הדף היומי – פסחים דף יט

סיכום דף יומי פסחים דף יט

(יח: 8- עד כ. 2+)

חלק א – המשך דרגות הטומאה: מניין שרי"ס ור"ע לא מסכימים?

אתמול ראינו את רבא:

רי"ס לא מסכים לר"ע (ששני עושה שלישי בחולין, ושמשקין מטמאים מדאורייתא),

וגם ר"ע לא מסכים לרי"ס.

היום נראה במה נחלקו.

א.  מניין שרי"ס חולק על ר"ע (ואומר שאין שלישי בחולין)?

1. A. דרגות חומרה:
   יש טמאים (כמו זב) שיש להם שלושה שלבים לטהרה:

טבילה (טבול יום) – לא מטמאים חולין, אבל כן פוסלים תרומה

הערב שמש (מחוסר כיפורים) – לא פוסלים תרומה אבל כן פוסלים קודשים

הבאת קרבן – טהור לגמרי גם לקודשים.

מכאן למדנו: קודשים > תרומה > חולין.

1. B. רי"ס – מניין שיש שליש בתרומה ורביעי בקודש?

מקל וחומר:

(בסוטה כט.) – אם בחולין יש שני, קל וחומר שבתרומה יהיה יותר – שלישי.

ואצלנו – אם בתרומה יש שלישי, קל וחומר בקודשים יהיה יותר – רביעי.

           אך קשה על שני הלימודים: הרי בקו"ח אומרים שדיו לבא מן הדין להיות כנידון!
תשובה: כיון ששני בתרומה ושלישי בקודשים זה ברור
(שני בתרומה כלול בלימוד מכל האוכל שבכלי חרס,
ושלישי בקודשים נלמד מ"והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל" (ויקרא ז, יט)),

ממילא – אם הקל וחומר רק בא ללמד את זה – אין צורך בקל וחומר,
לכן במקרה כזה ש"דיו" מבטל את הלימוד לגמרי, אז לא אומרים "דיו".

1. C. ממילא: ברור שרי"ס חולק על ר"ע,

שהרי אם יש גם שלישי בחולין,
אז הלימודים של הקו"ח צריכים להעלות הכל בדרגה: שיהיה רביעי בתרומה וחמישי בקודשים.

(יט. 4+)

ב. ומניין שר"ע חולק על הקל וחומר של רי"ס?

כי גם ר"ע מסכים שאין רביעי בתרומה וחמישי בקודשים,
ולכן חייבים לומר שהמקור שלו לשלישי ורביעי זה לא מהקל וחומר.[1]

ומניין אין רביעי וחמישי לר"ע?

1. רב כהנא – פשוט כי עובדה שלא מצאנו שום תנא שסובר רביעי בתרומה וחמישי בקודשים.

רב אשי – על זה נסמוך?

2. רב כהנא/רב אשי: משנה בחגיגה:
   בסיפא – יש שלישי בתרומה ורביעי בקודש (ולא חמישי).
   ברישא – כלי מצרף קודש ולא תרומה (שאם נגע טמא בחלק, כל הקודש שבכלי טמא, גם מה שלא נוגע).

ואומר רי"ח – הרישא היא ר"ע,
שהעיד ר"ע בעדויות שכלי מצרף קודש (לגבי סולת, קטורת ולבונה וגחלים בכלי).

ממילא – אם הרישא ר"ע, גם הסיפא ר"ע.

(יט. שליש תחתון ("אלמא קסבר")

חלק ב –  אגב, צירוף לקבל טומאה

רי"ח כאמור למד מר"ע (לגבי סולת, קטורת ולבונה וגחלים בכלי),

ואומרת הגמרא שלפי"ז דין צירוף הוא רק מדרבנן,
כי גחלים וכו' אינם אוכל, וטמאים רק מדרבנן משום "חיבת הקודש".[2]

אך רבי חנין – צירוף הוא דאורייתא,

"כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת" – שהכתוב עשה כל מה שבכף אחת.

(יט. 4-, תן התם)

אגב משנתנו (יד.) שהביאה עדות של ר' חנינא סגן הכהנים ממסכת עדויות, ואגב העדות של ר"ע שהבאנו קודם, מביאים עוד עדות של ר' חנינא סגן הכהנים בענייני טהרות:

חלק ג – עדות נוספת של ר' חנינא סגן הכהנים בענייני טהרות

מחט שנמצאה בבשר קרבן – הבשר טמא, אבל הידיים והסכין טהורים.
ר"ע – זכינו שאין טומאת ידיים במקדש.

(דילוג יט: 1 עד רבע)

א. איזה טומאה יש למחט?

1. גזירת סתם כלים –
   חז"ל גזרו מספק על סתם כלים שהם ראשון לטומאה.

לכן הבשר טמא מספק אבל הידיים והכלים לא,
כי ראשון לטומאה מטא אוכל אבל לא אדם וכלים.

קשה – הרי לא גזרו על ספק כלים בירושלים!

עונה ר' יוסי בר' אבין – מדובר שברור הפרה אכלה את המחט עוד מחוץ לירושלים, לכן גזרו.

2. רב יהודה רב – מדובר במחט ספציפית שידוע שהיתה טמאה (נגעה בטמא מת).

(דילוג יט: מעל האמצע (גופא) עד רבע תחתון (ולרב))

ולמה רק הבשר טמא? הרי אם נגעה בטמא מת אז היא אב הטומאה (חרב הרי הוא כחלל)?

עונה רב אשי – זה רק ספק אם המחט נגעה באדם ובסכין,
וספק טומאה ברשות הרבים (העזרה) – טהור.

(דילוג חזרה 6- ל1+)

ב. דברי ר"ע בסוף המשנה בעדויות – "זכינו שאין טומאת ידיים במקדש"

כי אם חז"ל היו גוזרים על סתם ידיים שהן טמאות, ודאי שהגזירה כוללת גם את המקרה שלנו,

(כי הגזירה כוללת כל מצב שבו הידיים היו ליד טומאה,
גם מראשון לטומאה,
וגם מספק אב הטומאה).

אבל שואלת הגמרא – הרי חז"ל גזרו גם על כלים (כמו הסכין) –
שאם נגעו במשקה (אפילו משקה שני) – נטמאים להיות שני,
ומן הסתם היה שם גם משקה שנגע בסכין (פנ"י),
אז למה ר"ע לא אמר שזכינו שגם לא גזרו על כלים במקדש?

תשובות:

1. רב יהודה-רב: ר' חנינא סגן הכהנים חי לפני גזירת כלים.

(לגזירת ידיים היו שני שלבים –
שלמה המלך גזר שפוסלים קודשים,
ואלף שנה אח"כ גזרו שפוסלים גם תרומה ("בו ביום גזרו" בעליית חנניא בן חזקיה בן גרון, יחד עם גזירת כלים)).

דוחה רבא – הרי ר"ע חי אחרי גזירת כלים, אז הוא כן היה אמור להתייחס גם לגזירת כלים.

2. רבא – מדובר שלא היה שם משקה,

וממילא אין לסכין איך להיטמא.
(מהבשר לא – כי אוכ לא מטמא כלי,
ומהמחט לא – כמו שראינו כבר בסעיף א (רבא כאן מבין כמו האפשרות הראשונה שם).

ג. מאמרים מוסגרים

(מעל האמצע)

1. (בסעיף א) ר' אלעזר ורי"ס בר' חנינא – לא גזרו על ספק רוק וספק כלים בירושלים.

והרי זה משניות מפורשות בשקלים פרק ח, אז מה הם חידוש??

לגבי רוק: משנה א – כל הרוקים טהורים חוץ משל שוק העליון.
תשובה: החידוש שטהור אפילו שהרוק נמצא במקום שבו ראו שעבר זב.

לגבי כלים: משנה ב – כל הכלים הנמצאים בירושלים –
דרך ירידה למקווה – טמאים (ומכאן מדויק שבשאר ירושלים טהור).
משמע שבשאר העיר טהורים.

תשובה: עדיין צריך את האמוראים, כי אמנם מהרישא מדויק כמותם,
אבל מהסיפא מדויק להפך,
לכן באו להשמיע שהדיוק מהרישא נכון, ובשאר העיר טהורים.

ולמה באמת בסיפא כתוב דרך עלייה טהורים ולא כתוב בכל העיר?

תשובה: ללמד שגזייתא טמאים (דרכים צדדיות שיורדו למקווה).

(-6)

1. אמרנו שספק טומאה ברה"ר טהור (להבנה שהמחט רק ספק נגעה בסכין/ידיים).

למה צריך לומר שזה רה"ר, הרי המחט זה דבר שאין בו דעת להישאל – ובזה טהור גם ברה"י.

תשובה – מי שמזיז את המחט זה האדם, ולכן נחשב כדבר שיש בו דעת להישאל.

[1] אז מה כן המקור שלו? הגמרא לא אומרת.

[2] לא ברור לי למה אם הטומאה שלהם מדרבנן זה אומר שכל דין צירוך הוא מדרבנן.