הדף היומי – נזיר דף לג

לעלוי נשמת ר' נתן נטע בן ר' אנשאל יעקב ז"ל,
למד הדף בשקידה למשך שנים רבות

להקדשת שיעור (וממש בזכותכם עוד שיעור יעלה לאוויר), ליחצו כאן

Download

והסרטון המשולב

(הדף יומי בתרשים + קריאה בגמרא עצמה)

להורדת חוברת סיכומי הדף היומי על מסכת כתובות לחץ כאן

לתרשים של הדף היומי: לחץ על קליק ימני בעכבר ואז פתח בחלון נפרד או שמור למחשב

סיכום הדף היומי נזיר דף לג

(לב: במשנה – עד לד. סוף פרק בית שמאי)

חלק א – משנה – שישה אנשים

א. המקרה הבסיסי – היו שישה אנשים מהלכין בדרך, וראו מישהו מתקרב אליהם מרחוק:
ראשון – הריני נזיר שזה פלוני (זה לא תנאי, אלא התכוון לנזור בכ"מ, ורק הסביר למה נוזר)
שני אמר – הריני נזיר שזה לא פלוני (וגם הוא נזיר בכ"מ)
שלישי ורביעי – הבינו שרק אחד מהם נזיר (כן נזרו על תנאי)

שלישי – הריני נזיר שאחד מכם נזיר
רביעי – הריני נזיר שאין שניכם נזירים (אלא אחד).

חמישי – הריני נזיר ששניכם (ראשון ושני) נזירים

כי הבין שלא התכוון לתנאי אלא רק לפרט שולי, והקדש טעות הקדש).

שישי – הריני נזיר שכולכם נזירים

כי הבין שגם 3ו4 לא התכוונו לתנאי אלא לפרט שולי, והקדש טעות הקדש.

הדין:

ב"ש – כולם נזירים (הקדש טעות הקדש),
ב"ה – אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו.
ר"ט – אף אחד לא נזיר, כי נזירות צריכה "הפלאה" (דיבור ברור ומפורש).

גמרא – הבנת הניסוח של ב"ה – אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו
הרי זה אמור להיות הפוך?

תשובות:

רב יהודה – אכן צריך להפוך – אינו נזיר אלא מי שנתקיימו דבריו.

אביי – מדובר שכל אחד מיד הפך את דבריו,

כלומר הראשון למשל אמר – הריני נזיר שזה פלוני,
ואז מיד אמר – הריני נזיר שזה לא פלוני,
וב"ה הולכים לפי דבריו האחרונים, וכשאמרו שמי שלא נתקיימו דבריו" הוא נזיר – הכוונה שלא נתקיימו דבריו הראשונים אלא האחרונים.

(לג. 4+)

ב. אם האדם הרתיע לאחוריו (ולא התברר אם זה פלוני או לא)

במשנה (לפי ב"ה שזה תלוי במה שהם אמרו) –

רבנן (ר"י) – אינו נזיר, כי ספק נזירות להקל.
ר"ש – נזיר, כי ספק נזירות להחמיר,

וכדי שגם יוכל לסיים את הנזירות ולהביא קרבן – יעשו עוד נזירות על תנאי.

ומדגישה הגמרא –

שדעת רבנן כאן זה לא ר"ט (שלדעתו בכל מקרה כולם לא נזירים),
(ונוסיף – זה גם לא ב"ש, שלדעתם ממילא כולם נזירים),
אלא זו אותה מחלוקת של ר"י ור"ש לגבי הכרי.

(לד. במשנה)

חלק ב – תשעה אנשים ראו כוי, וכל אחד אמר:

1. הריני נזיר שזה חיה
2. הריני נזיר שזה לא חיה (אלא בהמה)
3. הריני נזיר שזה בהמה.
4. הריני נזיר שזה לא בהמה (אלא חיה).
5. הריני נזיר שזה גם וגם (בהמה לאיסור חלב, חיה למצוות כיסוי הדם).
6. הריני נזיר שזה לא ולא (אלא מין בפני עצמו, ואסור להרביעו עם שניהם).

ובאו עוד שלושה אנשים:

7. הריני נזיר שאחד מכם נזיר.
8. הריני נזיר שאחד מכם אינו נזיר.
9. הריני נזיר שכולכם נזירים.

והדין – כמו התשיעי – שכולם נזירים

למה? תוס':

1. כב"ש – שהקדש טעות הקדש,

אך זה לא סביר שפוסקת כב"ש,

1. כר"ש – שספק נזירות לחומרא.

והשישה הראשונים נזירים מספק,
ואילו השלושה האחרונים ודאי כי הם צדקו במה שאמרו: אחד מהשישה נזיר ודאי, ואחד אינו נזיר ודאי אלא ספק, וכולם נזירים מספק.

בברייתא – מקרה דומה אבל לא 9 נזירים אלא אדם אחד עם 9 נזירויות,

איך? לגבי ה6 הראשונים זה מובן. אבל לגבי ה3 האחרונים איך עשה את זה? (איך יאמר "הריני נזיר שאחד מכם נזיר"?)
אלא הכוונה – היו באמת 9 אנשים, ואז בא אדם נוסף ואמר – "כל הנזירויות שלכם עלי".

הדרן עלך בית שמאי