שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

הדף היומי – פסחים לה

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי פסחים דף לה

(לה. במשנה – לו. 6+)

אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח –

העיקרון המנחה את הדף –

"לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי…" (דברים טז, ג)

יש תלות בין מצה לחמץ – רק מה שיכול להיות חמץ, יכול להיות מצה.

 

חלק א – החומר ממנו עשויה המצה

א. במשנה – חטים, שעורים, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל.

ב. אורז

רבנן – לא,

כיון שאורז לא מחמיץ אלא מסריח, גם לא יוצאים בו ידי מצה.

רי"ח בן נורי – כן

כיון שמחמיץ (אפילו ממהר להחמיץ), וכך גם לגבי קרמית (סוג של דוחן) שחייבת בחלה לשיטתו.

(דילוג לה. שליש תחתון עד לו. 1+)

 

חלק ב – מצה רק מדבר המותר באכילה

שלב א – סיבת הדין

(רש"י בתחתית העמוד לברייתא בסוף העמוד)

  1. 1. מצווה הבאה בעבירה
  2. 2. על בסיס העיקרון הנ"ל – צריך פוטנציאל להיות חמץ, ואילו כאן –

לר"ש – זה לא יכול להיאסר כחמץ, כי אין איסור חל על איסור,

לרבנן (רבינא) – זה יכול להיות חמץ + איסור נוסף, ואילו אנו צריכים שיהיה לו פוטנציאל להיות רק חמץ (הגמרא דחתה אפשרות זו, אך לא ברור אם דחתה זאת רק מהברייתא או שדחתה גם את עצם הסברא).

שלב ב – דוגמאות

יוצאים

הסבר/חידוש

לא יוצאים

הסבר/חידוש

דמאי

כיון שיש לו פוטנציאל להיות עני (בית הלל)

טבל

אפילו בטבל דרבנן (עציץ לא נקוב)

מעשר ראשון שניטלה תרומת מעשר אך לא תרומה גדולה

שהלוי הקדים את הכהן ולקח מעשר, עוד לפני המירוח בכרי

מעשר ראשון שניטלה תרומת מעשר אך לא תרומה גדולה

שהלוי הקדים, אך אחרי המירוח בכרי

מע"ש והקדש שנפדו

אפילו כשבעה"ב פדה, ולא הוסיף חומש (אינו מעכב)

מע"ש והקדש שלא נפדו

במע"ש – אם פדה על אסימון לא חל,

בהקדש – אם פדה על גבי קרקע לא חל

כהנים בחלה ותרומה

אפילו שאינו מותר לכולם

חלות תודה ורקיקי נזיר

בדף לח.

 

(חזרה ללה. שליש תחתון)

חלק ג – ר"ל – אין חמץ בעיסה שנילושה במי פירות

למה?

  1. 1.רב פפא – בגלל העיקרון הנ"ל, אך בכיוון ההפוך –

שחמץ צריך פוטנציאל להיות מצה,

ואילו במי פירות אינו מצה כי זה מצה עשירה ולא לחם עוני.

דחייה – מי ש"המחהו וגמעו" זה כן חמץ אך לא יוצא במצה[1].

  1. 2.רב אידי בר אבין – מי פירות לא מחמיצים.

 

 

 


[1] לכאורה צריך לחלק בין המחהו וגמעו, ששם הבעיה היא בגברא, לבין מצה עשירה, שהבעיה היא בחפצא, ונאמר שבחפצא יש תלות בין חמץ למצה, אך בגברא לא.

הלימוד היום לעילוי נשמת
ישראל בן החבר יעקב ז"ל.

להקדשות ליחצו כאן

ממילא אתם תקועים בבית,  לפחות תקראו ספר טוב (לפרטים ליחצו).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.