שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – יבמות לז

השיעור לעילוי נשמת אהרן משה בן יהודה ז"ל,
ולעילוי נשמת אברהם שלמה בן משה ז"ל
ולעילוי נשמת אבי סבאג הי"ד שנרצח בדרכו הביתה לפני עשרים שנה.

ולהבדיל, לרפואת ענבל אסתר בת עפרה הי"ו בתוך שאר חולי ישראל.

להקדשות ליחצו כאן

סרטון דף יומילהורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן

סיכום הדף היומי

(לז. שליש – לז: שליש תחתון)

תזכורת:
ייבום זה רק אם לאח המת לא היו ילדים.
אם נולד למת (ראובן) ילד אחרי שהוא נפטר – זה נחשב שהיו לו ילדים.
לכן שמעון צריך לחכות 3 חודשים לפני הייבום, לוודא שאשתו של ראובן אינה בהריון.

 

המקרה שלנו: נולד בן מסופק:
שמעון לא המתין כנדרש וייבם אותה למשל בחודש השני, ואחרי שבעה חודשים נולד בן.
אם כבר אחרי חודש מהייבום לאישה ההיריון ניכר (רואים בטן) – אז ודאי שזה הילד של ראובן.
אם לא ניכר:
מצד אחד – אולי הוא של ראובן המת, ונולד בחודש ה9 (ואז הייבום לא ייבום, וצריך להוציאה, וחייב חטאת).
מצד שני – אולי הוא של שמעון היבם, ונולד בחודש ה7 (ואז הייבום ייבום, כי לראובן לא היו ילדים, ופטור מקרבן).
לכן מספק – יוציא אותה, וחייבים אשם תלוי.

א. שואל רבא לר"נ – למה לא הולכים לפי הרוב?

הרי רוב נשים יולדות ב9, וממילא זה ודאי מראובן, וחייב קרבן חטאת ולא אשם תלוי.

עונה ר"נ – כי כאן הרוב הורע:

קודם כל – הרי הנשים שלנו יולדות ב7 חודשים (כלומר: זה רק רוב נשים ב9, ולא כולן),
שנית – יש גם רוב לצד השני – לרוב נשים העובר ניכר אחרי 3 חודשים, וכאן לא היה ניכר.

 

(לז. באמצע)

ב. האם ספק ממזר מותר בממזרת ודאי?

(המקרה: אם שמעון לא הוציא אותה בזמן ונולד ונולד הילד הראשון (המסופק) ואח"כ עוד ילד (שהוא ודאי משמעון) –
הילד הראשון – ודאי כשר.
הילד השני – ספק ממזר, והשאלה היא האם ספק ממזר מותר בממזרת ודאי כמו שממזר ודאי מותר)

אסורמותר
(כי מתייחסים לספק ממזר כודאי ממזר)
(נתחיל מהסוף) –
בתנאים
(לא לגבי משנתנו אלא לגבי שתוקי ואסופי שהם ספק ממזרים)
ר' אלעזרהילל
שאמר שעשרה סוגי יוחסין עלו מבבל (כהנים, לויים, ישראלים, גרים… ממזרים, שתוקי ואסופי), ו"כולן מותרים לבוא זה בזה" – כלומר לכל קבוצה יש לפחות עוד קבוצה שמותרת בה,
מכאן שספק ממזר מותר לספק ולודאי.
אמוראיםרבשמואל
לגבי משנתנו (הילד השני) –
יש מחלוקת רבנן וראב"י,
וההנחה היא שהלכה כראב"י,
ולכן כל אמורא שם אותו בדעה שהיא לדעתו להלכה:
רבא
רבנן – מותר,
ראב"י – אסור
אביי
רבנן – אסור,
ראב"י – מותר
דחיית רבא –

הכוונה שעדיין נחשב ספק ממזר ("זימה" = "זו מה היא?").

(לז: 1+)

הוכחת אביי
ראב"י
– אדם שבא על הרבה נשים ואישה שנבעלת להרבה גברים מרבים ממזרים וזימה בעולם.
מכאן שגם ספק ממזר נחשב ממזר.

 

[אגב, מימרא דומה של ראב"י:
לא ישא אדם נשים ממדינות שונות,
ומקשים: הרי כשרב ור"נ הגיעו למקומות הם שאלו ני רוצה להתחתן איתם ליום אחד?

1. הם הם ידועים ואם יוולד ילד כולם ידעו שזה הבן שלהם (ומדובר ששלחו שליח 7 ימים מראש, כדי שלא תהיה בעיית דם חימוד).

2. הם לא באו על אותן נשים אלא רק התחייחדו (כדי שיהיה להם "פת בסלו" ולא יחטאו).

 

(לז: באמצע)

חלק ג – ספקות ממוניות של הספק (יוסף)

א. יוסף (הספק) ושמעון מתווכחים מי יירש את נכסי ראובן המת –

יוסף טוען שהוא הבן של ראובן ולכן הוא יורש הכל (ושמעון כלל אינו יבם),
שמעון טוען שהוא הבן שלו (של שמעון), ושמעון הוא היבם והיורש.

הדין: ממון המוטל בספק חולקים.

(ואפילו לדעת רבנן שאומרים בתחילת בבא מציעא המוצאי מחברו עליו הראיה – כאן הרי שניהם לא מוחזקים ולכן חולקים).

 

ב. המשך המקרה הקודם –
A. לא הספיקו לחלק את הנכסים ביניהם ואז גם שמעון מת, ועכשיו יוסף מתווכח עם הבנים של שמעון:

הוויכוח אותו וויכוח (יוסף טוען שהוא של ראובן, הם טוענים שהוא של שמעון),
אלא שכאן יש דבר נוסף – בניגוד למקרה הקודם שאם הספק של שמעון – לא מגיע לו כלום מהירושה,
כאן גם אם הוא של שמעון – מגיע לו משהו (הוא אח של בני שמעון, וצריך לחלוק עמהם).

יוסף טוען – אני הבן של ראובן ומגיע לו הכל,
בני שמעון טוענים – אתה של שמעון (אח שלנו) ותתחלק איתנו.

הדין:

סברוה רבנן – יוסף יקח הכל.

כי כיוון שלשני צידי הספק ודאי שליוסף מגיע משהו,
ואילו לאחים לא בטוח שמגיע משהו,
הוא נחשב מוחזק, והם אלו שצריכים להביא ראיה.

רב משרשיא – מה שבטוח מגיע לו – הוא יקח, ואת השאר יחלקו.

הוא מוחזק רק במה שודאי שלו ולא בשאר.

 

  1. B. יש משנה בדף ק: עם מקרה נוסף
    אחרי שגם שמעון מת, אחד מהבנים מת, והאחים מתווכחים על הירושה של אותו אח –

אם יוסף מת – גם בני ראובן וגם בני שמעון יורשים אותו (חולקים)
אם אח אחר מת (בן ראובן או בן שמעון) יוסף לא יורש כלום (גם לא חצי),

למה לא? הרי הוא ספק אח שלהם?
כי להם זה ודאי ולו זה ספק, אז המוציא מחברו עליו הראיה.

רבנן דימו את מקרה 2 (ששמעון מת ויוסף מתווכח עם בני שמעון) למקרה 3 (דף ק:) –

כמו ששם הם נחשבים מוחזקים כי הם בטוח יורשים, והוא לא, ולכן עליו להביא ראיה,
כך כאן כיוון שהוא בטוח מקבל משהו והם רק ספק – עליהם להביא ראיה.

אך רב משרשיא דחה את הדמיון:

בדף ק: הם ודאי מקלבים משהו כי הם ודאי הבנים של אבא שלהם והוא רק ספק.
במקרה 2 הוא אמנם ודאי משהו, אבל הוא עדיין לא יודע מי אבא שלו, לכן זה נשאר ספק וחולקים את מה שבספק

 

וממשיך רב משרשיא – שאם כבר לדמות את המשנה שם, נדמה למקרה הבא:

 

  1. C. אם יוסף ובני שמעון מתווכחים לגבי הנכסים של שמעון עצמו (ולא הנכסים שירש מהמת) –

כיוון שלבני שמעון ודאי מגיע,
ואילו יוסף הוא רק ספק,
אז כמו שאמרה המשנה (ק:) – הוא לא יירש כלל (הם מוחזקים, והוא צריך להביא ראיה).

 

 

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.