שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – ראש השנה יד

4

 

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת פסחים ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

דף יומי מסכת ראש השנה דף יד

(יד. שליש – טו. שליש)

א. למה בירקות הולכים לפי הלקיטה?

(ולא כמו בתבואה ופירות שהולכים לפי שלבים מאוחרים יותר – שליש, חנטה).

כי בתבואה ופירות – עיקר השפעת המים היא עד שליש הראשון/חנטה, ולכן הולכים לפי זה,

אך בירקות המים משפיעים עד הסוף, שהרי:

  1. רי"ס הגלילי – אם יהיה גשם ימשיכו לגדול (ורש"י – אם ילקט, יגדל עוד).
  2. ר"ע – משקים גם באופן מלאכותי.
  3. לרי"ס הגלילי – עדיין לפי הלקיטה,
  4. לר"ע – לפי תחילת הגידול (שהרי הוא הפך אותם לגידול שלא תלוי בהשקיה מלאכותית).

ולכן הולכים לפי הסוף.

נפקא מינה – אם לא השקה מלאכותית לזמן משמעותי (30 יום) –

ב. למה ר"ה של פירות בשבט?

כי ירקות דומה לתבואה – שהעונה מתחילה בתשרי,

אך פירות שונים מתבואה, שהעונה מתחילה בשבט – שהרי אז חונטים הפירות הראשונים שאז ירדו מספיק גשמים,

אפילו שרוב תקופת טבת עדיין לפנינו.

(יד. 2-)

ג. אתרוג

לגבי שביעית, ערלה ורבעי: חנטה.

לגבי מעשר: ר"ג – לקיטה, ר"א – חנטה.

דיונים:

א.      סיפור על ר"ע שב-1 בשבט הפריש על אתרוג גם מעשר שני וגם מעשר עני.

שתי אפשרויות לספק שלו:

  1. הלכה כב"ה או ב"ש.
  2. רי"ס ב"י – הלכה כר"א או ר"ג.
  3. והרי העושה כשני צידי המחלוקת נקרא כסיל?

הערות:

תשובה – לא התלבט כמי לפסוק, אלא התלבט מה כל צד אמר.

  1. 2.לפי אפשרות 2 יוצא שסובר שר"ה ב1 בשבט?!

תשובה – ר"ה בט"ו בשבט, אלא ש –

  1. ר' חנינא – האתרוג חנט לפני ט"ו בשבט של אשתקד.
  2. לאפשרות זו אכן הסיפור קרה בט"ו בשבט.

ב.      ראש השנה של אתרוג לפי ר"ג (לקיטה – כמו ירק)

רבה בר"ה – שתי גרסאות:

  1. ר"ה (כירקות).

קשה מברייתא – רשב"א הולך לפי לקיטה (כר"ג) ובכ"ז ראש השנה בט"ו בשבט.

  1. ט"ו בשבט (כאילן).

(וכן – שאל רי"ח את ר' ינאי, וענה לו שבט,
וביארו – חודש שבט (גם בשנה מעוברת) ולא "תקופת שבט").

[הערה – בברייתא הנ"ל לגבי אתרוג הדגימו מאתרוג של שלישית-רביעית ולא של שנייה-שלישית, כי אין אתרוגים בשנייה כי העצים נפגעו בשביעית].

 

2 תגובות

  1. טעיתי בתגובה הקודמת.
    אם חנטה הייתה לפני טו בשבט והלקיטה הייתה באלול, זה בפועל שתי שנים שונות ולכן תלוי במחלוקת ר"ג ור"א.
    לכן הנאמר בשיעור נכון וסליחה על התיקון.

  2. בתירוץ הראשון לקושיה כיצד רבי עקיבא עשה כ2 פסיקות סותרות נאמר שהאתרוג חנט מאשתקד, והסיפור קרה במקרה בא שבט, אך יכל לקרות גם בכסלו או באלול.
    יש להעיר שאם הספק היה לגבי ב"ש וב"ה אכן הסיפור יכל לקרות גם באלול )ספק חנטה בין א לט"ו בשבט( , אך אם הספק הוא האם הלכה כרבי אליעזר ר או כר"ג – הרי שאם לקט באלול, לכו"ע הולך אחר שנה קודמת, בין לחנטה בין לפי למיטה, שהייתה בשנה הקודמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.