הדף היומי – שבת דף נא

(נא. במשנה עד נב. 3+)

השיעור הוכן, סוכם והוקלט על יד יר' נפתלי רמתי

חלק ראשון – סיום פרק במה טומנין

א. במשנה – שני דינים:

אין לטמון אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל לאחר כניסת שבת (משחשיכה), שמא ימצא קדירתו צוננת ועלול להרתיח לפני שיטמון (דף לד.).
אבל אם כיסה מבעוד יום ונתגלה הכיסוי מותר להחזיר הכיסוי.
מותר להטמין צונן על מנת לשמור על הקור שלו, ולא גוזרים שמא יבוא להטמין דברים חמים (רש"י).

ב. דיונים על הטמנת צונן:

א. איזה צונן מותר להטמין?
שמואל: מותר להטמין צונן. אביי: ההדגשה אפי' תבשיל

ב. סתירה בדברי רבי:
רב הונא בשם רבי: אסור להטמין צונן,
ברייתא : רבי התיר להטמין צונן.

תירוץ הסתירה: רבי חזר בו לאחר ששמע מרבי ישמעאל ברי"ס שרבי יוסי עצמו התיר להטמין את הצונן.

רב פפא מראה עד כמה היו החכמים הללו מחבבין זה את זה:
שאע"פ שרבי יוסי היה גדול מרבי היה יושב כפוף לפניו, ובכל זאת חזר בו וקיבל רבי את דבריו של רבי יוסי ואמר "כבר הורה זקן".

ג. אגב הדין של הטמנת צונן מביאה הגמרא שני מעשים שהקל בהם רב נחמן, ורבי אמי שסבר אדם חשוב שאני וצריך להחמיר.

1.רב נחמן ביקש מדרו עבדו שיטמין צונן בשבת.
2.רב נחמן ביקש מדרו עבדו שיביא לו מים שחימם נחתום גוי.

רב יוסף תמה מדוע הקפיד רב אמי שהרי בשני המקרים רב נחמן נהג כרבותיו:

1.כשמואל – לעניין הטמנת צונן
2.כרב – לעניין דבר שנאכל חי שאין בו משום בישולי עכו"ם.

ג. הברייתא בסיום הפרק מונה שבעה דינים (וביניהם הדינים של משנתינו):

1.ת"ק: אף שאסור להטמין משחשיכה באינו מוסיף הבל, מותר להוסיף על כיסוי קיים.

רשב"ג מיקל אף יותר: מותר להחליף כיסויים דהיינו סדין בשמיכה ולהיפך.

2.רשב"ג: הטמנה בכלי שני מותרת: אם פינה ממיחם למיחם מותר להטמין את השני.
3.כיצד להוציא את הקדירה מהטמנתה בשבת:

אם הקדירה מוקפת כולה ב'חומר הטמנה' שאינו בר טלטול אין אפשרות להוציאה.

אבל לקולא:

אם היא מוקפת ב'חומר' בר טלטול (למשל כשייחד אותם להטמנה),
או, לפחות שהמכסה מכוסה ב'חומר' בר טלטול
או, שהמכסה לא מכוסה לגמרי ויש אליו גישה לאחוז אותו –

יכול ליטול אותו וה'מוקצה' נופל מאליו.

4.רבי יהודה: נעורת דקה של פשתן נחשבת כדבר המוסיף הבל כזבל.
5.בתנאי שרק משמר את החום ולא מוסיף חום הותרו האפשרויות הבאות:

להניח מיחם על גבי קדירה ועל גבי מיחם ולהיפך – כגירסת התוספתא,
לטוח (=לאטום) את פי הקדירה בבצק שנילוש כבר מבעו"י.

6.ת"ק אוסר להטמין צונן ורבי מתיר.
7.איסור מוליד מדרבנן שדומה למלאכה שכביכול יוצר דבר חדש:
אסור לרסק קרח וכד', על מנת ליצור מים, אבל אם מניח את הקרח בתוך נוזל והוא הופך מים וזה לא ניכר לא אסרו חכמים ומותר.

החלק השני של השיעור – תחילת פרק במה בהמה יוצאה

הקדמה: יהודי מצווה על שביתת בהמתו.
יש דעות שונות לגבי המקור, בפשט הדברים נאמר "לא תעשה כל מלאכה … ובהמתך וגרך וכו'".
בפרק שלנו מדובר על מלאכת הוצאה.

א. משנה – היתר יציאה ב"אביזרי שמירה" –
מה שהוא חלק מהבהמה ולצרכיה, כגון מלבוש או אביזר לשמירתה מותר בהוצאה,
ומה שהוא נפרד ממנה ולא נזקק לצרכה נחשב משא ואסור בהוצאה.

דוגמאות ל"אביזרי שמירה" שמותרים ביציאה:

הגמל יוצא באפסר – סוג של חבל או רצועה סביב ראשו.
הנאקה נקיבת הגמל בחטם (=טבעת זמם ברזל שתחובה לה באף), הגמ' מבארת שמדובר על נאקה לבנה שהיא קשה יותר לשמירה.
הלובדקים – חמורים לוביים משובחים וחזקים בפרומביא – רסן מברזל.

הגמרא מספרת שלוי שלח כסף לבי חוזאי לרכוש משם חמור לובי, והם החזירו לו את צרור הכסף ביחד עם שעורים, ורמזו לו שכל חמור שיאכל טוב ייתן עבודה משובחת.

סוס וכל בעלי השיר כגון כלבים יוצאים בשיר, צמיד סביב הצואר שיש בו טבעת ובה נותנים חבל, ולכן מותר גם למשוך את בעה"ח הללו בחבל זה בשבת. וכן מזין וטובלין את השיר הזה לצורך טהרה על גבי הבהמה ולא צריך להורידו.

ב. דין אביזר שמירה פחותה/יתירה

שמואל: שאלו את רבי באופן הפוך ממשנתינו האם גמל בחטם ונאקה באפסר מותר להוציא?

לגמ' פשוט שנאקה באפסר כיוון שהוא לא מספיק לצורך שמירתה הוא בודאי נחשב משא ואסור,
השאלה היא לגבי שמירה חזקה יותר כמו גמל בחטם.

1.רבי ישמעאל בר' יוסי ניסה לדייק מדברי אביו, שגמל דווקא באפסר אבל לא בחטם, אבל הגמרא דחתה את הדיוק הזה.
2.גמרא הביאה מחלוקת תנאים בנושא זה:

ת"ק אומר שחיה לא תצא בסוגר, וחנניה מתיר.

הגמ' מסבירה שהם לא חולקים לגבי חיה גדולה שזה בודאי לא מהווה שמירה לגביה ולכן זה אסור, וכן לגבי חיה קטנה כמו נמיה שלגביה זה בודאי שמירה ומותר.

המחלוקת היא לגבי חיה עוד יותר קטנה כמו חתול שמספיק לו חבל דק האם שמירה יתירה של סוגר נחשבת משא ואסורה.

1. 3.להלכה:
  שמואל פסק בגמרא שהלכה כחנניה שמותר.
2. 4.מעשה בעניין זה:
  לוי בנו של ר' הונא בריה דר' חייא ורבה ב"ר הונא רכבו בדרך, וחמורו של לבר"ה עקף את חמורו של רבר"ה, חלשה דעתו של רבר"ה, לבר"ה רצה לפייס אותו ברמז ושאל אותו חמור – לא ממושמע כגון זה האם מותר להוציאו בפרומביא בשבת? והשיב לו רבב"ה כך אמר אביך בשם שמואל שהלכה כחנניה ואפילו אם נאמר שזו שמירה יתירה מותר.

מחצית השקל לאתר סיני

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.