הדף היומי – שבת דף קלב

(קלב. 6+ עד קלג. 4+)

 הפסוקים

 בראשית יז:
י זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין זַרְעֲךָ, אַחֲרֶיךָ:  הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר.  יא וּנְמַלְתֶּם, אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם; וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם.  יב וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר—לְדֹרֹתֵיכֶםיְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא.  יג הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם.  יד וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ  אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר. 

 ויקרא יב:
א וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  ב דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר–וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא.  ג וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ…

חלק א – המקור לדין שמילה דוחה שבת

 1.עולא – הלכה למשה מסיני.

 (לא טוב לר"א בן עזריה שלומד ממילה את המקור לזה שפיקוח נפש דוחה שבת).

 2.ר"א – גזירה שווה מ-אות, ברית ודורות

1. 3.רי"ח – ביום השמיני
   לא טוב לר' אליעזר שלומד מ"יום" למכשירי מילה.
   במחוסרי כפרה ביום בא ללמד שזה ביום ולא בלילה.
2. 4.רב אחא ב"י – ביום השמיני

דחייה – שני הפעמים של שמיני באים ללמד שזה ביום השמיני – לא לפני ולא אחרי.

1. 5.תחילת הברייתא הנ"ל – (קלב. 4-)
   רבא:
   מילה> צרעת > עבודה > שבת (כר' יאשיה)

= מילה > שבת
דחיית הברייתא: (כר' יונתן)
שבת > צרעת

מאמר מוסגר:

 ר' יאשיה, רב ספרא, (רבא בהתחלה) : צרעת > עבודה > שבת

 ר' יונתן, רבא בהמשך – עבודה > צרעת
וכן שבת > צרעת – (שהרי בשבת יש עונשים ואזהרות הרבה)

 אך בכל זאת לא קוצץ את הבהרת כדי לעבוד, כי:

 a.רבא – זה יעזור רק למחר (מחוסר טבילה).

 דחייה – ומה עם נגע טהור?

 b. רב אשי – דוחים רק כשהמצווה באה יחד עם האיסור וכאן זה רק אחריו.

חלק ב – המקור לדין שמילה דוחה צרעת (גם לא בזמנה)

ברייתא –

 שלב א – ימול בשר ערלתו, אפילו שיש שם צרעת.

             לרבא יש שתי הצעות במה מדובר (מקור א ומקור ב).

 דחייה – אולי לא…

 שלב ב' – "בשר" בא לרבות (מקור ג)

פירוט לגבי המקורות:

 1.מקור א –

1. קו"ח משבת:
   מילה > שבת
   שבת > צרעת – כר' יונתן,

=מילה > צרעת.

ואולי לא:
צרעת > שבת (צרעת > עבודה > שבת) – כר' יאשיה.

 2.עשה (מילה) > לא תעשה (צרעת).

אולי לא:
צרעת = עשה + לא תעשה.

 3.ייתור של "בשר".

1. קשה: זה טוב לברית בזמנה – "וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ",
   ולברית שלא בזמנה בגדול – "וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא-יִמּוֹל אֶת-בְּשַׂר…"

 אך בבינוני שלא בזמנו לא כתוב בשר ("הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר").

1. a.אביי – אתיא מביננא (הצד השווה – בגדול יש כרת, קטן זה בזמנו).
2. b.רבא – קטן נלמד ממקור א, ובינוני מ"בשר".

דחייה:
באמת עבודה > צרעת,
אך בכל זאת לא קוצץ את הבהרת כדי לעבוד, כי:

 c.רבא –הוא פשוט לא ראוי לעבודה. (ואמנם יכול לקוץ את הצרעת, אך עדיין מחוסר טבילה ויטהר רק מחר).

 דחייה – ומה עם נגע טהור? (הרי גם זה דוחה את העבודה, ושם זה לא כי מחוסר טבילה)

 d. רב אשי – בזה לא אומרים שעשה דוחה לא תעשה, כי העשה של העבודה לא בא מיד עם הלאו.