הדף היומי – שבת דף פב

Download

להורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(פב. תחילת פרק אמר ר' עקיבא – פג. 8+)

הקדמות –

א. למה המשנה מובאת כאן?

אולי כי במשנה הקודמת ראינו פסוק מישעיהו ל וגם במשנה הזו.
ואגב משנה זו, מובאות שאר המשניות שפותחות בסגנון של "מניין ל…".
(רק בפט: חוזרים לשיעורי הוצאה).

ב. דרכי העברת טומאה[1] –

מגע – כל הטמאים (גם שרץ).

משא – אדם טהור שנושא טמא.

שייך ב: מת, נבלה, זב, זבה, נידה, יולדת, מצורעים, אבל לא שרץ וקרי.

אבן מסמאה – שדרוג של טומאת משא: אם הטומאה מעל הטהור, אפילו שאינה מכבידה עליו (למשל שהיא על יתדות) – מטמאת אותו.

שייך ב: זב, זבה, נידה, יולדת.

היום נעסוק בשלושה טמאים:

נידה – מטמאת במשא + אבן מסמא.
נבלה – משא כן, אבן מסמא – לא,
שרץ – לא משא ולא אבן מסמא, אלא רק מגע.

חלק א – טומאת עבודה זרה

במשנתנו – ר"ע – עבודה זרה מטמאת כמו נידה (גם במשא)

אסמכתא: "וְטִמֵּאתֶם אֶת־צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת־אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ" (ישעיהו ל, כב)[2]

במשנה בע"ז זה מחלוקת: בית שהיה לו כותל משותף לבית ע"ז, ונפל

                        בעל הבית בנה אותו לפני שהשכן שם ע"ז, לכן כל עוד לא נפל – יכול להשאירו,
אחרי שנפל – כונס לתוך שלו 4 אמות ובונה.
הדיון שלנו: מה דין טומאת האבנים?

1. A. הדעות המשנה:

ר"ע – כנידה ("תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה") – מטמאים במשא,

רבנן – כשרץ ("שקץ תשקצנו") – במגע ולא במשא.

1. B. באמוראים:

הערות:

1. משמשיה – לכו"ע רק במגע.
2. איבר של ע"ז – רב חמא בר גוריא התלבט בזה, אך נראה להלן שלרוב הדעות לא מטמא כמו הע"ז עצמה.
3. C. הלימודים:

הגמרא מניחה שבאמת כל צד לומד משהו גם מהלימוד של השני:

הערה כללית:

לדעות האמצעיות (משא כן, אבן מסמאה לא) –

למה לא הקישו פשוט לנבלה? (דינה: משא כן, אבן לא).
תשובה: ללמד שאינה מטמאה לאיברים (כנידה).

[והרי רב חמא בר גוריא (פג:) התלבט בזה?
תשובה: הוא התלבט רב לר"ע לפי רבה].

[1] יש עוד דרכים להעברת טומא הללא מוגע, עליהם לא נדבר היום:
אוהל – מת,
מדרס – כיוון דומה למשא: מדרס טהור שטמא עומד עליו. (רק זבה, זבה, יולדת, מצורע).
היסט – כיוון הפוך ממשא: טמא שמסיט או נושא דבר טהור מטמא אותו (רק זב).

[2] זה אותו פרק שהמשנה הקודמת (בסוף הפרק הקודם) הביאה ממנו פסוק לגבי שברי כלי חרס, ואולי בגלל זה המשנה הזו מובאת כאן (ואגב המשנה הזו, גם המשניות הבאות שדומות לה בסגנון).