲנָק – שהחמה נראית כמו ענק (תכשיט) על צווארם.

וכל אחד מהם בנה עיר:
אחימן – ענת,
ששי – אלוש,
תלמי – תלבוש.

(בהמשך יתקשר לבני יפת)

ד. פרס VS רומי
A. עתידה רומי שתיפול בידי פרס. מקור:

1. רבי: "לָכֵן שִׁמְעוּ עֲצַת־ה' אֲשֶׁר יָעַץ אֶל־אֱדוֹם וּמַחְשְׁבוֹתָיו אֲשֶׁר חָשַׁב אֶל־יֹשְׁבֵי תֵימָן אִם־לֹא יִסְחָבוּם צְעִירֵי הַצֹּאן אִם־לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם נְוֵהֶם (בתיהם)" (ירמיהו מט).

וצעירי הצאן זה פרס:

1. a. רבה בר עולא: כי פרס נמשלו לצאן: הָאַיִל אֲשֶׁר רָאִיתָ בַּעַל הַקְּרָנָיִם (הוּא) מַלְכֵי מָדַי וּפָרָס" (דניאל ח, כ).

מתקיף רבה בר עולא: והרי גם יוון נמשלה לצאן פסוק אח"כ – " וְהַצָּפִיר הַשָּׂעִיר מֶלֶךְ יָוָן".

1. b. ההוא מרבנן: כי פרס (תירס) זה האח הצעיר (כמו שראינו בפסוק של בני יפת).

(י. שליש תחתון)

2. משום ר' יהודה בר' עילאי: קל וחומר מהבבליים:

אם הפרסים כבשו את הבבליים (שהחריבו את מקדש ראשון, שנבנה ע"י ישראל),
קל וחומר שיכבשו את הרומאים שהחריבו את המקדש שהם עצמם (הפרסים) בנו.

3. וסברא דומה – רב כהנא ורב אסי: מן הדין שהסותרים של המקדש (רומאים) יפלו ביד בוניו.
4. B. רב – עתידה פרס שתיפול בידי רומי

           והקשו רב כהנא ורב אסי מהסברא,
וענה:

1. "גזירת מלך היא".
   2. גם הפרסים הרסו בתי כנסיות.

(וכן מפורש בברייתא (כרב, עם שתי הסיבות).

ובאותו סגנון אומר רב: אין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו תשעה חודשים.

(י. 7-)

חלק ב – דיני מזוזה

"וכתבתם על מזוזות ביתך, ובשעריך" – השאלה היא מה נחשב בית.

א. ת"ר – לכל הלשכות במקדש לא היה מזוזה, חוץ מלשכת פרהדרין.

למה?

1. ת"ק: כי חדר שלא נועד לדירת אדם – לא שמים בו מזוזה.
   ואילו בלשכת פרהדרין היה הכהן הגדול ישן לפני יו"כ – לכן שמו מזוזה.

מקשה ר' יהודה בברייתא: והרי היו לשכות שישנו בהם השומרים?

2. אלא ר"י: גם פרהדרין פטורה מן הדין,

ורק חייבת מגזירה (כדי לעשות אווירה ביתית, שלא יראה כאילו הכהן בכלא).

הסבר המחלוקת:

           רבה: המחלוקת לגבי מקום שישנים בו באופן זמני (לא "בקיץ ובחורף").

לת"ק – חייב במזוזה,
לר"י – פטור ממזוזה.

מקשה אביי:

1. "וְהִכֵּיתִי בֵית־הַחֹרֶף עַל־בֵּית הַקָּיִץ…" (עמוס ג) – גם בית קיץ/חורף נחשב בית.
   תשובה: הוא נחשב "בית קיץ/חורף", אבל הוא לא נחשב "בית" סתם.
2. לגבי סוכה (משנה במעשרות):
   חכמים – פטורה ממזוזה (ועירוב חצרות ומעשרות),,
   ר"י – חייבת.

(זה קשה גם לרבנן וגם לר"י, כרגע מתמקדים בר"י, ובהמשך נעבור לרבנן):

ניסיון תשובה: הכוונה מדרבנן.
דחייה: לגבי מעשר זה חומרא שיכולה להביא לקולא, שאדם יפריש מהפטור על החייב ולהפך.

           אלא אביי ורבא: לפי כולם שינה זמנית נחשבת בית – בזמן השינה.
לכן מובן למה מחייב בסוכה.

אז למה ר"י פוטר את לשכת פרהדרין מן הדין, ורק מחייב בגלל גזירת הכלא?

אביי: הוא לא פוטר,
אלא הוא פוטר את שאר הימים (ורבנן מחייבים, גזירה אטו שבעת הימים).

רבא: (בשאר הימים ודאי פטור לכולם)
אלא הוא פוטר כי זה דירה בעל כורחו.
ורבנן מחייבים גם בדירה בעל כורחו.

                      ולמה רבנן פוטרים בסוכה?

אביי – לא התייחס לזה (ואולי זה לא אותם רבנן).
רבא – שם הם פוטרים מסיבה ייחודית לסוכה – שסוכה היא דירת ארעי (ואילו לר"י – דירת קבע).

יוצא לרבא שיש שתי מחלוקות:

האם דירה בעל כורחה נחשבת דירה:

לרבנן – נחשבת (לכן פרהדרין חייבת),
לר"י לא (לכן חייבת רק מגזירה).

האם סוכה דירת קבע או ארעי:

לרבנן – דירת ארעי, לכן פטורה,
לר"י – דירת קבע – לכן חייבת.

(י: 1-)

ב. ברייתא: לכל השערים בעזרה לא היתה מזוזה, חוץ משער ניקנור, כי לפנים ממנו היתה לשכת פרהדרין.

מי התנא של הברייתא?

לכאורה זה רבנן (שלשכת פרהדרין חייבת)
           אבל לר"י – הרי לשכת פרהדרין חייבת רק מגזירה, ואנחנו נעשה גזירה לגזירה?

תשובה: זה גם לר"י, וזה הכל גזירה אחת.