לעילוי נשמת משה בן בויום ואידה ז"ל
להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן
להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת סוטה לחץ כאן
לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב
סיכום הדף היומי סוטה דף יג
(יג. 8+ עד יג: 2-)
המשך ביאור המשנה של מידה כנגד מידה (יוסף קובר את יעקב, משה את יוסף, ה' את משה)
א. קבורת יעקב
- סדר המלווים –
בהליכה לקבורה – יוסף, עבדי פרעה, משפחת יוסף
בחזרה – יוסף, משפחתו, עבדי פרעה,
כי כשראו המצרים שבני הארץ (בני עשיו, ישמעאל וקטורה) באים לכבד את יעקב (תלו את כתריהם על ארונו),
המצרים הבינו כמה הוא רציני, וכיבדו את בני יעקב ללכת בראש.
[אך באמת תחילה הם באו להילחם,
אלא שכשראו את כתרו של יוסף על הארון, תלוי גם כתריהם, 36 כתרים].
- ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד
אפילו סוסים וחומרים (לא אכלו / הילבישום שחורים)
כשהגיעו למערת המכפלה עשיו עיכב כי יעקב כבר קבר שם את לאה, והקבר השני מגיע לעשיו,
אמרו לו – מכרת את חלקך (את החלק הכפול כשמכרת את הבכורה, אבל גם את החלק הפשוט ("בקברי אשר כריתי לי") והשטר במצרים, אז שלחו את נפתלי להביא,
ובינתיים חושים בן דן הרג אותו,
ויוצא שאכן רבקה "שקלה שניהם ביום אחד" (לא המוות, אבל הקבורה)
- למה הקבורה נקראת על שם יוסף – הרי גם שאר האחים נשאו אותו?
כי האחים אמרו שיחשב שהוא קבר, כי כבודו של יעקב שייקבר ע"י (משנה ל)מלך.
(יג. שליש תחתון)
ב. קבורת יוסף ע"י משה
- בוא וראה כמה חביבות מצוות על משה – שבזמן שכולם עסוקים בביזה הוא עסוק בחיפוש ארונו של יוסף כדי לקוברו.
ואיפה היה הארון?
דעה א – סרח בת אשר שהוא בארון ברזל קבור בנילוס,
אמר משה ליוסף שהגיע העת להיגאל ושיראה עצמו אחרת הם מנוקים משבועתו,
וארונו צף,
(ואל תתמה, שהרי אפילו תלמיד תלמידו של משה – אלישע – הציף ברזל (את הלהב של הגרזן שתלמיד שלו שאל, והוא נפל לירדן)).
דעה ב (ר' נתן) – בקברניט (קברים) של מלכים,
אמר משה ליוסף שהגיע העת להיגאל ושיראה עצמו אחרת הם מנוקים משבועתו,
באותה שעה נזדעזעה ארונו,
וכל השנים במדבר היו ארונו של יוסף ושל שכינה מהכלים זה לצד זה,
כי קיים זה כל מה שכתוב בזה.
(יג: 1+)
- ושואלים כמו אצל יעקב – למה נקרא על שם משה, הרי גם בני ישראל ובני יוסף היו מתעסקים בזה (הראיה שלאחר מות משה בני ישראל קברוהו בשכם)?
כי בני יוסף אמרו – כבודו במרובים (כל בני ישראל),
ובני ישראל אמרו – כבודו בגדולים (משה).
- יהושע כד,לב – ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם"
- למה דווקא שם? (מלבד זה שזה נחלת יוסף)
כי משכם נגנב, לשכם חזר.
- והרי משה הוא שהעלה את עצמותיו?
אלא שמצווה נקראת על שם גומרה (בני ישראל).
ומי שמתחיל במצווה ולא גומרה – יורד מגדולותו וקובר אשתו ובניו,
כפי שקרה ליהודה שהתחיל במוות הצלת יוסף ולא סיים, וירד מגדולתו ("וירד יהודה מאת אחיו").
[ובהמשך הגמרא – גם "ויוסף הורד מצרימה" נדרש כהורדה מגדולה, אבל הפוכה – שיוסף הוריד את איצטגניני פרעה מגדולתם].
- רב יהודה רב – יוסף נקרא עצמות בחייו ("והעליתם את עצמותי מזה אתכם"),
וזה כי לא מחה בכבוד אביו ("שהאחים קראו לו "עבדך אבינו").
(וכן מת לפני אחיו, שנהג עצמו ברבנות (הנהגה)).
(יג: מעל האמצע)
חלק ג – קבורת משה (ע"י ה')
- רב לך –
- כי משה אמר לעדת קורח – רב לכם" (ברב בישר ברב בישרוהו)
- רב יש לך – יש מנהיג אחר (יהושע) שעכשיו הוא הרב
- תפסיק לבקש, שלא יגידו שהרב קשה (עקשן).
- ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא:
היום – שנפטר ביום הולדתו – את מספר ימיך אמלא.
לצאת ולבוא – אין הכוונה פיזית (שהרי לא נס לחו, ועלה על הר נבו), אלא שנסתתמו ממנו שערי חכמה.
- וילך משה ויהושע ויתיצבו באוהל מועד – שאתה שבת היתה של שניהם – משה בהתחלה ויהושע בסוף.
- תניא – משה נפטר בהר נבו (בנחלת ראובן) ונקבר בנחלת גד ("כי שם חלקת מחוקק ספון" (בברכת משה לשבט גד),
איך הגיע לשם?
היה מוטל על כנפי השכינה, וה' והמלאכים מלווים אותו –
מלאכי השרת – "צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל",
וה' אומר –
ברייתא – "מי יקום לי עם מרעים, מי יתיצב לי עם פועלי אוון",
שמואל – מי כהחכם ומי יודע פשר דבר
רי"ח – והחכמה מאין תימצא,
ר"נ – וימות שם משה עבד ה',
סמליון – וימת שם משה ספרא רבה דישראל
(וכן בברייתא שהיתה בת קול שכך השמיעה בכל מחנה ישראל)
ויש אומרים – משה לא מת אלא עלה למרום, גזירה שווה:
כאן כתוב – וימות שם,
ובהר סיני כתוב – ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה",
ומכאן שגם כש"מת" – עומד ומשמש את ה'.
2 תגובות
לא מצאתי את השיעור על סוטה דף יב
לצערנו אין כרגע