לעילוי נשמת
לילי בת אשר ז"ל
ש-כג׳ באייר הוא יום פטירתה
להקדשות ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
סיכום הדף היומי דף עח
(עז: שליש תחתון עד עח: במשנה)
דברים כג – האסורים לבוא בקהל ה' –
ב – לֹא־יָבֹא פְצוּעַ־דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה בִּקְהַל ה'׃
ג – לֹא־יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'׃
ד – לֹא־יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד־עוֹלָם׃
ה – עַל־דְּבַר אֲשֶׁר לֹא־קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת־בִּלְעָם בֶּן־בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ׃ ו – וְלֹא־אָבָה ה' אֱלֹקיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל־בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹקיךָ לְּךָ אֶת־הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלֹקיךָ׃ ז – לֹא־תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כׇּל־יָמֶיךָ לְעוֹלָם׃
ח – לֹא־תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא־תְתַעֵב מִצְרִי כִּי־גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ׃
ט – בָּנִים אֲשֶׁר־יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'׃
איסור מצרי ואדומי
א. האם הבנות מותרות?
- A. במשנה –
עמוני ומואבי אסורים לעולם (איסור לאו), אבל הבנות מותרות מיד.
מצרי ואדומי – רק דור ראשון (המתגייר) ושני אסורים (בנו), אבל דור שלישי (הנכד) מותר.
לגבי הבנות –
ר"ש – מותרות מיד,
רבנן – גם אסורות.
- B. המשא ומתן במשנה ובגמרא –
ר"ש – מותרות מיד, קל וחומר מעמוני ומואבי, שאיסור שהוא רק ל3 דורות בנות מותרות.
האוסרים (רבנן) דוחים את הקל וחומר ע"י שילוב של שני לימודים שהבנות אסורות –
מצד אחד – איסורי עריות יוכיחו (שאסורות עד דור שלישי – לאדם אסור לשאת את נכדתו, את נינתו מותרת), ובכל זאת גם בנות נאסרו.
החיסרון בלימוד – שם זה איסור כרת, מצרי ואדומי רק איסור עשה.
מצד שני –
- ממזר יוכיח (שאינו כרת), וגם שם נאסרו הבנות.
החיסרון – הוא אסור לעולם.
דחיה – הרי הוא קשור לאיסור כרת (תוס' – וגם איסור לאו), משא"כ מצרי.
- חלל מאיסור עשה יוכיח (כה"ג שבא על בעולה מאונס, שעושה חלל לפי ראב"י), וגם הבנות אסורות.
ואילו ר"ש –
- לא פוסק כראב"י, ולכן אין כאן צד שני.
- קיבל את זה בהלכה (מסורת).
- יש לו גם חיזוק – "בָּנִים אֲשֶׁר־יִוָּלְדוּ"
האוסרים – ר"י – בנים זה לא הוכחה, כי כתוב "אֲשֶׁר־יִוָּלְדוּ" – כולל בנות.
(עז: 2-)
ב. רי"ח – איך בכלל מגיעים למצב של דור שלישי למצרי, הרי אסור לו להתחתן?
לא יכול להתחתן עם ישראלית,
האם יכול להתחתן עם גרים?
זה תלוי במחלוקת האם גרים נחשבים "קהל ה'"? (מסכת קידושין) –
רי"ס – אינם קהל, והמצרי יכול לשאת גרה (מצריה או אחרת).
ר"י – קהל, ולמצרי אסור לשאת גרה, אז עם מי יתחתן?
אלא שר"י לשיטתו – שסובר כרבנן שמצרייה אסורה, וממילא היא אינה קהל, והמצרי יכול לשאת מצרייה.
ואולי מדובר שעבר ונשא ישראלית?
תשובה – התורה לא עוסקת ב"דאי" כשמדברת על היתרים (שמותר דור 3).
(עח. 6+)
ג. דינים שונים מהפסוק של מצרי –
"בָּנִים אֲשֶׁר־יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'"
- A. בנים ודור –
אם היה כתוב בנים – היינו חושבים שהכוונה לאותו דור (בן 1,2 אסורים, בן 3 מותר).
אם היה כתוב דור – היינו חושבים שהכוונה לדורות של ישראל – שהדור של סיני והדור אחריו אסורים במצריים, אבל דור ישראלי 3 מותר גם במצרי 1.
- B. להם ולהם –
להם – מהם מנה (הגר נחשב 1, הבן שלו 2, והנכד 3 ומותר).
ומה לומדים מ"אשר יוולדו" (לכאורה הכוונה שסופרים מהילד)?
לקולא – שאם מצרית מעוברת התגיירה, ואז ילדה, הילד כבר נחשב 2.
להם – הלך אחר פסולן (היותר פסול) –
אם עברה על איסור ונשאה מצרי (או להפך לפי ת"ק) – הולכים לפי המצרי,
(ולא אומרים שהבן גם בן של ישראלי/ת ואין לו איסור).
הלך אחר פסולן נאמר גם בממזר ("גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא־יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה') –
(שאם נשא ישראלית כשרה – הולד ממזר),
מה הצריכותא בממזר ובמצרי? צריך להשמיע בשניהם כי:
מצרי חמור כי הוא נכרי
ממזר חמור כי אסור לעולם.
(עח. באמצע)
ד. לפי האבא או לפי האימא – מצרי 2 שנשא מצריה 1 – מה דין הבן?
שיטה א –
כשנעשה איסור – הלך אחר פסולן (היותר פסול), לא משנה אם זה האימא או האבא,
אבל כשלא נעשה איסור (מצרי ומצריה) – לפי מי הוולד הולך?
שתי גרסאות בדעת רי"ח:
- A. רבה בב"ח-רי"ח – לפי האבא, והבן 3 ומותר
(במדבר א, ב – "למשפחותם לבית אבותם" (רש"י))
קושיות:
- מתיב רב יוסף –
ר' טרפון (משנה בקידושין) –
ממזר יכול לטהר את זרעו ע"י שישא שפחה כנענית (לאדם אחר אסור לשאתה, אך לממזר מותר), כך הילד יהיה עבד כנעני ולא ממזר (אין ממזרות אלא בישראל), ואז ישחררו אותו והוא יהודי כשר.
רואים שהילד הולך לפי האימא (לכן הוא עבד, ולא ממזר).
תשובה: שם זו גזירת הכתוב – "האישה וילדיה תהיה לאדוניה, והוא (האבא, עבד עברי) יצא בגפו"
- מתיב רבא –
מנימין (מצרי 1) רצה להשיא את בנו (מצרי 2) למצרית 2, כדי שהנכד יהיה מותר
והרי לפי דעה זו (שלפי האבא), הבן יכול גם לשאת מצרית 1!
תשובה – אכן רי"ח גורס מצרית 1.
- B. רב דימי – רי"ח: הבן 2 ואסור, כי הולכים לפי האימא
סברא א – כי עובר ירך אמו.
קשה – הפריש בהמה מעוברת לחטאת, ואז ילדה, יכול לבחור במה להתכפר, והשנייה תרעה ותיפדה.
אם עובר לא ירך אמו – מובן, נחשב כמו שני בהמות נפרדות שהפריש את שתיהן לאחריות (ליתר בטחון),
אבל אם עובר ירך אמו – לא מובן. הולד נחשב ולד חטאת, והולך למיתה.
סברא ב (אביי) – לימוד מיוחד לגבי איסור מצרי "בנים אשר יוולדו" – לפי הלידה.
ועובר לאו ירך אמו.
קשה – נכרית מעוברת שהתגיירה בנה לא צריך טבילה.
לכאורה – כי עובר ירך אמו.
תשובה – זה לא כי עובר ירך אמו, אלא כי גם הוא טבל, והאימא אינה חוצצת (כי "היינו רביתיה" – זו דרך גדילתו)).
(עח: 2+)
שיטה ב – רבין רי"ח – אם התגיירו – הולכים לפי הפגום יותר מביניהם –
(כלומר – אומרים הלך אחר הפסול גם כשלא עשו שום איסור!)
במקרה של מצרי 2 ומצריה 1 או להפך –
הילד יחשב מצרי 2 ולא 3.
ובמקרה של גר עמוני שנשא גיורת מצרית,
אם יוולד בן זכר – נחשב עמוני ואסור לעולם (ולא מצרי שאסור רק 3 דורות)
אם תיוולד נקבה – נחשבת מצרית ואסורה ל3 דורות (ולא עמוני שמותרת מיד).
