לעילוי נשמת
הרב דוד הכהן זצ"ל
שכ"א כסליו יום פקודתו.
ברכה והצלחה לתורמים משפחת כהן זיווג הגון לילדיהם. בריאות ואריכות ימים לסבתות היקרות
ולעילוי נשמת
שמואל אלעזר בן אברהם מנחם (שמוליק מאיר) ז"ל
סגן ראש עיריית ירושלים שלחם לבניינה אחדותה וקדושתה של העיר והיום מלאו 25 שנים להילקחו
להקדשות ליחצו כאן
שיעור הדף היומי הקצר
להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן
שיעור הדף היומי הארוך המשולב
(הסיכום המסודר + קריאה בגמרא עצמה)
קריאה בגמרא עצמה ברצף ללא התרשים
דף יומי מסכת תענית דף יד – הסיכום הכתוב
(יד. שליש – טו. סוף פרק מאימתי)
חלק א – מעוברות ומניקות בתעניות גשמים
(אם נתעלם מתענית היחידים, יש 3 סדרות של תעניות: 3, 3, 7, באיזה מהן מתענות?)
שלוש ברייתות סותרות + ההסבר של רב אשי שמתענות בסט האמצע:
- מתענות בראשונות – באמצעי (שזה ראשון יחסית לאחרון)
- מתענות באחרונות – באמצע (שזה אחרון יחסית לראשון)
- לא מתענות בשתיהן – בראשון ובאחרון, אבל כן באמצע.
(יד. באמצע)
חלק ב – ב7 התעניות האחרונות גם "מתריעין" – מה זה מתריעין?
רב יהודה – בשופרות (י"א שזה חצוצרות)
בשם רב – בתפילת "עננו אבינו עננו…" שאומרים בסליחות.
קושיות על רב:
- והתניא – "…וסימן לדבר יריחו", כלומר סימן ששופרות מועילים (רש"י 2),
מכאן שתוקעים בשופר.
תשובה (ריטב"א) – אכן שופר עושים לפי כולם, המחלוקת אם עושים גם עננו.
- והתניא – על שאר פורעניות כגון חיכוך (שחין), חגב וכו' – לא מתריעין אלא צועקים.
מכאן שעננו זה לא בצעקה אלא רק בשופר.
תשובה – זו מחלוקת תנאים,
שהרי במשנה יט. מתריעין גם בשבת, וודאי שאין שופר בשבת, אלא הכוונה לעננו.
(יד. 1-)
חלק ג – האם מוסיפים מעבר ל13 תעניות?
א. לגשמים – לא עושים יותר מ13.
ב. מה לגבי שאר צרות?
סיפור – בשנות ר"י נשיאה (נכד רבי) היתה צרה, וגזר 13 תעניות ולא הועיל, ורצה לגזור עוד –
ר' אמי – לא מטריחין את הציבור יותר מדי.
אך בשם רי"ח – זה נכון לגשמים, אבל לשאר צרות – עושים יותר.
וכן בברייתא – דווקא בגשמים אבל בשאר צרות מתענים עוד.
ומה יעשה ר' אמי עם הברייתא?
זו מחלוקת תנאים –
רבי כמו ר' אמי – שלא מוסיפים כדי לא להטריח
אך רשב"ג כמו רי"ח – שרק בגשם לא עושים, כי כי כבר עברה רביעה ראשונה (נגמר טבת) ואין טעם, אבל בשאר צרות עושים עוד.
ג. לפי סברת רשב"ג (שיצא זמנה של רביעה) – מה לגבי מקומות בהם יש חורף ארוך יותר?
(השאלה לא מפורשת בגמרא, אבל זה מה שעולה בסוגיה לפי רש"י, שמשווה בין "ותן טל ומטר" לבין תעניות) –
שאלו בני נינוה את רבי לגבי "ותן טל ומטר" – לנו שיש גשם גם בתמוז –
האם נאמר ותן טל ומטר כרבים (בברכת השנים) או כיחידים (בשומע תפילה)
וענה רבי – כיחידים (כלומר מה שקובע זה ארץ ישראל, ואל כל מקום ומקום).
ומקשים – רבי יהודה – אימתי עושים רק 13, כשהשנים כתקנן ובארץ ישראל,
אבל בחו"ל – הכל לפי השנים והמקומות.
תשובה – זו מחלוקת תנאים בין רבי לאותה ברייתא.
[ולמעשה – ר"נ – בברכת השנים, רב ששת (וכן הלכה) – בשומע תפילה].
(יד: באמצע)
חלק ד – סגירת החנויות ב7 תעניות
בימי שני – מטיו (פותחים קצת) עם חשיכה, בימי חמישי – כל היום משום השבת.
א. בימי חמישי – האם מטין כל היום או פותחים כדרכם כל היום?
ת"ש – פותחים כדרכם.
ב. בימי שני (באותה ברייתא) –
אם יש לו שני פתחים – אחד נועל ואחד פותח לגמרי
ואם יש איצטבא מול הפתח שמסתירה – פותח כדרכו.
(יד: שליש תחתון)
חלק ה – עברו ה7 ולא נענו
היחידים חוזרים ומתענים עד סוף ניסן, אבל השאר לא.
אלא ממעטים במשא ומתן, בבניין, בנטיעה, באירוסין ונישואין, ובשאלת שלום בין אדם לחברו, כבני אדם הנזופין למקום.
הערות –
- לגבי בניין ונטיעה – הכוונה דווקא של שמחה (בונה בית חתנות לחופה, נוטע עץ של צל).
- אם עם הארץ שואל בשלום ת"ח – יענה לו בשפה רפה וכובד ראש.
חלק ו – איך מתפללים בשעת צרה –
ר' אלעזר –
- לא כל אחד יכול לעשות כל דבר, אלא רק אם סיכוי טוב שה' יענה (אחרת זה ביזיון לו, וחילול ה'), ולכן:
- לא יפול על פניו אא"כ הוא כיהושע בן נון (שנפל על פניו ונענה – שה' אמר לון למה נכשלו בכיבוש העי).
- לא יחגור שק אא"כ יודע שה' יענה לו כמו שנענה ליהורם מלך ישראל (שהפסיק את הרעב כשחגר שק).
- לכל אחד הדרך שלו (בחטא המרגלים) –
1. בתפילה על צרה – יהושע וכלב – קרעו בגדיהם, משה ואהרן – נפלו על פניהם.
מקשה ר' זירא – אחרי הפסוק שלמשה ואהרן נפולים (במדבר יד, ה), כתוב "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה… קרעו בגדיהם" – ו"ו החיבור מראה שגם נפל וגם קרע (וכפי שגם בעי, כאמור, נפל על פניו).
- בגאולה יבואו העמים לקבל פני ישראל – מלכים בקימה, שרים בהשתחוויה.
ושוב מקשה ר' זירא – ו"ו החיבור מראה שהשרים גם יקומו וגם ישתחוו..
- מימרא דומה של רנבי"צ – צדיקים לאורה, ישרים לשמחה – "אור זרוע לצדיק, ולישרי לב שמחה".
הדרן עלך מאימתי.
