לעילוי נשמת רוג'ה (roger) שבתאי בן פולין ז"ל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי סוטה דף כא
(כא. 7+ עד כב. 1+)
חלק א – יש זכות תולה 3 שנים
א. איזה זכות תולה כ"כ הרבה?
אם לימוד תורה – הרי אינה מצווה על לימוד אז שכרה קטן יותר?
ואם מצווה – הרי זה רק כמו נר?
שבברייתא דרש ר' מנחם בר יוסי – "כי נר מצווה, ותורה אור" (משלי ו):
מצווה מגינה רק כמו נר לפי שעה (רק כשעושה אותה), תורה מגינה כמו אור – לעולם.
(כא. באמצע)
תשובות:
- רב יוסף – מצווה
והברייתא לא התכוונה שהמצווה לא מגינה כלל אחרי עשייתה,
אלא כך:
כשעוסק בהם: שניהם מגינים ומצילים,
אחרי שעוסק: תורה מגנא ומצלא, ומצווה רק מגנא (וזה מספיק כדי לתלות 3 שנים)
מתקיף רבא – והרי דואג ואחיתופל למדו תורה ובכ"ז נכשלו בעבירות (דואג הלשין על נוב, אחיתופל הצטרף למרד אבשלום),
כלומר גם התורה לא מגינה ומצילה לגמרי.
אלא רבא מוריד חלק מהם בדרגה (אבל זה לא משנה את התירוץ למשנתנו):
כשעוסק: תורה מגינה ומצילה, מצווה רק מגינה,
כשלא עוסק: תורה מגינה, מצווה מגינה (וזה מספיק כדי לתלות 3 שנים).
נסכם בטבלה (1 = רק מגינה, 2 = מגינה ומצילה)
| רב יוסף | רבא | |||
| תורה | מצווה | תורה | מצווה | |
| עוסק | 2 | 2 | 2 | 1 |
| לא עוסק | 2 | 1 | 1 | 1 |
(כא. שליש תחתון)
- רבינא – תורה,
השכר על זה ששולחות בניהם ללמוד ומחכות עד מאוחר שהבעל יחזור מהלימוד.
ב. השלמות לברייתא של נר מצווה ותורה אור
- הברייתא הביאה גם משל על אדם שהולך בדרך בחושך –
אבוקה (נר מצווה) – מציל מקוצים ובורות וכד',
עמוד השחר (תורה אור) – מציל מחיה רעה ולסטים.
הגיע לפרשת דרכים – ניצל מהכל.
מה הכוונה פרשת דרכים? זה ת"ח שזכה ללמוד תורה ו:
- נפטר בלי שפרש מהתורה
- זכה גם ליראת חטא
- דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא (שלומד בצורה ברורה עד שיכול לפסוק מזה הלכה).
- דבר אחר בברייתא – עבירה מכבה מצווה, ואין עבירה מכבה תורה,
שנאמר (שה"ש ח, ז) – "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה…".
הערות:
- רב יוסף – דואג ואחיתופל לא ידעו את זה, וחשבו שה' עזב את דויד בגלל חטא בת שבע.
- דורשים את המשך הפסוק – "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו" –
שלא ניתן לקנות שכר תורה אחרי שכבר נלמדה,
כלומר אם סיכמו מראש הסכם יששכר וזבולון – אפשר, כמו ששמעון עשה עם אחיו עזריה ור' יוחנן עם הנשיא,
אבל אם זה כמו הילל, שכבר למד, ואז בא אחיו שבנא ורוצה לשלם על שכר הלימוד – זה לא.
(כא: 1+)
חלק ב – לימוד תורה לבנות
(ראינו לעיל שהיא לא מצווה, אז אמנם יש לה שכר אבל לא הרבה,
והשכר שלה הוא בזה ששולחת את בניה ובעלה,
אז גם בהקשר לזה וגם במשנה עצמה ממשיכים לדון בנושא)
בן עזאי – חייב ללמדה, כדי שתדע שזכות תולה
ר' אליעזר – כל המלמד בתו תורה מלמדה תפלות (זנות, או דברים תפלים (דברי הבאי)).
א. תפלות סלקא דעתך?! (התורה היא תפלות?!)
אלא כאילו מלמדה תפלות,
שמתוך לימודה נכנסת בה ערמומיות, ומגיעה לידי זנות.
ב. חכמים (בן עזאי?) חולקים על ר"א, מה המקור לשניהם?
"אֲנִי־חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה, וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא" (משלי ח, יב)
ר"א – שאם לומדת חכמה נכנסת בה ערמומיות,
וחכמים שחולקים – שכדי ללמוד תורה צריך להיות "ערום" מעסקי העולם.
ג. ר' יהושע במשנה (משתלב עם דעת ר"א שאישה נוטה לתפלות) –
רוצה אישה בקב ותפלות (מעט מזון, ושבעלה יהיה זמין) מ9 קבין (עושר) ופרישות (שבעלה כל היום בעבודה…).
(כא: באמצע)
חלק ג – הוא היה אומר – חסיד שוטה ורשע ערום ואישה פרושה ומכות פרושין – הרי אלו מבלי עולם
חסיד שוטה – שלא מציל אישה ערומה בנהר
רשע ערום –
עניינים כספיים שפוגעים באחרים –
- המדבר עם הדיין לפני הדיון
- הנותן לעני דינר להשלים ל200, כדי שלא יתן לו מתנות עניים
- הנותן עצה לבנים שירשו נכסים מועטים למכור אותם לפני שיצטרכו לתת אותם לבנות
- במקרה של "נכסי לך ואחריך לפלוני" – הנותן עצה לראשון למכור כדי שלא יעבור לפלוני
(זה עובד רק לרשב"ג, לרבי הקונה יצטרך להחזיר לפלוני).
עושה עצמו צדיק –
- המכריע באורחותיו (אומר לאחרים ללמוד ממנו כדי שיראה צדיק, ובאמת הוא רשע במסתרים)
- המיקל לעצמו ומחמיר לאחרים
- קרא ושנה אבל לא שימש ת"ח (לא למד גמרא, ונראה צדיק אך מטעה אחרים בפסקיו)
