השיעור מוקדש לרפואת
יוסף יום טוב בן אברהם אליהו הי"ו,
בתוך שאר חולי ישראל
השיעור מוקדש לעילוי נשמת
דדה בת עזיזה ז"ל
וכן לעילוי נשמת
משולם זלמן בן מאיר נתן ז"ל
איש הקיבוץ הדתי
השיעור עם הקריאה בגמרא
השיעור המשולב
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת יבמות לחץ כאן.
2022לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של השיעורים המוקלטים ליחצו כאן
(יג: שליש תחתון – יד: 5-)
משולבים זה בזה שני נושאים: איסור לא תתגדדו (שתוך כדי יתקשר למשנתנו) ב. משנתנו – לגבי ייבום וחליצה של צרות ערווה – האם ב"ש עשו כדבריהם או לא. אנחנו כאן נפריד בין הנושאים.
חלק א – ר"ל – יש איסור לעשות אגודות אגודות
א. סברא ומקור –
סברא – רש"י – שלא יעשו שתי תורות
מקור – "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדְדוּ וְלֹא־תָשִׂימוּ קׇרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת",
והרי זה נצרך לפשט (לא לעשות חבורה על מת)?
אם כן צריך לכתוב "לא תגודדו".
אז אולי זה רק לאיסור "אגודות אגודות"?
אם כן צריך לכתוב "לא תגודו".
מהכפלות של לא "תתגודדו" – משמע לשני האיסורים.
ב. ולכן שואל ר"ל – איך ייתכן שתקנו שמגילה נקראת בכמה ימים – יא, יב, יג, יד, טו?
רי"ח לא עונה, אלא הוא והגמרא מביאים מקרים נוספים מהם קשה.
(לרשב"א – רי"ח מנסה להראות שאין איסור כזה,
אך ראשונים אחרים גם לרי"ח יש איסור, אלא אומר למה אתה מקשה מכשם ולא ממקרים אלו, בכל אופן –
ומתוך התירוצים למקרים אלו הראשונים יתרצו גם את מגילה –
שאם זה במקומות שונים זה לא נחשב לא תתגודדו.
ג. הקושיות על לא תתגודדו:
קושיות רי"ח –
- מלאכה בערב פסח, יש מקומות שנהגו להתיר ויש שאסרו.
עונה ר"ל – שם זה מנהג, ובזה אין איסור.
- מלאכה בליל יד ניסן – שב"ה מתיירם וב"ש אוסרים, וכנראה היו מקומות שנהגו כב"ש.
עונה ר"ל – מי שיראה אותם נמנעים ממלאכה לא ידע שזה בגלל האיסור
- משנתנו – ב"ש נהגו שצרות ערווה צריכות ייבום חליצה, וב"ה פטרו אותן!
תשובות:
- a. ר"ל – בית שמאי לא באמת עשו כמנהגם.
(ר"ל ורב – לא עשו, רי"ח ושמואל – עשו ועשו).
(דילוג יד. 2+ עד שליש)
- b. כן עשו כדבריהם, אלא שאין איסור לא תתגודדו ב:
אביי – באותה עיר, בשני ערים שונות מותר
(מקשה רבא – ב"ה וב"ש היו מעורבים באותן ערים)
רבא – באותו בי"ד, אך בשני בי"ד גם בעיר אחת מותר.
(יד. באמצע)
קושיות הגמרא –
- ת"ש – במקומו של ר"א התירו גם מכשירי מצווה (לכרות עצים להכנת פחם להכנת סכין מילה), ובמקומו של ר"ע שחלק עליו אסרו.
תשובה – כאמור – בשני ערים מותר
(ומה ההווה אמינא בשאלה? שאולי בדיני שבת נחמיר).
- ת"ש – בעניין מוקצה של נר שדלק בערב שבת וכבה –
במקומו של ריב"ל התירו, במקומו של רי"ח אסרו.
תשובה – שוב – בשני ערים מותר.
אלא השאלה מר' אבהו שכל פעם נהג כמנהג המקום, אז אם אדם אחד יכול לפצל עצמו, כמובן שעיר אחת או בי"ד יכולים להפצל.
תשובה – באמת התיר, ובמקום של רי"ח רק אסר משום כבודו, וכך לא נראה כשתי תורות.
(והודיע לשמש שלו, שלא יטעה גם השמש).
חלק ב – לגבי צרות ערווה – האם עשו ב"ש כדבריהם?
(יד. 2+)
כאמור נחלקו –
ר"ל ורב – לא עשו כדבריהם.
רי"ח ושמואל – עשו כדבריהם.
א. איך המחלוקת מסתדרת עם הבת קול (עירובין יג:) שהלכה כב"ה?
- מדובר לפני הבת הקול –
מי שאומר שב"ש עשו כב"ה – כי ב"ה הרוב,
ומי שאומר שלא – כי ב"ש אמנם היו מיעוט, אבל היו מחודדים יותר.
- מדובר אחרי הבת קול –
מי שאומר שב"ש עשו כב"ה – בגלל הבת קול
ומי שאומר שלא – כר' יהושע שאין משגיחין בבת קול (בתנורו של עכנאי ב"מ נט:).
(דילוג ל- יד. רבע תחתון)
ב. קושיות –
- קושיא על מאן דאמר שעשו כדבריהם –
משנתנו – לא נמנעו מלישא נשים זה מזה
והרי אם ב"ש עשו כדבריהם – והאח מייבם צרות ערווה – הרי לב"ה זה איסור כרת והילדים ממזרים! אז למה לא נמנעו?
תשובות:
- אולי לב"ש גם איסור כרת לא מוליד ממזר?
דחייה – ר' אלעסזר בברייתא – מודים כולם שמכרת יוצא ממזר!
2. ב"ש היו מודיעים לב"ה אם מדובר בצאצא של ייבום כזה.
[ויכולנו אולי לומר שגם אם לא הודיעו סמכו על זה שיהיה לזה קול,
אך מהמשך המשנה לגבי טומאת כלים, שגם בזה ב"ש מקלים, ושם ברור שמודיעים כי אין לזה קול, משמע שגם לגבי הצרות היו מודיעים].
(דילוג יד: 8+ ("גופא") עד השליש)
- ת"ש – קושיא על מאן דאמר שלא עשו כדבריהם –
קושיא דומה מברייתא שגם שם ת"ק אומר שלא נמנעו, אך ר"ש אומר שנמנעו (מודאי, ולא מספק),
מכאן ראיה שאכן ב"ש עשו כדבריהם, ולכן נמנעו.
(ואילו לב"ה לא נמנעו, כי הודיעו, כנ"ל).
[הבנת הברייתות:
- A. ברייתא זו –
- a. למה ב"ש נמנעו מב"ה?
הרי לדעתם כל הבעיה שב"ה מחררים זקוקה לייבום לשוק, וזה רק לאו, וילדיה כשרים?
תשובה – החשש לא לילדיה אלא לצרה עצמה.
b. למה ר"ש אומר שנמנעו רק בודאי, הרי גם ספק אסור?
תשובה – כוונת ר"ש שבסתם (="ספק") לא נמנעו, ורק אם הודיעו להם (="ודאי") נמנעו,
וזה בעצם כת"ק, ובעצם כל הברייתא ר"ש ואין מחלוקת].
(חזרה ל-יד: 8+ גופא)
- B. ("גופא") הברייתא הקודמת – שמודים שאין ממזר אלא ממי שאיסורו כרת –
משמע שזה מישהו שמחמיר, שמודה להקל שבמקרה שבו הוא מחמיר זה לא ממזר,
מי מודה למי?
ב"ש מודים שבחשש שלהם (שמישהו יתחתן עם זקוקה ששוחררה לשוק (איסור לאו) זה לא ממזר,
וזה לאפוקיה מר"ע שסובר שזה כן ממזר!
מחר נמשיך עם עוד ראיות האם ב"ש עשו כדבריהם או לא.
