שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – שבת דף קלא

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת שבת ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

(קלא. 11+ עד קלב. 6+)

מקורות לשיטת ר' אליעזר שמכשירי מצווה דוחין שבת

פתיחת ר' יוחנן – שני חידושים:

  1. 1.מצד אחד – שיטת ר"א אינה רק במילה אלא גם במצוות נוספות שנוהגות בשבת (שמכשירי מצווה דוחין את השבת).
    חשוב: מדובר לא רק במצוות שבמצווה עצמה יש מלאכה אסורה ושהיא דוחה שבת, אלא גם במצוות שאין במצווה עצמה שום חילול שבת, בכל זאת מכשירי המצווה דוחין שבת.
  2. 2.מצד שני – זה לא לכל המצוות, כלומר לא למדים בניין אב ממלה לשאר, אלא צריך מקור נפרד לכל מצווה.
    הראיה – שבשתי הלחם צריך מקור מיוחד.

 

 

א. מצוות שבהן מכשירי מצווה אינם דוחים – מזוזה וציצית

המלאכות
ציצית – קושר, מזוזה – כותב,
בונה (כששם בבית).

המקור –
אין צורך במקור שלא דוחה, אלא להפך – יש צורך במקור שכן דוחה.

הסברא –
(למה כאן התורה לא קבעה שדוחה?)

  1. 1.רב יוסף – כי אין להם זמן.

אז למה לעשות דווקא בשבת?

דחיית אביי – אדרבה – כל שעה ושעה שלא קובע מזוזה או שם ציצית עובר על מצוות עשה.

(בזמן שגר בבית, ובזמן שלובש את הבגד (למסקנה שציצית חובת גברא)).

  1. 2.רב נחמן בי"צ – הואיל ויכול להפקירן ויפטר, כך שהחיוב אינו גמור.
  2. 3.ראשונים – פשוט: הואיל ויכול לצאת מהבית או להוריד את הבגד.
    הגמרא לא הביאה את זה כי יש דעה במנחות שציצית חובת הבגד (מנא) גם אינו לבוש בו.

(תחילת הסוגיה ואז קלא: 3+)

ב. מצוות שבהן מכשירי המצווה דוחין

הערה:
במילה, עומר ושתי הלחם – במצווה עצמה יש מלאכה אסורה בשבת, והיא דוחה שבת לפי כולם, והחידוש של ר"א הוא שגם המכשירין דוחין.
בלולב, סוכה, מצה ושופר – במצווה עצמה אין שום מלאכה אסורה, ובכז" גם כאן מחדש ר"א שמכשירי המצווה דוחין!

המצווה

למה אי אפשר ללמוד ממנה לשאר בבניין אב

המקור במצווה זו

הערות / דעת רבנן שחולקים

העומר
(משלב הקצירה)

בעומר חייב לקצור לשמה (ואם מצא קצור – קוצר).

צורך גבוה

"בחריש ובקציר תשבות" (שמות לד,כא) – כמו שהחריש הוא של רשות, גם הקציר של רשות, לאפוקי קצירת העומר שהיא של מצווה (וממילא מתירים גם את שאר הפעולות כמו ההרקדה והטחינה).

 

שתי הלחם
((למשל) אפייתם)

צורך גבוה

גזירה שווה מהעומר:
בעומר: "מיום הביאכם את עומר התנופה".

בשתי הלחם: "תביאו לחם תנופה שתיים".

חייבים לומר שהגז"ש מופנה (כי אפשר לפרוך כנ"ל):

בעומר כתוב לפנ"כ – "והבאתם את עומר ראשית קצירכם".

בשתי הלחם בתחילת אותו פסוק "והקרבתם מנחה חדשה לה'".

 

לולב
קציצתו

 

מה ללולב שכן טעון ארבעה מינים (לעיכובא)

ולקחתם לכם ביום הראשון – אפילו בשבת.

וכיון שבעצם הנטילה אין איסור ממילא (מוקצה זה דרבנן), כנראה בא להתיר את הקציצה.

רבנן – ביום ולא בלילה.

ור"א – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים", אך רבנן – שם היה אפשר לחשוב שזה גם בלילה (כמו ישיבת סוכה).

סוכה
כריתת העצים, בניית הסוכה

נוהגת לילות כימים

גזירה שווה מלולב:

לולב – "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים",

סוכה – "בסוכות תשבו שבעת ימים".

כאן לא צריך גזירה שווה מופנה, כי אינו מלמד דין חדש אלא גילוי מילתא שגם כאן דוחה שבת (רש"י ועוד).

מצה
מקצירת החיטים עד אפיית המצה

גם נשים חייבות

גזירה שווה מסוכה:

פסח – "ובחמישה עשר לחודש הזה חג המצות".

סוכות – "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי…".

(ראשונים – כאן הגז"ש כן מופנה (למרות שלכאורה גם כאן אין צורך)).

שופר
קציצתו (גוזז) והכנתו (מכה בפטיש)

לתקיעות יש חשיבות גדולה – מכניסות זכרונינו לפני ה', משחרר את העבדים/קרקעות וכו'.

"ובחודש השביעי באחד לחודש… יום תרועה יהיה לכם", וכיון שהתקיעה עצמה ממילא אינה מלאכה (אלא חכמה), בא להתיר את המכשירין.

ומשם בהיקש נלמד גם לשופר של יובל.

רבנן – ביום ולא בלילה.

ור"א – בשופר של יובל כתוב "והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכיפורים".

יום הכיפורים מיותר – מלמד דווקא יום.

בעשור לחודש מיותר – מלמד להקיש את כל השופרות של תשרי זה לזה.

(ורבנן – אמנם יש היקש לעניין כמה הלכות בתקיעה, אך לא לגבי הזמן שהרי זמנם שונה (זה בא' תשרי וזה בי').

מילה
הכנת הסכין, הבאתו וכו'.

(עוד דבר שיש בשאר ואין במילה – אי אפשר להשלים אחר כך (מזכיר את סברת רב יוסף לעיל)

 

על המילה נכרתו 13 בריתות (הוזכר בפרשייה 13 פעמים).

"וביום השמיני ימול בשר ערלתו"

 

 

 

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.