הדף היומי – תענית דף יב

הלימוד מוקדש לעילוי נשמת
שושנה בת בלה ומשה ז"ל
ניצולת שואה שהיום מלאו 18 שנה לפטירתה
להקדשות ליחצו כאן

Download

שיעור הדף היומי הקצר

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

שיעור הדף היומי הארוך המשולב

(הסיכום המסודר + קריאה בגמרא עצמה)

קריאה בגמרא עצמה ברצף ללא התרשים

דף יומי מסכת תענית דף יב – הסיכום הכתוב

(יא: באמצע – יב: במשנה)

עד עכשיו דיברנו על תעניות ציבור.
עכשיו נראה שיש גם תענית יחיד – שיחיד יכול לקבל על עצמו למשל אם רוצה להתפלל על צורך מסוים.

תענית יחיד

כדי שתענית יחיד תהיה תענית היא צריכה: 1. זמן תחילת וסיום התענית. 2. קבלת התענית. היום נדבר פרטים אלו.

(יא: שליש תחתון)

א. תענית שעות

1. אמרו למר עוקבא – יש דבר כזה "תענית שעות", כלומר תענית יכולה להתחיל באמצע היום.

[אבל גם בתענית שעות חייב לקבל אותה לפני שמתחילה:
רא"ש – יום לפני, רש"י – לפני השעות.
האם אפילו אכל באותו יום?
לרש"י מדובר דווקא שבמקרה לא אכל באותו יום, ואז החליט לקבל תענית,
לרמב"ם גם אם אכל כבר].

[זו שאלה ששאלו את מר עוקבא בגינזק,
ובנוסף שאלו אותו האם צריכים להכשיר קנקני יין של נוכרים ומה לבש משה בימי המילואים,
ולא ידע, ושאל בבית המדרש וענו לו:
1. יש תענית שעות (כאמור),
2. אחרי שנה לא צריכים להכשיר (לפני שנה צריכים למלא במים ולשפוך אחרי 24 שעות 3 פעמים),
3. לבש חלוק בד פשתן לבן בלי אימרא (שפה)].

1. אבל מגביל רב חסדא – התענית שעות צריכה להסתיים בסוף היום
   כלומר אפשר להתחיל באמצע היום,
   אבל אי אפשר לסיים באמצע היום.

וכפי שאמר רב חסדא באופן כללי – "כל תענית שלא שקעה עליו השמש אינה תענית".

קושיות:

1. אנשי משמר מתענים ולא משלימים.
2. אם 9 באב יוצא בשבת, ודחו ל10 באב, אז צאצאי סנאב בן בנימין מתענים ולא משלימים (כי זה יו"ט פרטי שלהם שזה היום שבו מביאים עצים).
3. רי"ח קיבל תענית עד שיגיע הביתה (לפני השקיעה).

תשובות – בכל המקרים האלו לא מדובר באמת בתענית,
אלא בהשתתפות בצער הציבור או בהתחמקות של רי"ח מלאכול אצל הנשיא.

(יא: באמצע)

1. רב הונא – היה בתענית כל היום, והגיע הלילה ולא אכל, ובאמצע הלילה מחליט להמשיך בתענית – לא אומר בבוקר עננו.

למה?

1. רב יוסף – כי זה בעצם תענית שעות (התחיל באמצע הלילה, כשהחליט להפוך את זה לתענית נוספת, ולא בתחילת הלילה) –
   ולרב הונא לא אומר עננו כי:
   או שאין תענית שעות,
   או שיש תענית שעות' אבל היא לא מספיק חשובה כדי לומר עננו.
2. אביי – יש תענית שעות, ועל תענית שעות אומרים עננו,
   אלא שכאן יש בעיה אחרת – שכלל לא קיבל את התענית, אלא פשוט המשיך לצום.

(יב. באמצע)

ב. קבלת תענית –
שמואל – חייב לקבל את התענית מבעוד יום.

מתי? (לכתחילה)
שמואל – ביום שלפני, בתפילת מנחה
רב  – "במנחה" (ריטב"א – כלומר מתי שרוצה, גם הרבה ימים לפני).

ראיה לשמואל – כתוב במגילת תענית שאם קיבל הרבה תעניות מראש, ואחת מהן נופלת על יום במגילת תענית – התענית שלו גוברת, ו"ייסר" – כלומר צריך לקבל על עצמו את התענית.

לפי שמואל זה מובן – כי א"א לקבל תענית כמה ימים מראש,
אבל לפי רב – למה צריך לקבל שוב, הרי כבר קיבלת מראש את כל התעניות?
תשובה – לא כתוב "ייסר" אלא "יאסר" – כלומר התענית חלה גם בלי שמקבל שוב.

וכן מחלוקת תנאים מה גורסים שם.

(יב. 6-)

ג. עד מתי אוכל ושותה לפני התענית? 

• בברייתא – רבי – עד עמוד השחר, ר"א בר"ש – עד קרות הגבר (מוקדם יותר).

• הסיח דעתו מלאכול – הצום מתחיל –
  גירסא א: אביי – כשסיים את הארוחה וסילק השולחן.
  מקשה רבא – גמר סעודתו ועמד – מותר להמשיך.
  תשובה – שם עוד לא סילק השולחן.
  גירסא ב (מקל): רבא – כשהלך לישון שנת קבע.
  מקשה אביי – הלך לישון וקם – מותר לאכול.
  תשובה – שם מדובר במתנמנם.

(יב: 3+)

ד. האם תענית יחיד כוללת גם איסור נעילת הסנדל?
תלוי איך קיבל על עצמו –
כיחיד (מותר) או כציבור (אסור),
ואם קיבל סתם – רב – חוששים ואסור.
(לכן כשמקבל – צריך לומר בפירוש שמקבל כיחיד).

[האם בתעניות ציבור בבבל מקפידים על איסור נעליים?
רב ששת – צריך להקפיד,
אך שמואל – אין תענית ציבור בבבל (כלומר לא מקפידים על העינויים כמו בישראל),
ולכן:
היו חכמים שהלכו כרגיל (החכמים שרב ששת ביקר, ודבי רב אשי),
אביי ורבא עלכו עם נעלי "אפנתא" (ללא סוליות),
מרימר ומר זוטרא החליפו ימים ושמאל.

(יב: שליש)

ה. דחיית תענית

ר"י-רב – לווה אדם תעניתו ופורע ביום אחר.
שמואל:
גירסא א – יכול לדחות גם בלי להחזיר (זה לא נדר, זה פשוט הבעת רצון לצער נפשו).
גירסא ב – כמו רב, ושזה פשיטא (כמו נדר כסף לצדקה).

סיפור:
רב יהושע בר אידי לא אכל בשר אצל רב אסי כי היה בתענית,
ושאל רב אסי – אז תדחה כמו רב?
וענה – תענית חלום לא דוחים.