הדף היומי – שבת דף עג

(עג. 9+ עד עג: 3-)

חלק א – המשך מתעסק

התכוון להגביה ובטעות תלש – פטור מחטאת (מתעסק. לא טעה מחוסר ידיעה והתעסק במלאכת היתר)

אבל במקרים הבאים יש מחלוקת:

רבא – פטור, לא התכוון לפעולת איסור.

אביי – חייב, התכוון לפעולה שעשה.

רש"י – התכוון לחפץ א ויצא לו על חפץ ב.

תוס' – התכוון ועשה בחפץ א, אלא שטעה באופיו של חפץ א (ואילו במקרה של רש"י פטור לפי כולם (שמואל בכריתות יט:), ואילו לפי רש"י אביי חולק על שמואל).

המקרה	הצריכותא
התכוון לחתוך תלוש והתברר שזה היה מחובר
התכוון לזרוק 2 וזרק 4	פטור אפילו שה2 חלק מה4.
סבור שמטלטל 4 אמות ברה"י והתברר שזה רה"ר	פטור אפילו שעשה פעולה שלימה של טלטול ד"א, ורק טעה בהגדרת המקום

קשה לרבא –

במשנה הבאה משמע שיכול לעבור על כל לט מלאכות, ועדיין לדעת ששבת.

במה יודע ששבת:

לאביי – שידע שאסור, אלא שהתכוון להיתר ועשה על איסור.

לרבא – לרי"ח – ידע את הלאוים וטעה בכרתות. ר"ל – ידע את איסור תחומין.

חלק ב – משנת ל"ט מלאכות

11 מלאכות של אפיית פת	1. הַזּוֹרֵעַ. 2. וְהַחוֹרֵשׁ . 3. וְהַקּוֹצֵר. 4. וְהַמְעַמֵּר. 5. הַדָּש. 6. וְהַזּוֹרֶה. 7. הַבּוֹרֵר. 8. הַטּוֹחֵן. 9. וְהַמְּרַקֵּד. 10. וְהַלָּש. 11. וְהָאוֹפֶה.
13 מלאכות של הכנת בגד	1. הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. 2. הַמְּלַבְּנוֹ. 3 וְהַמְּנַפְּצוֹ. 4. וְהַצּוֹבְעוֹ. 5. וְהַטּוֹוֶה. 6. וְהַמֵּיסֵךְ. 7. וְהַעוֹשֶׂה שְׁתֵּי בָתֵּי נִירִין. 8. וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין. 9. וְהַפּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִין. 10. הַקוֹשֵר. 11. וְהַמַּתִּיר. 12. וְהֵתּוֹפֵר שְּתֵּי תְּפִירוֹת. 13. הַקּוֹרֵעַ עַל מְנַת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְּפִירוֹת.
9 מלאכות של כתיבה על קלף	1. הַצָּד צְבִי. 2. הַשּׁוֹחֲטוֹ. 3.וְהַמַּפְשִּיטוֹ. 4. וְהַמְּעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. 5. וְהַמּוֹחֲקוֹ. 6. המשרטטו. 7. וְהַמְחַתְּכוֹ. 8. הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת. 9. וְהַמּוֹחֵק עַל מְנַת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.
6 מלאכות נוספות של בניית בתים	1. הַבּוֹנֶה. 2. וְהַסּוֹתֵר. 3. הַמְּכַבֶּה. 4. וְהַמַּבְעִיר. 5. הַמַּכֶּה בְּפַטִּיש. 6. הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

משמעות החלוקה לאבות מלאכה:

a.כאמור כמה פעמים –
רי"ח – אם עשה כמה אבות בהעלם אחד – חייב על כל אחת.
(והמשנה הדגישה לט כדי ללמד שאפילו על כולם בבת אחת חייב לט).
b.לאבות מלאכה יש:
1.אבות נוספים דומים וכלולים בהם.
2.תולדות.

בשניהם, אם עושה תולדה ואב, שתי תולדות, אבות דומים – חייב אחת.

חלק ג – דיון בזורע, חורש, קוצר מעמר ודש

א. מלאכות הזריעה

1.אבות מקבילים בברייתא: זורע, זומר, נוטע, מבריך, מרכיב – כולן מלאכה אחת, ואם עשאן בהעלם אחד – חייב חטאת אחת.

ר' אחא מחלק (רש"י):

האב נוטע, תולדות: זומר

השאר (נוטע, מבריך, מרכיב) הם אבות מקבילים לזורע (כמובן שגם דומים לנוטע, אך גם לזורע).

2.נאמר זריעה לפני חרישה כי מדובר בארץ ישראל.
3.רב כהנא – זומר וצריך לעצים חייב שתיים (קצירה וזמירה).

(וכן בשחת וקניבת סלק).

ב. חרישה

1.אבות מקבילים בברייתא: חורש, חופר וחורץ – מלאכה אחת (רמב"ם – כולם אבות, רש"י – תולדות של חורש).
2.הוריד גבשושית או מילא בעפר עפר:
בבית – בונה, בשדה – חרישה (רמב"ם – הכשרה לזריעה, רש"י – ריכוך הקרקע).
3.ר' אבא: חופר כי צריך לעפר – פטור, ואפילו אינו מלאכה שאינה צריכה לגופה, כי זה מקלקל.

ג. קצירה

1.אבות מקבילים בברייתא – שאר תלישת פירות בעצים שונים (בוצר, מסיק וכו').

תולש – תולדה.

2.זרק אבן על דקל והוריד תמר
רב פפא – חייב שניים (תולש (את האשכול מהעץ), מפרק (תולדת דש. מפרק התמרים מהאשכול).

רב אשי – פטור, כי זה לא הדרך הרגילה.

ד. מעמר
עושה ערימה של התבואה בשדה.

אוסף מלח –
רבא – חייב, אביי – פטור (מעמר זה רק בגידולי קרקע).

ה. דש
מפריד את הגרעינים מהשיבולים

אבות מקבילים – מנפץ פשתן (להסירו מהגבעול (לא מנפץ הרגיל)), מנפט צמר גפן (להוציא הגרעינים).

מחצית השקל לאתר סיני

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.