שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

הדף היומי – פסחים לב

 

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי פסחים דף לב

(לא: במשנה הראשונה – לב: באמצע)

חלק א – חמץ שנפלה עליו מפולת

א. ת"ק – הרי הוא כמבוער ("ולא יראה לך חמץ" – והוא לא נראה.

רשב"ג – בתנאי שזה עמוק מספיק שהכלב לא יכול למוצאו ולהוציאו (גמרא – 3 טפחים).                    (שמא יוציאו בחג, והבעלים ישתהה מלבערו ויעבור בבל יראה).

רב חסדא – וצריך גם ביטול

(שמא הוא עצמו יפקח את הגל בחג).

ב. אגב: שמואל – כפסים אין להם שמירה אלא בקרקע.

האם גם שם צריך 3 טפחים?
לא. כאן צריך בגלל הריח, אבל לכסף אין ריח, אלא מספיק טפח.

 

חלק ב – תשלום של זר שאכל תרומה

הקדמה:

אם אכל במזיד – משלם כמו גזלן את הקרן.

מדובר בתשלום ממוני רגיל – יכול לשלם כסף ולא פירות, התשלום לא הופך לתרומה, לא מוסיף חומש, משלם כשעת הגזילה (אם המחיר השתנה).

אם אכל בשוגג – זה (גם) סוג של כפרה, ולכן:

מוסיף חומש,
משלם דווקא פירות (לר"ע אום פירות שלקח, לר"א גם פירות אחרים),
והפירות נעשים תרומה!

א. בשוגג: האם משלם פירות לפי מידה או לפי דמים (שווי)?

הנפק"מ אם המחיר השתנה:

אם המחיר ירד – ברור שמשלם את היקר

למשל לקח קילו ששווה 4 זוז, ועכשיו שווה 1 זוז – ברור שישלם 4 (שהרי הוא גם גזלן).

אבל אם המחיר עלה – פה הספק.

למשל לקח קילו ששווה 1 זוז, ועכשיו שווה 4 –
האם יחזיר לפי מידה (קילו – ויוצא שמחזיר יותר דמים ממה שלקח)
או רבע לפי דמים (1 זוז, ויחזיר רבע קילו)?

ראיות לכאן ולכאן:

  1. רב יוסף – ראיה מברייתא שלפי מידה:
    אכל גרוגרות (תאנים) ושילם בתמרים – תבוא עליו ברכה.

אם משלם לפי מידה – אז הברכה מובנת, כי מחזיר פרי טוב יותר,
אבל אם משלם לפי דמים – הוא מחזיר את אותו שווי – אז למה תבוא עליו ברכה?

תשובה: גם לפי שווי זה מובן, כי אמנם זה אותי שווי, אבל עדיין יותר קל למכור תמרים מגרוגרות.

  1. משנתנו – האוכל תרומת חמץ בפסח – בשוגג משלם, במזיד פטור.

למה?

באופן פשוט – לחמץ בפסח אין שווי כספי,

לכן במזיד פטור (כי התשלום לפי דמים, ואין דמים).
אך בשוגג חייב – כי זה לפי מידה,וחייב גם ללא שווי.

דחייה: אפשר להבין אחרת – אולי זה לפי דמים, וסובר כר"יס הגלילי שלחמץ יש דמים (כי מותר בהנאה (ואכן ישלם לפי השווי של עצים ולא השווי של הפירות),
ואילו במזיד פטור בגלל "קים ליה בדרבה מיניה"

[כדי לומר שזה בגלל קים ליה צריך להניח:

  1. יש קים ליה לא רק על מיתת בית דין אלא גם במיתה בידי שמיים (ר' נחוניא בן הקנה אומר שיש גם בכרת, ואביי (בניגוד לרבא) מרחיב את זה גם למיתה בידי שמיים).
  2. במיתה בידי שמיים יש קים ליה רק במזיד ולא בשוגג (בניגוד למיתת בי"ד שם יש קים ליה גם בשוגג).

(לב. מתחת לאמצע)

  1. זו מחלוקת תנאים (על המקרה של משנתנו – זר שאכל תרומת חמץ) –
  2. A. ברייתא א –
    רי"ח בן נורי כמשנתנו (שוגג חייב, מזיד פטור),

וכאן ברור שהסברא אינה "קים ליה", אלא שמשלם לפי מידה, אפילו שאין לו ערך,
כי רי"ח ב"נ מסביר שמשלם גם אם אין ערך, כפי שמשלם על תרומה טמאה, אפילו שאין לה ערך (ומשמע שמשלם לפי מידה ולא רק לפי דמי עצים).

אך ר"ע – גם בשוגג פטור,

סברא: משלם לפי דמים, ולחמץ אין דמים.
וזה שמשלם על תרומה טמאה – זה כי יש לה ערך (דמי עצים, וזה מה שמשלם).
ובאמת בתרומת תותים טמאה, לא ישלם כלום, כי לא רואיה לשריפה.

(ואילו רי"ח ב"נ – גם בתותים טמאים ישלם לפי מידה (רש"י)).

 

  1. B. ברייתא ב –
    ראב"י – פטור (כמו ר"ע).

אומר שתי סברות:

  1. כר"ע – שאין לו ערך (ומשלם לפי דמים).
  2. (דרשה נוספת: "ואיש כי יאכל קודש בשגגה… ונתן לכהן את הקודש" –
    התשלום צריך להיות עם יכולת להפוך לקודש, וחמץ לא יכול להפוך לתרומה (לפי כולם).

ר' אלעזר חסמא – חייב

  1. תחילה משמע כרי"ח ב"נ – שמשלם לפי מידה,

אך אז ר' אלעזר חסמא מקשה עליו מתרומה טמאה (כמו שעשה ר"ע לרי"ח ב"נ), וכאן, בניגוד לר"יח ב"נ – ר' אלעזר חסמא משנה כיוון ואומר כמו מה שדחינו במשנתנו:

  1. אכן משלם לפי דמים, וסובר כרי"ס הגלילי שחמץ מותר בהנאה ויש לו דמים.

ומסכם אביי – כל התנאים בברייתות, מלבד ר"א חסמא, סוברים שחמץ אסור בהנאה ואין לו דמים,
והמחלוקת כנ"ל:

ר"ע (וראב"י) – לפי דמים, ולכן פטור,
רי"ח ב"נ – לפי מידה, ולכן חייב.
(ונוסיף – ר"א חסמא – חייב, כי לפי דמים, וגם לחמץ יש דמים (כר"יס הגלילי).

פשיטא.
תשובה: שלא נחשוב גרי"ח ב"נ מחייב מהסברא של ר"א חסמא (ומניין שלא? כאמור: רא" חסמא שינה כיוון אך רי"ח ב"נ לא).

(לב: רבע)

  1. ת"ר – מה שיעור החיוב בחומש?
    (בגמרא זה לא מובא כתלוי במחלוקת אך האחרונים מעירים שלכאורה תלוי, לכן הבאנו כסעיף 4).

           ת"ק – כזית – "ואיש כי יאכל קודש בשגגה" – איסורי אכילה בכזית.

והלימוד מנתינה – כדלעיל – שצריך לתת דבר הראוי להיות קודש (ולא חמץ למשל).

[סברא באחרונים: לכאורה כי סובר לפי מידה].

אבא שאול – שווה פרוטה – "ונתן לכהן את הקודש" – נתינה בשווה פרוטה.
והלימוד מ"אכילה" – פרט למזיק תרומה.

[סברא באחרונים: לכאורה כי סובר לפי דמים].

 

הלימוד היום לעילוי נשמת
ישראל בן החבר יעקב ז"ל.

להקדשות ליחצו כאן

ממילא אתם תקועים בבית,  לפחות תקראו ספר טוב (לפרטים ליחצו).

תגובה אחת

  1. שלום רב
    באתי בזאת להודות לכם על השיעור הברור וקולע הנמסר בעזרת התרשים, משהו ממש מיוחד.
    שתזכו תמיד לזכות הרבים בבריאות ושמחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.