שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

שיעור גמרא פשוט וברור כפי שמעולם לא שמעת. וב15 דקות בלבד.

קבל את השיעורים גם ב:

הדף היומי – פסחים יז

 

סרטון דף יומילהורדת חוברת עם סיכום של כל שיעורי הדף היומי על מסכת עירובין ליחצו כאן (מומלץ)

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

להורדת תמלול מלא של שיעור הדף היומי המוקלט לחץ כאן

סיכום דף יומי פסחים דף יז

(יז. 3+ עד יח. שליש עליון)

אנחנו לומדים את הדף מהסוף להתחלה.

(יז: מעל האמצע, אמר מר – יח. בשליש העליון)

א. שיטת ר"י – משקים מטמאים כלים (ראשון יטמא כלי להיות שני!)

תזכורת:
בדף טז. ראינו מחלוקת לגבי משקים שהם ספק טמאים:
ר"מ – לא מטמאים (טומאת משקים דרבנן, וספק דרבנן לקולא),
רי"ס ור"ש ור"י – מטמאים (טומאת משקים מדאורייתא, וספק טומאה ברה"י לחומרא),

מה הם מטמאים –
רי"ס ור"ש –
מאכל
ר"י
– אף כלים

קשה – לר"י כלי שיש לו חוץ ותוך,

אם נטמא משרץ – מטמא שניהם,
אם נטמא ממשקה – מטמא רק מבחוץ,
מכאן שמשקה מטמא כלי מדרבנן.

תשובות:

  1. 1.שמואל – אכן שמואל חזר בו, וסובר שלא מטמאים כלים.
  2. 2.רבינא – במשקים שנטמאו משרץ – מטמאים כלים מדאורייתא,
    במשקים שנטמאו מידיים (שניות מדרבנן) – לא מטמאים כלים אלא מדרבנן.

דחייה – למה חילק בין משקה לשרץ, שיחלק בין משקה משרץ למשקה מידיים?

(יז: 6-)

איבעיא להו – עד כמה חזר בו?

  1. 1.רק מכך שמשקה מטמא כלים, אך עדיין סובר כרי"ס ור"ש שמטמא מדאורייתא.
  2. 2.גם מכך שמשקה מטמא מדאורייתא, וסובר כר"מ שמשקה מטמא מדרבנן.

ת"ש – פרה ששתתה מי חטאת (אב) ונשחטה,

ת"ק – בשרה טמא, ר"י – בטלו במעיה.

ומניחים שלר"י שלא מטמא אפילו כמשקים שנטמאו, כלומר שאינו מטמא מדאורייתא (ולא מדרבנןף כי אינו מצוי).

דחיות

  1. 1.הכוונה שבטלו מטומאה חמורה, אך כן מטמאים טומאה קלה.

דחייה – לפי"ז לת"ק מטמאים כמי חטאת (חמורה), אז למה כתוב שמטמא רק את בשרה ולא אדם וכלים?

תשובה – אין ת"ק, וחסורי מחסרא.

  1. 2.רב אשי – יתכן שמשקים מטמאים מדאורייתא, אך שם לא כי זה משקה סרוח.

 

(יז. שליש תחתון – רק שורה אחת)

ב. גופא – עדות יוסף בן יועזר על משקי בית מטבחיא/מדבחיא שהם טהורים (טז.)

A. באלו משקים מדובר –

רב – בית מטבחיאדם השחיטה והמים שמיועדים לשטיפה

                (אך מים לנסכים – כן).

לוי – בי מדבחיא (מזבח) – דם של הזריקה, יין ומים לנסכים, שמן למנחות.

                (אך מי השטיפה, דם שנשפך – כן).

(ר"ש כאמור – רק במים בקרקע).

 

(יז. 7-)

B. ראיות מברייתות:

ברייתא כלוי – משקי בי מדבחיא טהורים (מלטמא) אפילו אם נטמאו ואז יצאו.

            (אך אם היו בחוץ ונטמאו, מטמאים גם אם נכנסו).

ברייתא כרב – משקי בית מטבחיא טהורים, בין בכלי בין בקרקע.

(ר"ש – רק בקרקע, אך בכלי הם טמאים ומטמאים.
ר"ש לשיטתו בדף טז. שהמשקים מקבלים ומטמאים מדאורייתא,
ובקרקע אינם נטמאים הכוונה במים כי נחשב כמקווה).

 

C. מה הכוונה שהמשקים "טהורים"?

שיטה א – אם טהורים, זה כי טהורים מדאורייתא (בדף הקודם):

רב – מדאורייתא משקים לא מקבלים טומאה,

מדרבנן מקבלים, ועל בית המטבחיים לא גזרו שמקבלים

שמואל – מדאורייתא מקבלים אך לא מטמאים,

מדרבנן מטמאים, ועל בית המטבחיים לא גזרו שמטמאים.

שיטה ב – רב פפא (יז: 2+) – גם אם משקים מקבלים טומאה מדאורייתא, יש הלמ"ס ששל בית מטבחיא לא.

            קושיות:

  1. 1.רב הונא –
    ר"א (טז.) למד ממשקי בית מטבחיא, מכך שחז"ל התירו שם, שאינו מהתורה,
    ואם יש טומאה וזה רק הלמ"ס, איך למד משם?
  2. 2.רבינא –
    ר"ש שמטמא מדאורייתא, טימא בבית המטבחיים בכלים, ואין לו הלמ"ס שהם טהורים!

קשיא (אולם הרמב"ם פוסק כמותו).

שיטה ג – ר"ש בברייתא(יז: 1+)– אכן טמאים מדאורייתא, ור' יוסף העיד רק על רביעית מים בקרקע, שנחשבים למקווה (יז: שליש עליון בדברי רב פפא).

 

(יז. 3+)

חלק שלישי – הפסוק בחגי

הצבוע בתכלת הוא הפשוט, וזה שמולו דורש יותר הסבר.

 

רב

שמואל

לוי (מסעיף ב)

השאלה הראשונה

 

 

 

הֵן יִשָּׂא אִישׁ בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְנַף בִּגְדוֹ (שרץ)

 

 

 

וְנָגַע בִּכְנָפוֹ אֶל הַלֶּחֶם

ראשון

השרץ נגע ישירות בלחם

שני

(הלחם נגע במשהו שנגע בשרץ)

 

וְאֶל הַנָּזִיד

שני

שלישי

 

וְאֶל הַיַּיִן

שלישי

רביעי

 

וְאֶל שֶׁמֶן וְאֶל כָּל מַאֲכָל

רביעי

חמישי

רביעי

וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ לֹא

ענו טהור,
וזאת טעות.

ענו טהור
וזה נכון.

טהור וזה נכון,
כי היין לא יכול לטמא.

השאלה השנייה

 

 

 

וַיֹּאמֶר חַגַּי אִם יִגַּע טְמֵא נֶפֶשׁ בְּכָל אֵלֶּה הֲיִטְמָא

קשה למה כאן צדקו ובקודם טעו?

ר"נ – חשבו שבשרץ שלישי לא עושה רביעי, ובמת כן.

רבינא – מדובר שמת עצמו נגע בלחם (אב), והשמן שלישי וידעו שזה טמא.

בפשטות הטמא מת נגע ישירות בלחם,
כך שהלחם רביעי.

כולם נגעו ישירות בטמא מת עצמו (יכולים לקבל טומא אך לא לטמא אחרים – כשמואל).

וַיַּעֲנוּ הַכֹּהֲנִים וַיֹּאמְרוּ יִטְמָא

נכון.

זה נכון.

נכון

וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם הַזֶּה וְכֵן הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם יְקֹוָק וְכֵן כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא

אמר להם שגם המקרה הראשון טמא.

קשה, הרי המקרה הראשון באמת טהור?

1. בתמיהה, והתכוון לשבחם שכיון שבקיאים – לא יהיה טמא.

2. התכוון לגנאי – שאפילו מה שבאמת טהור – יחשב כאילו טמא כיון שהתנבא שיקלקלו מעשיהם.

 

 

(יז. שליש תחתון)

איך הפסוק מסתדר עם ר' יוסי בן יועזר? הרי היין מקבל ומטמא!

רב (ושמואל) – אין בעיה, הפסוק מדבר על שמן ויין, שכן מקבל ומעביר טומאה מדרבנן.

אך ללויקשה על מה מדבר הפסוק, הרי אין טומאה בשמן ויין?

אלא יש לומר שיסבור כשמואל שמקבלים ולא מטמאים,
ויסביר את הפסוק באופן חדש (כפי שכתבנו בטבלה למעלה).

 

נהוג לתת מחצית השקל למוסדות תורה, וכלומדי אתר סיני נשמע לנו הכי סביר לבחור באתר סיני כדי שנוכל כולנו להמשיך להנות מהפרוייקט. אפשר לתרום כאן בביט, אשראי, והעברה בנקאית . לפרטים נוספים ותשלום בפייבוקס ליחצו כאן.

5 תגובות

    1. RE: חוברות סיכומים
      מצטער, אין.
      אם ציצור דף כזה אשמח אם תשלח לנו ונעלה אותו.

  1. שיטת ר"ש
    בשיעור (בסוף הדקה ה-14 בערך ובעוד מקום) משתמע כאילו לשיטת ר"ש אין חידוש מיוחד בדין שמשקין בביהמ"ק לא מקבלים טומאה, וזה דין כללי שמים שאפשר להטביל בהם דינם כמקוה שלא מקבל טומאה.
    צריך להדגיש שיש כאן חידוש גדול, שעל אף שחז"ל ביטלו דין מקוה ממים שהם מרביעית עד מ' סאה שא"א להטביל בהם [אפילו כלים] וכמו"כ מקבלים טומאה, מ"מ בביהמ"ק אוקמוה אדאורייתא שאינם מקבלים טומאה – על אף שא"א להטביל בהם מדרבנן. (על פי רש"י)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

WordPress Lightbox

שיעור של 13 דקות ביום

ואתה באמת מבין את הדף היומי.

קבל את השיעורים ב:

בוואטסאפ

קבוצת וואטסאפ שקטה שבה תקבל את השיעור מדי יום.
להרשמה פשוט לחץ כאן.

במייל

קבל מייל יומי עם השיעור המוקלט של אותו יום. תמיד תוכל להסיר את עצמך בליחצת כפתור.

פודקאסט

לחץ כאן לקבל את השיעור בפודקאסט (itunes, spotify ועוד), או פשוט חפש "דף יומי סיני" בתוכנת הפודקאסט שלך.